1. בדרך כלל, כשחברה פרטית נמכרת - זה נעשה בסוד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברה ששווה "על הנייר" מאות מיליוני דולרים. רק רגע אחרי שהדיו מתייבשת על מסמכי המכירה, היא תיוודע לציבור. כשההיפך קורה, כלומר כשיש הערכות חוזרות ונשנות באשר למו"מ למכירה, ואלו מתבררות כלא נכונות, זה אומר שאין ממש מו"מ, ואם יש, הוא מאוד ראשוני ולא מצדיק כותרת ראשית.
המקרה של איירון סורס (IronSource) הוא כזה. החברה, שנמנית על חברות ההיי-טק המצליחות שצמחו בישראל, נמכרה בשנה האחרונה לא מעט פעמים מעל דפי העיתונות הכלכלית (גילוי נאות - גם מעל דפי "גלובס"), אך מכירה אין עדיין. ולכן כדאי להתייחס עם קורט של מלח לכל ידיעה על מו"מ למכירת החברה. ואולי פשוט עדיף לקרוא את התגובה של תומר בר זאב, מנכ"ל איירון סורס, לידיעה שפורסמה הבוקר ב"כלכליסט": "כמה פעמים אפשר לכתוב שאיירון סורס במו"מ להימכר לחברות סיניות? כל הזמן יש פניות מגופים סינים לרכוש את החברה וגם קרן פרימוורה פנתה אבל אין כרגע מו"מ למכירה עם שום גוף". לא נגענו.
2. אומרים שאין עשן בלי אש. אם יש או אין משא-ומתן מול קרן פרימוורה, איירון סורס כנראה כן מעמידה את עצמה על המדף, אך כפי שזה נראה כרגע - פשוט אין קונים, ואפילו הסינים לא ממש רודפים אחריה. מה זה כן אומר? שהמייסדים וכנראה חלק מקרנות ההון סיכון שמושקעות בחברה כן רוצים למכור, אך יש כנראה קושי למכור אותה כי ייתכן מאוד שאיירון סורס כבר אינה חברת צמיחה טהורה והעתיד שלה לא ממש ורוד. איירון סורס, נזכיר, פיתחה פלטפורמה להפצת תוכנות חינמיות הן ברשת והן בסלולר (אפליקציות), ותוך זמן די קצר פלטפורמה זו הפכה למובילה עולמית בתחומה. מכיוון שהתוכנה חינמית, החברה מייצרת הכנסות מפרסומות כלומר היא שייכת לתעשיית ה-AdTech, תעשייה שנקלעה למשבר קשה כבר בשנת 2013, כשגוגל החלה להנחית את מכותיה על שותפותיה העסקיות. מאז, למעשה, תעשייה זו לא ממש התאוששה ולראיה - כמעט שאין הנפקות ראשוניות של חברות פרטיות מתעשייה זו, ובמיוחד לא בוול סטריט.
3. זו כנראה הסיבה שאיירון סורס לא מנסה להנפיק את עצמה. וול סטריט, המען היחיד להנפקה של חברה בסדר הגודל שלה, לא מתלהבת מחברות כמוה, בלשון המעטה. חשדנות רבה מדי לגבי עתיד המודל העסקי שלהן ויכולתן להמשיך לשמר שיעורי צמיחה של חברות היי-טק - סוגרים את שערי שוק המניות הגדול בעולם בפני חברות כמו איירון סורס. ולכן, מה שנותר הוא לנסות למכור את החברה - לפחות מעל דפי העיתונות הכלכלית. כמובן שאיירון סורס יכולה להמשיך כחברה עצמאית, אך כשיש קרנות הון סיכון שמושקעות בה ובהיעדר אופציית ההנפקה - הסיכוי לעצמאות הולך וקטן.
4. ועוד נקודה באשר לצמיחה של החברה. ראשית, איירון סורס רכשה לא מעט חברות בשנים האחרונות וכשחברה פונה לאפיק הרכישות, זה לא פעם אומר ששיעורי הצמיחה האורגנית שלה בנסיגה. שנית, החברה - לפחות לפי הדיווחים - מקפידה לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד. זוהי נקודה לזכותה, אך דיבידנד - על אחת כמה וכמה עקבי - אינו מקובל בחברות היי-טק שמגדירות עצמן כחברות צמיחה טהורות. וול סטריט, וזה ידוע, חשדנית כלפי חברות טק שמחלקות דיבידנד ובמקביל מגדירות עצמן כחברות צמיחה טהורות כי מקובל שחברות כאלו משקיעות בחזרה את הרווחים שלהן בעתיד שלהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.