לאן נעלם אברהם מורגנשטרן החשוד בשוחד ברומניה?

בזמן שהמיליארדר בני שטיינמץ יושב במעצר ונחקר על-ידי המשטרה בחשד לביצוע עבירות שוחד בגינאה וברומניה, איש עסקים ישראלי אחר שחשוד במתן שוחד לפקידי ציבור ברומניה - נעלם. ל"גלובס" נודע כי אברהם מורגנשטרן, לשעבר מנהל הפעילות של חברת "שפיר מבנים רומניה" מקבוצת "שפיר הנדסה" הציבורית, שנשפט למאסר של 8 שנים בכלא הרומני בגין העלמות מס (מע"מ ומס הכנסה), נמלט מרומניה במטרה לחמוק מאימת הדין. גם לפי דיווחים בעיתונות הרומנית, מורגנשטרן הצליח להימלט מהמדינה ונעלם מבלי שהותיר מאחוריו עקבות, למרות שנאסר עליו לצאת מרומניה.

יצוין כי "שפיר הנדסה" דיווחה ב-13 ביוני כי מורגנשטרן ששהה במעצר בית, לא התייצב לדיון משפטי בתיק השוחד שמתנהל נגדו. כעת, אנחנו חושפים, כאמור, כי מורגנשטרן לא סתם נעדר מהדיון, אלא יצא את גבולות המדינה המזרח אירופאית. במרכז החקירה נגד מורגנשטרן המתנהלת ברומניה, עומד החשד כי מורגנשטרן העביר כספי שוחד לפוליטיקאי רומני בשם ראדו מזרה כדי לקדם אינטרסים של חברת "שפיר מבנים" ברומניה. במקביל לחקירה ברומניה מתנהלת חקירה או בדיקה גם בארץ. לפי החשד, מורגנשטרן העביר למזרה, שהיה ראש עיריית העיר קונסטנצה, 175 אלף אירו, לכאורה כדי להבטיח זכייה של החברה-הבת לשעבר של "שפיר הנדסה" בחוזה/מכרז לבניית פרויקט מגורים בעיר, ששוויו הוערך בכ-10 מיליון אירו.

היעלמותו של מורגנשטרן מרומניה עשויה להשפיע על חקירה מקבילה שמנהלת בימים אלה בארץ המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בחשד למעורבות של חברת שפיר הנדסה (לפני שהפכה לציבורית), שבבעלות האחים שפירא - גיל, חן, הראל וישראל - במעשי השוחד לכאורה.

"תיק ממוסמך"

חקירת פרשת מורגנשטרן דומה במהותה לחקירות בחשד להעברת כספי שוחד לפקידי ציבור זרים שמנהלת הפרקליטות בימים אלה בעניינו של שטיינמץ וכן בעניינה של ענקית התרופות טבע. יודגש כי חברת שפיר מבנים הרומנית, בעליה או נושאי משרה אחרים בה מלבד מורגנשטרן לא נחקרו על-ידי רשויות האכיפה הרומניות, לא נדרשו לחקירה, ולא הוגש נגדם כתב אישום נגדם ברומניה.

עוד נודע ל"גלובס" כי במסגרת חקירת פרשת השוחד של שפיר מבנים (נמצאת כיום בפירוק) ברומניה, בוצעו על-ידי הפרקליטות בישראל חיקורי דין ברומניה, והפרקליטות גם הצליחה לאתר העברות בנקאיות של כספי השוחד לכאורה. גורם המעורה בתיק אמר היום ל"גלובס" כי "התיק הזה הוא תיק ממוסמך. ההעלמות של מורגנשטרן, שהוא לפי החשד הגורם המרכזי שביצע את העברות השוחד, עלולה לפגוע בחקירה, אבל גם ככה זה תיק שיש בו ראיות".

לפי המידע שבידי "גלובס", כבר ביוני 2015 פנתה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות התביעה ברומניה, בבקשה לקבל מסמכים, תכתובות, מסמכי בית משפט, וכל מידע אחר על תשלומי שוחד שהועברו לכאורה על-ידי "שפיר מבנים רומניה".

המידע שהגיע לפרקליטות שהוביל, בין היתר, לפתיחת החקירה, התייחס לתשלומים שהועברו באמצעות חברה נוספת מקבוצת שפיר, "לרטון יועצים", לחברה בשליטת איש עסקים ישראלי הרשומה בליכטנשטיין, ומשם בשלוש העברות בנקאיות לשני חשבונות בנק - האחד על-שם ראש העיר ראדו מזרה; והשני - חשבון על-שם אחיו, אלכסנדרו מזרה, בבנק דיסקונט בישראל.

בטיוטת התשקיף שפרסמה "שפיר הנדסה" לקראת הנפקתה בבורסה בסוף 2014, נכתב, בין היתר, כי "עד ליום 30 ביוני 2014 פעלה החברה ברומניה באמצעות 'שפיר מבנים רומניה' - חברה בבעלות מלאה של 'לרטון יועצים' - חברה קפריסאית שהייתה שייכת לקבוצת שפיר". לפי דיווחי "שפיר הנדזה" בטיוטת התשקיף, "החל מאפריל 2014 מנהלות הרשויות ברומניה חקירה פלילית נגד מנהל לשעבר של 'שפיר מבנים רומניה' (מורגנשטרן - ח' מ') בקשר לחשד לכאורה למתן שוחד בקשר עם פרויקט שבוצע על-ידי הקבוצה". "שפיר הנדסה" גם דיווחה על כך לבורסה.

מובילה בתשתיות

חברת "שפיר הנדסה" שבשליטת האחים שפירא נחשבת לקבוצת התשתיות המובילה בישראל ופועלת בארץ בארבעה תחומים עיקריים: מיזמי תשתיות כקבלן מבצע, מיזמי זכיינות (PPP), תעשייה (חציבה וחומרי גלם לענף הבנייה) וייזום נדל"ן למטרת מגורים.

בין המיזמים הבולטים שהקימה הקבוצה בשנים האחרונות: אגף הוועדות של הכנסת, פרויקט הנתיב המהיר במחלף שפירים על כביש ירושלים-תל-אביב. בין הפרויקטים הגדולים של הקבוצה הנמצאים בבנייה: הארכת כביש 6 צפונה (קטעים 3 ו-7), בניית מחלף רעננה-דרום בכביש 531 והקמת נמל המפרץ החדש בחיפה.

בדצמבר 2014 הונפקה שפיר הנדסה בבורסה בתל-אביב. בדצמבר האחרון מכרו האחים שפירא 5% ממניות החברה למוסדיים ב-150 מיליון שקל - מחיר נמוך משווי השוק של החברה באותו זמן שעמד על כ-2.88 מיליארד שקל. בעקבות המכירה ירד חלקם של האחים שפירא ל-75% ממניות החברה. על רקע הכישלון העסקי ברומניה אמרו בעלי החברה בעבר כי בכוונתם למקד את פעילותם להבא בישראל, ולא לחזור לפעילות במזרח אירופה.

שפיר הנדסה: "ההליכים שננקטו ברומניה מהווים מעשי התנכלות פסולים"

משפיר הנדסה נמסר בתגובה: "המידע המובא במסגרת הפרסום אינו חדש. המידע מבוסס על דיווחים שדיווחה החברה בעצמה לציבור המשקיעים במסגרת דיווחים שוטפים בהיותה חברה ציבורית. בקשר עם הטענה לקיומה של חקירה מקבילה בישראל באותו העניין, הרי שלבד מפרסומים עיתונאים אין לחברה כל מידע בעניין. יובהר, כי החברה או נושאי משרה בה לא נתבקשו לחקירה כלשהי על-ידי רשויות אכיפת החוק בישראל.

"כאן גם המקום לציין, כי לטענת החברה, ההליכים המשפטיים הפליליים שננקטו ברומניה, כמתואר בפרסום, מהווים חלק מסכסוך עסקי רחב-היקף שנתגלה בין החברה לבין רשויות השלטון ברומניה בקשר עם תשתיות שנבנו במדינה וחובות ניכרים שטרם שולמו בגין בנייתן של תשתיות אלה. כתוצאה מן ההליכים שננקטו (שלא כדין לטענת החברה), פנתה החברה לטריבונלים בין-לאומיים, והיא סמוכה ובטוחה כי אלה יקבעו כי ההליכים שננקטו מהווים מעשי התנכלות פסולים נגד החברה ונושא המשרה לשעבר, וכן יקבע כי על ממשלת רומניה לשלם לחברה את הסכומים הניכרים אותם היא חייבת".

משטיינמץ ועד טבע: הקהילה הבינלאומית נגד שוחד לפקידי ציבור במדינות זרות

החלטת הפרקליטות לעצור אתמול את המיליארדר בני שטיינמץ בשנית בחשד לתשלומי שוחד ששילם בגינאה וגם ברומניה, אינה מקרית. חקירת שטיינמץ מצטרפת לחקירה שמתנהלת בחשד למתן שוחד על-ידי חברה-בת לשעבר של "שפיר הנדסה" לפקידי ציבור רומנים וגם לחקירת חשד שענקית התרופות (המתכווצת), טבע, העבירה תשלומי שוחד לפקידי ציבור זרים, בעיקר ברוסיה. בנוסף, ישנן חקירות סמויות נוספות המתנהלות נגד חברות ישראליות נוספות בחשד לעבירה דומה.

שטיינמץ טען אתמול בדיון הארכת מעצרו כי מעצרו הוא חלק "מזימה בינלאומית לנשל אותי מנכסיי". מדובר בחלק מהחלטה אסטרטגית של הרשויות לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל, ובכך ליישם את האיסור על כך שקיים בחוק העונשין הישראלי ובאמנות בינלאומיות שישראל צד להן.

ב-2009 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה, להעניש יצואנים המשלמים שוחד במדינות זרות. האמנה למניעת שוחד קובעת, בין היתר, כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם - גם אם באמצעות מתווכים - מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה.

כתב אישום ראשון

העבירה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר מעוגנת בחוק העונשין הישראלי משנת 2006. סעיף 291 (א) קובע כי "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית - דינו כדין נותן שוחד (בארץ - ח' מ').

החוק האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר קיים בארץ כבר שנים, אך הוא כמעט שלא נאכף עד היום. לפני כחצי שנה הוגש כתב אישום ראשון בישראל בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל לצורך קידום עסקים: פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד חברת "אן.אי.פי ניקוב פרויקטים בינלאומיים" שבבעלות עמנואל ענתבי, המשמש גם כיו"ר החברה. החברה הואשמה בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבדרום אפריקה, באמצעות תשלום שוחד של יותר מ-500 אלף דולר.

במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות כי הגיעה עם החברה להסדר טיעון, במסגרתו החברה הודתה בנטען נגדה. בית המשפט אישר בהמשך את ההסדר, והחברה הורשעה בעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר ושילמה קנס כספי בסך 4.5 מיליון שקל.

בפאנל שנערך בוועידת שוק ההון של "גלובס" לפני חודשיים אמרה עו"ד אורלי דורון מפרקליטות מחוז תל-אביב, כי הדין בישראל היום מאוד מחמיר ביחס לעבירות שוחד לפקידי ציבור ונבחרי ציבור, ובצדק. לדבריה, "יש לנו עניין שהמסחר ייעשה בעקרונות של הגינות ושל הדדיות - אם אנו אוכפים פה, אנו רוצים שיאכפו גם במדינות זרות".

עו"ד דורון הזכירה כי בשנות ה-90 החלו להיות מוגשים כתבי אישום בעניין שוחד בתחום העסקי ולא רק בזה השלטוני. לדבריה, "השוחד חותר תחת ערכי יסוד בסיסיים גם במישור העסקי. הקהילה הבינלאומית אליה אנו רוצים להשתייך זיהתה כי רק בדרך של שילוב זרועות, ניתן יהיה להילחם בתופעה".