האוצר מבקש להתקשר בפטור ממכרז, לצורך תשלום 350 אלף דולר לקרן המטבע העולמית תמורת בניית מודל מאקרו מבני. זאת למרות שמודל דומה קיים כבר שנים בבנק ישראל ומופעל על ידי כלכלני הבנק. כך עולה מבדיקת "גלובס".
הכלכלן הראשי באוצר וממלא מקום הממונה על התקציבים, יואל נוה, פנה לאחרונה לוועדת הפטורים ממכרזים של החשב הכללי באוצר בבקשה לקבל פטור לצורך ההתקשרות בפרויקט עם קרן המטבע העולמית. על פי הבקשה, מעוניין הכלכלן הראשי להקים "מודל חיזוי שישמש לביצוע תחזיות לסביבת המאקרו, תוך כימות השפעת זעזועים מאקרו כלכליים על המשק".
מדובר בהתקשרות לשלוש שנים, שעלותה מוערכת ב-350 אלף דולר. בנימוקיו לבקשה לפטור אותו מחובת המכרז כותב נוה, כי "יחידת המודלים הכלכליים של קרן המטבע העולמית היא בעלת ניסיון רב וייחודי, הפיתוח מודלים פרטניים למדינה הלוקחים בחשבון את מאפייניה הייחודיים של הכלכלה המקומית. הקרן (קרן המטבע העולמית) היא היחידה המסוגלת לספק את השירותים המבוקשים, מאחר והיא הגוף הבינלאומי היחיד בעל הניסיון והידע הרלבנטיים בבניית מודלים מבניים עבור מדינות".
במשרד האוצר הסבירו ל"גלובס", כי הצורך במודל נוצר בעקבות חקיקת הנומרטור, שמחייב את האוצר לבצע תכנון לטווח בינוני, מעבר לאופק חיזוי לטובת התקציב (כ-3 שנים). "המודלים האקונומטריים הקיימים באגף, שנבנו על ידי צוות החיזוי, מותאמים במיוחד לצרכי חיזוי לטווח זה. בהקשר לבניית מודל לחיזוי וניתוח מדיניות לטווח ארוך יותר, האגף מעוניין ללמוד מהניסיון העולמי בתחום. עבור מדינות מפותחות רבות, מודלים אלו פותחו יחד עם חטיבת המחקר (RESEM) בקרן המטבע, המובילה בתחום".
באוצר הוסיפו כי "בשנים האחרונות מודלים אלו אומצו בקנדה, מדינות גוש האירו, סינגפור וכעת בשלב ההטמעה בפיתוח ביפן, מדינות אסיה נוספות ומדינות סקנדינביות. חשוב לציין כי לא מדובר בשירותי ייעוץ, אלא בפרויקט משותף לבניית המודלים, בו קרן המטבע תספק את הידע המקצועי וזה ישולב במאפיינים הייחודיים של הכלכלה הישראלית".
בבדיקה שערך "גלובס" מול בנק ישראל עולה, כי בחטיבת המחקר של הבנק נעשה מאז שנות ה-90 שימוש בשלושה מודלים מאקרו כלכליים רלבנטיים ובכללם מודל מאקרו מבני, כמו זה שמבקש הכלכלן הראשי באוצר לבנות כעת.
בשונה ממודלים אחרים המתרכזים בתחום המוניטרי, משמשים שלושת המודלים את חטיבת המחקר לבחינת הפעילות הפיסקאלית ותקציב המדינה לאורך השנים, תוך מתן תחזיות קדימה, כפי שמבקש הכלכלן הראשי.
בתשובה לשאלה מדוע לא נבדקה האפשרות להיעזר ביעד ובמומחיות שנצברה בבנק ישראל בנושא, נמסר מהאוצר כי "אנו מכירים את המודל בשימוש בנק ישראל ונמצאים בשיתוף פעולה תקופתי עם חלק מכותביו. עם זאת, המודל של בנק ישראל מתמקד במדיניות המוניטרית ובפרט בכל היבטי האינפלציה. הפרויקט המוצע של משרד האוצר מתמקד במודל מאקרו-פיסקאלי, כאשר הרכיבים במודל הם שונים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
