חופש העיוות: פייסבוק יוצרת סכנה לדמוקרטיה - ומרוויחה מכך

בואו לא נשלה עצמנו שהתקשורת דרך הפייסבוק היא חיובית, פייסבוק היא סכנה לדמוקרטיה והיא גם מרוויחה מכך. האשמות רבות עולות מנבחרי העם על כך שהתקשורת המסורתית מייצרת שקרים, הם מעלים את הטענות כלפי התקשורת ברשתות החברתיות במסווה של מסר נקי וישיר לעם, אך משלבים בהן אג'נדה המשרתות אותם שאינה משקפת את המציאות.

מכיוון שפייסבוק מעוניינת רק בהגדלת רווחיה הנגזרים מהגדלת זמן השהיה של גולשים במערכת, היא אינה חוסמת תוכן ואף תורמות להפצת מסרים המפלגים את האוכלוסיה באופן תמידי. זאת האמת ואסור לנו להתכחש אליה, אם לא נשים לב למתרחש נתעורר יום אחד לפצעים חברתיים עמוקים יותר.

לפייסבוק היתה השפעה מכרעת על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, הרשת גלגלה לקופתה 90 מיליון דולר רק ממסעות הפרסום של המפלגות לגיוס קולות. יכולות המיקוד המפורטות של פייסבוק אפשרה להתאים מסרים שונים לסוגי קהלים מבלי שהמערכת בדקה את אמינות המידע שמועבר דרכה ובוחרים נחשפו לחדשות מזויפות ומידע שגוי מטעם המפלגות.

לא רק שפייסבוק אינה בודקות את המידע המועבר, היא נותנת רוח גבית לפייק ניוז ולא לחינם. היא מרוויחה המון כסף גם מהדיונים הקולחים והשיתופים שמאפשרים לה לגדיל את כמות המודעות במערכת.

מנהיגים בכל העולם מנסים לנצל את הרשתות החברתיות על מנת לעקוף את אמצעי התקשורת ולגעת באנשים ללא מתווך. רה"מ נתניהו גילה את יכולת פייסבוק לעקוף את התקשורת המסורתית ולדבר למיליון אזרחי ישראל, כשהוא משתמש בפייסבוק כמגפון פרטי ומשדר ל-2 מיליון גולשים הרשומים בדף הפייסבוק שלו ולגולשים נוספים הנחשפים לשיתופים. כך גם מנהיגים כמו טראמפ הצליחו להשפיע על המונים, תוך כדי עיוות המציאות וללא כל אחריות על טיב המידע שהם מפיצים.

בנוסף לתשתית הפצת התוכן הבעייתית, פייסבוק גם מתאמצת לבנות סביבה נעימה לגולש כדי שלא ימהר לעזוב וכך תוכל לחשוף אותו ליותר פרסום. לכן המערכת בוררת עבור כל אחד באופן אישי את התכנים שהוא נחשף אליהן וחש נוח איתם. האפקט הפרסונלי גרם לתדהמה אצל מחצית מאזרחי ארה"ב שנדהמו לגלות כי טראמפ נבחר לנשיא החדש - כיוון שפייסבוק הסתירה מהם את "הגל הטראמפי" שגעש ברשת בחודשים שלפני הבחירות.

גם במהלך הבחירות האחרונות בישראל, המוני מצביעים (כולל כותב המאמר) נדהמו לגלות שחלק מחבריהם הטובים ביותר הצביעו לביבי, כי הם לא ראו על כך עדכונים בפייסבוק, שזיהתה את נטיותיהם הפוליטיות והציגה תמונה שקרית.

לאחר הבחירות בארה"ב פייסבוק זכתה לביקורת חריפה על חוסר האחריות בה נהגה להפצת שקרים. הדבר הוביל את הרשת להכריז על "פרויקט העיתונות של פייסבוק", יוזמה שהתמקדה בבניית קשרים חזקים יותר עם תעשיית החדשות כדי לבלוע למערכת את המוניטין של ענף העיתונות.

הפרויקט כולל הבטחה לעבוד על פורמטים חדשים, פרסום סיפורים ושיתוף-פעולה עם גופי חדשות מקומיות. אך בסופו של דבר הפרויקט המשיך את המגמה לאיום ישיר על המו"לים. הוא מכוון את הרגלי צריכת החדשות של הגולשים כך שיראו את הכותרת העיתונאית בזרם העדכונים של פייסבוק.

לאחר הקלקה על הכתבה, הגולשים חוזרים לנהל את הדיון על התוכן שעניין אותם בתוך המערכת של פייסבוק - כך שמערכת החדשות שהפיקה אותו אינה זוכה לתנועת הגולשים שהיא מחוללת וההכנסות מחשיפת הגולשים לפרסום מועברות לפייסבוק במקום למערכת החדשות שצריכה לממן אנשי תוכן ועלויות תחזוקה.

בנוסף, ככל שיותר אנשים יתרגלו להיחשף לכותרות דרך הפיד בפייסבוק, הם לא יפתחו הרגלי גלישה לאתרי חדשות - והדבר מפחיד מאוד את המו"לים שתלויים בפייסבוק יותר ויותר. גם אנחנו - כפרטים בחברה שמתרגלת לצפות בעדכונים שאלגוריתם בוחר מה להציג לנו, כשידוע שהוא מונע מאינטרסים כלכליים - צריכים לפחד.

כלי התקשורת הם עסק שתכליתו היא לספר את האמת ולחשוף את הציבור להתרחשויות, אך מטרתו היא להרוויח כסף. כסף הוא "הבונזו" של כלב השמירה, והפגיעה האנושה שפייסבוק וגוגל גורמות לכלי התקשורת יוצרת לפגיעה אנושה בהמשך הדמוקרטיה.

בנוגע לפייסבוק - עליה לזכור שכחברה אמריקאית היא צריכה לכבד את התיקון הראשון של חוקת ארצות הברית, האוסר כל פגיעה בחופש הביטוי או בחופש העיתונות, אשר את שניהם פייסבוק מעוותת.

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל Spot.IM, העוסקת בפיתוח כלי רשת המסייעים לאתרי חדשות להעלות תגובות גולשים לכתבות וליצור דיון. פיתוחי החברה מותקנים ב-5,400 אתרים פעילים, בניהם אתרי החדשות Forbes, Time, AOL, HuffingtonPost ועוד.