הרבה סיבות לצאת לחו"ל - ולא רק בגלל טבע

"חייהם של תושבי אוטאביה, התלויים על פני התהום, בטוחים יותר מחייהם של תושביהן של ערים אחרות. הם יודעים שהרשת לא תוכל לשאת יותר ממשקל מסוים". כך מתאר איטאלו קאלווינו בספרו "הערים הסמויות מהעין" את חייהם של תושבים שעירם בנויה מעל רשת של קורי עכביש. הם כל הזמן נזהרים, הם כל הזמן יודעים שהם יכולים ליפול, ולכן הם זהירים יותר. הם לא חוזרים על טעויות משום שזה עלול לעלות להם בחייהם.

מהרבה בחינות, שוק ההון דומה לאותה עיר אגדית בשם אוטאביה. אפשר להרוויח באופן חד-פעמי בגלל הצטברות של נסיבות או סתם מזל - אבל כדי להרוויח לאורך זמן בשוק ההון, צריך לנהל את הסיכונים בצורה זהירה; באופן שיאפשר להשיא תשואה עודפת בסיכון נמוך ככל האפשר.

לעיתים רבות יש נטייה לבלבל בין מזל לכישרון. אם אתם מהמשקיעים שמאמינים שיש לכם מגע מידאס, והמזל שורה עמכם, טור זה לא רלוונטי עבורכם. כותב טור זה לא מאמין בהסתמכות על הנס בלבד, ולכן בהמשך למאורעות האחרונים, הטור דן הפעם באבני יסוד בעת גיוון תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לחו"ל.

לא על הדולר לבדו - חו"ל זה לא רק ארה"ב

כאשר אנו פונים לכיוון של גיוון תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לחו"ל, ישנה נטייה להיחשף לנכסים דולריים בלבד. כך, לדוגמה, כ-95% מהנכסים בחו"ל של הגופים המוסדיים בישראל נקובים בדולר ארה"ב. המילה חו"ל היא ראשי תיבות של חוץ לארץ, לא של ארצות הברית של אמריקה; מכאן, שאם החלטנו לגוון את תיק ההשקעות באמצעות חשיפה לעולם הרחב, אין היגיון בהסטת הסיכון ממדינה אחת (ישראל) למדינה אחרת - גדולה ככל שהיא תהיה.

נוסף על כך, חשיפה לאזור גיאוגרפי בודד מייצרת חשיפה למטבע אחד. התמודדות נכונה עם שינוי שערי חליפין אינה נעשית באמצעות ביצוע גידורי מט"ח או עסקאות החלף (סוואפ) למיניהן, אלא באמצעות גיוון רכיב התיק המושקע בחו"ל למספר מטבעות - וברוב המקרים זו גם תתברר כהגנה הזולה ביותר על תיק השקעות הנמדד באופן שקלי.

כך לדוגמה, בעוד שהדולר נחלש מול השקל בכ-7% מתחילת השנה, הפזו המקסיקני התחזק בכ-10% מול השקל מתחילת השנה. בחינת כלל סל המטבעות מול השקל, המסתמכת על המדידה של בנק ישראל, מצביעה על כך שמתחילת השנה סל המטבעות נחלש בכ-1% בלבד מול השקל, וזאת, כאמור, לעומת היחלשות של כמעט 7% בדולר.

לגוון את מגזרי פעילות גם בהשקעות בחו"ל

כאשר בוחנים את הפילוח הענפי של גופי ענק המנהלים תיקי איגרות חוב בעולם, מוצאים כי מדובר בפילוח מגוון. כאשר בוחנים את הפילוח הענפי של רכיב איגרות החוב בישראל, המנוהל בישראל על-ידי גופים מוסדיים ישראליים, מוצאים כי המצב אינו שונה מהעולם, והפילוח מגוון, עם שיעור מעט יותר גבוה של חברות החזקה ביחס לעולם.

כאשר בוחנים את פילוח רכיב איגרות החוב בחו"ל המנוהל על-ידי גופים ישראליים, מוצאים כי בחלק לא מבוטל מהגופים, למעלה מ-80% מאיגרות החוב הן של בנקים וחברות ביטוח, משמע - החשיפה היא לא לאג"ח חו"ל, אלא לפיננסים בחו"ל. המצב הזה הוא תולדה של החיפוש אחר תשואה גבוהה באופן מוחלט, אשר מוביל לחשיפה לאיגרות החוב בשכבות החוב הנחותות של הבנקים - שבהן הסיכון מאוד גבוה, וכך גם התשואה.

החשיבה הנכונה היא, שאם בנק מנפיק איגרות חוב בתשואה של 6%, המשמעות היא שיש חברות אחרות שלהן אותו בנק מלווה בריבית הגבוהה מ-6%; מכאן שנכון יותר מבחינת ניהול הסיכונים והפיזור של תיק איגרות החוב להשקיע בחברות הללו (שלחלקן יש איגרות חוב), ולקבל תשואה גבוהה מ-6%, במקום להלוות לבנק ב-6% ולהיות חשופים למחיקה של ההשקעה בתרחיש שבו הבנק נכנס לקשיים מכל סיבה שהיא.

שמות מוכרים זה פאסה

נתקלתי לא מעט במהלך עבודתי בלקוחות המבקשים לבנות תיק איגרות חוב, ומבקשים שאיגרות החוב יהיו מדורגות בדירוג השקעה. כאשר חזרתי אליהם עם תיק מומלץ, הם ענו לי שהם לא מכירים את השמות ברשימה, ומבקשים שמות מוכרים. זה הצריך ממני לא מעט מאמץ להסביר שדירוג השקעה אין משמעו שמות מוכרים.

כאשר אנו משקיעים באיגרות חוב, המטרה היא לוודא שהחברה תזרימית ומסוגלת לשרת את החוב שהנפיקה. שמות מוכרים לא מסייעים יותר מדי בשירות החוב, מה גם, שעם השם לבדו לא הולכים למכולת.

בשנת 2007, ליהמן ברודרס היה שם מוכר שאליו נחשפו לא מעט משקיעים, ולפני מעט יותר מעשור חברת הצילום קודאק הייתה שם מוכר. מי שמחפש להשקיע רק בחברות שהוא מכיר את שמן, ולרוב לא מכיר את הדוחות הכספיים שלהן, גוזר על עצמו התכנסות למספר מצומצם של חברות, שלאו דווקא ישיאו לו תשואה עודפת, או לחלופין, לאו דווקא טומנות בחובן סיכון נמוך יותר משאר הענף שבו הן פועלות.

כאשר בוחנים את החסם העיקרי שגורם ללקוחות להעדיף להשקיע באיגרות חוב בישראל, שבה מחזור המסחר היומי באיגרות חוב קונצרניות (לא כולל אג"ח ממשלתיות) הוא כ-100 מיליון דולר בממוצע, לעומת שוק איגרות החוב העולמי, שבו מחזור המסחר היומי עולה על טריליון דולר (פי 10,000 מישראל) - התשובה המקובלת היא "בישראל אני מכיר את החברות".

זכורה לי ישיבת השקעות שבה נכחתי בשנת 2011, שבה עלה שמה של חברת החזקות בשם אי.די.בי, שהבעלים שלה באותה תקופה היה נוחי דנקנר. ציינתי שהחברה במצב פיננסי גרוע, ושאין לה יכולת לשרת את החוב, וכי מדובר בחברה בדרכה לחדלות פירעון או להקפאת הליכים. התשובה מצד כלל יושבי החדר הייתה: "מה? דנקנר לא ישלם?". מאז מים רבים עברו בנהר, וטייקונים רבים לא שילמו את חובם.

בסרט מציצים ישנה סצנה שבה אורי זוהר (גוטה) קושר את אלטמן לחבל, ומוריד אותו לים. "הפוך גוטה, הפוך", צועק לו אלטמן, כאשר גוטה מוריד את החבל לים, במקום להעלות אותו חזרה למזח.

גם בתחום של היכרות עם חברות - כך ניסיוני מלמד אותי - אנשים משקרים, לא מספרים. לעולם לא יעמוד בעל חברה מול משקיעים, ויאמר להם שמצב החברה גרוע, ולכן צריך לברוח מהשקעה שבה נהפוך הוא - הוא יספר על הפוטנציאל, ועל יכולת השיקום המופלאה שהוא יכול לייצר. מכאן שדווקא ההסתמכות על הדוחות הכספיים כאשר משקיעים בחו"ל תוביל להקטנת הסיכון של תיק איגרות החוב.

בעיה נוספת שמייצרת היכרות קרובה מדי עם חברות היא יצירת אמפתיה. השקעה אינה קרוב משפחה; מטרת ההשקעה היא לייצר לנו תשואה, ואם לא כך הדבר, ההשקעה לא צריכה להיות בתיק. האמפתיה שיצרה חברת טבע בקרב מנהלי השקעות ישראלים הובילה לכך שהיא תמיד הייתה המניה המומלצת. היא הייתה המניה המומלצת כאשר היא נסחרה בשער של 70 דולר עד לשער של כ-17 דולר למניה כיום (נפילה של 75%). עם חברות זרות אנחנו לא נוטים לפתח קשרי קרבה - וזה עושה רק טוב לתיקי ההשקעות.

בלי חשיפה לחו"ל אין זכות קיום

התחרות על כספי החוסכים כבר מזמן לא מוגבלת לבתי השקעות. רק לאחרונה אישר משרד האוצר שתוכנית חיסכון לילדים מגיל 18 תופנה לבנקים או לבתי השקעות. אם בנקים יודעים להציע תוכנית חיסכון מגיל 0 ועד גיל 18 בריבית שנתית של 4%, למה שלא יידעו להציע תוכנית חיסכון מגיל 21 ועד גיל 67, בריבית של 5% או 6%? הרי מדובר באותו מנגנון של הפקדות חודשיות ותשלום הסכום שנחסך בסוף התקופה.

ניהול כספם של אחרים הוא אחריות כבדה. מדובר על אחריות ליציבות הפיננסית העתידית של מדינת ישראל - לא פחות. חברות מגיעות גם לקשיים - זה קורה - אבל העובדה שמספר חברות, בהן אינטל, החברה לישראל וטבע, משפיעות על למעלה מ-5% מהתוצר, ועל למעלה מ-10% מהיצוא, זה כבר סיכון.

זיכרו תמיד שעולם ההשקעות ניצב על קורי עכביש, ותדעו להיות זריזים וגמישים - ולפעמים זה אומר לחפש השקעות בחו"ל.

*** הכותב הוא מנכ"ל INVESTMENTS OXTP. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיעבניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות,המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 5 איגרות שניתן לגוון איתן תיקי אגח לחמש שנים