העולם עדיין לא מצא דרך להתמודד עם ההתחממות הגלובלית

חם, אה? לא סתם חם, ייתכן שהקיץ הזה יהיה שוב הכי חם בחלק הצפוני של כדור הארץ מאז 1880, השנה שבה החלו לרשום את טמפרטורת כדור הארץ הממוצעת.

זאת לא השנה הראשונה ששוברת שיאים. שנת 2016 שברה את השיא של שנת 2015, ששברה בעצמה את השיא של שנת 2014. הקיץ החם הוא כבר לא סתם תופעת טבע. הוא תוצר ישיר של תופעת ההתחממות הגלובלית, שהיא בתורה תוצאה ישירה של התנהגות בני האדם. מדינות ואנשים עדיין לא הצליחו להתארגן יחד כדי לעצור אותה ולקרר את הכדור. זאת בניגוד לחור באוזון, שהחלטה משותפת של מדינות רבות הצליחה להוביל לשיקומו החלקי.

ההערכה היא שהיעדים שהוצבו ב"הסכם פריז" מוועידת האקלים של 2015 כבר לא יושגו, גם אם לא ימומשו האיומים של דונלד טראמפ שארה"ב תיסוג מההסכם.

ייתכן שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם ההתחממות הגלובלית משום שזה יותר מסובך, אבל אולי גם משום שאיננו יודעים מהן ההחלטות הכי חשובות שעלינו לקבל כדי למנוע אותה. אולי גם איננו מבינים לעומק את ההשלכות שלה ולכן איננו מודאגים מספיק כדי לבצע שינויים משמעותיים באמת באורח חיינו.

לפניכם כמה מחקרים חדשים שיורדים לעומק תופעת ההתחממות הגלובלית ובוחנים מה ניתן לעשות כדי למנוע אותה.

 המחיר העולמי של העלייה בטמפרטורה

לא במקרה כל כך חם

לתיאוריית ההתחממות הגלובלית היו מאז ומתמיד מתנגדים, וגם היום הם ממשיכים לטעון שמדובר בפיקציה, בעודם מתבשלים בתוך הקדירה המהבילה שנהייתה מהכדור. מחקרים רבים ומגוונים בוצעו כדי להראות שרצף של שלוש שנות שיא בטמפרטורות לא יכול להיות עניין מקרי, וסביר שהוא תוצאה של מעשי בני האדם.

המחקר המשמעותי האחרון בוצע על ידי הרשות האמריקאית לחקר הימים והאטמוספירה ופורסם בכתב העת Geophysical Research Letters. המחקר הזה בחן מה הסיכוי ששלוש שנים ברצף ישברו את שיאי החום של כל השנים הקודמות מאז 1880, תוך שהוא מביא בחשבון את האפשרות שמידות החום בשנה מסוימת השפיעו גם על החום שנמדד בשנה שאחריה. הרכיב הזה לא הופיע במחקרים קודמים, וזו הייתה אחת הביקורות עליהם.

על פי תוצאות המודל החדש, עדיין "מאוד לא סביר" שהשנים 2014, 2015 ו-2016 היו באופן מקרי השנים החמות בהיסטוריה של רישום הטמפרטורות. על פי המודל, הסיכוי שתתקבל תוצאה כזאת באופן מקרי הוא 0.3%. לעומת זאת, אם בני האדם אשמים במצב, הסיכוי שתוצאה כזאת תתקבל היא 30%-50%.

הטמפרטורה הממוצעת ב-2016 הייתה גבוהה כמעט במעלת צלזיוס אחת מעל הממוצע של המאה ה-20, וקצב ההתחממות רק עולה עם הזמן: עיקר ההתחממות התרחש ב-35 השנים האחרונות. עלייה בהתחממות הגלובלית אין פירושה רק שלא נעים בחוץ, אלא שגם עולה הסיכוי לאירועי מזג אוויר קיצוניים וקטלניים, כמו גלי חום (בסגנון גל החום לוציפר שהכה באירופה בתחילת השבוע שעבר), בצורת ושיטפונות. גלי חום הם תופעת הטבע הקטלנית ביותר - אפילו בארה"ב עתירת המזגנים, גלי חום הרגו בשנים 1992-2001 כ-2,000 בני אדם, לעומת 150 בהוריקנים ו-800 בשיטפונות. במדינות מתפתחות שיעורי המוות גבוהים הרבה יותר.

לפעמים תנאי מזג אוויר קשים מובילים גם לפירוק הסדר החברתי במדינה, כמו במקרה של סוריה. מחקר שפורסם ב-2015 בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences הראה כי ב-2006 החלה בצורת קשה לפגוע בחלקים הצפוניים והמזרחיים של המדינה, שבהם מתקיימת רוב החקלאות. פגיעה זו הובילה להתגברות העוני והאבטלה במדינה, לגלי פליטים ולעלייה במחירי המזון. ומכאן הדרך למלחמה הייתה קצרה.

 4 הפעולות המשפיעות ביותר על הפחתת פליטות פחמן דו-חמצני

למחזר זה נחמד, אבל לא הדבר הכי חשוב

מהו הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות כדי למנוע את ההתחממותהגלובאלית? האם לוותר על שקיות בסופר? להפחית את שעות הפעילות של המזגן? לעבור למכונית היברידית? פרופ' קימברלי ניקולס מאוניברסיטת לונד בשבדיה וסת' ווינס, דוקטורנט מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, ערכו מטא-מחקר שבחן את ההשפעה של 148 החלטות אישיות של תושבי המדינות המפותחות על "תביעת הרגל הפחמנית" (Carbon Footprint) כלומר על פליטת הפחמן הדו-חמצני שמשפיעה על ההתחממות. כך התברר, לדוגמה, שמיחזור הוא חשוב, אבל ללא הכי חשוב. המחקר הזה פורסם בכתב העת הפתוח Enviromental Letters Research וזכה לאזכור חיובי באתר של כתב העת המוביל Science.

לפי המחקר, הדרך הבטוחה ביותר להשפיע לטובה על איכות הסביבה היא פשוט לא להביא ילדים לעולם. כל ילד שלא נולד חוסך לאטמוספירה כ-58.6 טון של פחמן דו-חמצני בכל שנה. הילד הספציפי שלכם אולי חסכן, ממחזר ומשתדל שלא לזהם ולכן יצרוך פחות Co2 מהממוצע, אבל פליטות הפחמן של כל הילדים החסכנים בכל זאת מצטברות וכל ילד נוסף אחראי לחלק שלו. לכדור הארץ קיבולת מוגבלת, ומבחינתו יש חשיבות לסך הפחמן הדו-חמצני שנפלט יותר מאשר לממוצע.

ההחלטה להביא לעולם פחות ילדים היא המשפיעה ביותר בפער ניכר מההחלטה האישית הדרמטית הבאה: ויתור על מכונית, שחוסך 2.4 טון של פליטות פחמן בכל שנה.

גם הפחתה של מספר הטיסות יכולה לעזור לכדור הארץ. כל טיסה טראנס-אטלנטית הלוך-חזור "עולה" כ-1.6 טון של פחמן. אם תוותרו על טיסה אחת בכל שנה, ההשפעה על פליטת הפחמן הדו-חמצני תהיה דרמטית יותר מאשר מעבר למכונית היברידית - צעד שיחסוך רק 0.5 טון פליטות בשנה. אגב, מעבר ממכונית מנהלים למיני, גם אם אינה היברידית, יחסוך פליטות רבות יותר, כ-1.2 טון בשנה.

המהלך הרביעי והאחרון שמצוין במחקר הוא אימוץ תפריט טבעוני. בגידול פרה למאכל, שורפים יותר אנרגיה מאשר בגידול צמחים המניבים אותו מספר קלוריות ואותה כמות חלבון.

מיחזור, הנחשב תו תקן למודעות סביבתית, מניב חיסכון של 0.2 טון של פחמן דו-חמצני בכל שנה. זה לא מעט, אבל עדיין נמוך באופן משמעותי מתזונה טבעונית. כביסה במים קרים מניבה חיסכון דומה, וכך גם ויתור על מייבש הכביסה.

פעולה יומיומית אחרונה שצוינה כבעלת השפעה היא החלפת נורות החשמל בבית בנורות חסכוניות. מדובר בחיסכון של כטון אחד של פליטות בשנה. הפחתת מספר רכישות הבגדים והמוצרים לבית למינימום, לעומת זאת, לא הגיעה לרף הנחשב משמעותי מבחינת איכות הסביבה.

החוקרים מציינים שהחינוך של בני נוער במדינות מפותחות מדגיש חלק מהבחירות המועילות לאיכות הסביבה, כגון מיחזור וכיבוי מכשירים חשמליים, אך לא את ארבע הבחירות המשפיעות ביותר, ככל הנראה משום שהן דורשות שינוי דרמטי באורח החיים.

במדינת חיות המחמד צורכים יותר מדי בשר

מחקר חדש מצביע גם על ההשפעה של אימוץ חיות מחמד שצורכות בשר על איכות הסביבה. כלבים וחתולים בארה"ב לבדה צורכים על פי מחקר של פרופ' גרגורי אוקין, מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס, 64 מיליון טון פחמן דו-חמצני בשנה. אם מחלקים את המספר הזה במספר הכלבים והחתולים במדינה, כל אחד מהם מייצר כ-0.3 טון פחמן דו-חמצני בשנה אם מאכילים אותו בבשר. אוקין, שמחקרו התפרסם בכתב העת PLOS One, אף מציין שחיות מחמד אחראיות על כ-25% מההשפעה הסביבתית של צריכת בשר בארה"ב, והן צורכות בערך 19% מהקלוריות שצורכים כל בני האדם במדינה, או אותו מספר קלוריות מבשר שצורכים כל הצרפתים. המגמה הזאת מחריפה, כי יותר ויותר בעלי חיות מחמד מתייחסים אליהן כאל בני משפחה והם רוכשים עבורן מזון פרימיום, המופק מבשר שאינו שאריות של בשר לבני אדם אלא בשר המיוצר עבורן במיוחד.

"אם חיות המחמד האמריקאיות היו מקימות מדינה משלהן, היא הייתה במקום החמישי בעולם בצריכת בשר", אומר אוקין. זה נשמע כמו סרט נחמד של דיסני, אבל המדינה הפרוותית התיאורטית הזאת אחראית באופן מאוד לא תיאורטי לבישול הכללי של תושבי כדור הארץ, ואלה רק החיות האמריקאיות.

"אני לא ממליץ להיפרד מחיות המחמד", הרגיע אוקין בהודעה לעיתונות שהוציאה האוניברסיטה, "אך יש לנהל שיחה כנה על משמעות הצעד. אני גם לא ממליץ להעביר אותן לתזונה טבעונית. היא אינה בריאה עבורן". הוא כן ממליץ להאכיל אותן בכמה שיותר שאריות בשר שצורכים בני אדם. גם מפעל מזון לבעלי חיים, הוא אומר, צריך לבחור חומרי גלם שמקורם במפעלי בשר שנועדו לצריכת בני אדם. לדעתו מהלך כזה יכול להוריד את צריכת הבשר של חיות המחמד בכ-25%.

אולי גם אפשר לשקול לגדל חיות שהן בעצמן צמחוניות, כמו ציפורים או אוגרים, או כמו שאמר אוקין, אולי כולנו צריכים לגדל סוסי פוני.

נשים בהיריון ועוברים רגישים יותר

אם בכל זאת החלטתם להביא ילדים לעולם, כדאי לדעת שנשים בהיריון ובעיקר עוברים רגישים במיוחד להשפעות של חום קיצוני, כך לפחות על פי מחקר שפרסמה באחרונה פרופ' סבינה מקורמיק מבית הספר מילקן לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב. "חשיפה לחום יכולה להשפיע על ההריוניות עצמן וגם על העוברים, בעיקר במקרים שהאם אינה יכולה להגיע במהירות לטיפול רפואי מתאים", אומרת מקורמיק. כלומר, כרגיל, מדינות לא מפותחות ואזורי ספר פגיעים יותר. עם זאת, הסיכון להתרחשות אירוע בריאותי מלכתחילה הוא דווקא גבוה יותר בערים צפופות, כי שם הטמפרטורה המורגשת בגוף גבוהה יותר בגלל פליטת חום מכלי רכב והחזר קרני השמש ממשטחים שאינם סופגים אותן.

לפי מקורמיק, ארגון הבריאות העולמי הציב לו כמטרה להפחית את התמותה בקרב ילדים מתחת לגיל חמש, אולם בינתיים התוכנית שיצאה לפועל אינה משיגה את מטרותיה. כ-14% מהתמותה של ילדים מתחת לגיל זה היא בעצם תמותה של תינוקות קטנים שנולדו כפגים. ככל שמדינה היא מפותחת פחות, כך שיעור הפגות בה גבוה יותר.

מקורמיק הראתה כי חשיפה לטמפרטורות גבוהות נמצאת במתאם עם קיצור משך ההיריון, משקל תינוקות נמוך יותר, לידות שקטות (לידת תינוק ללא רוח חיים) ומצוקה של העובר והתינוק שנולד. עדיין לא ידוע בדיוק מה קורה לעוברים בגלל החום, אולם ידוע כי הגוף של נשים בהיריון מתקשה יותר בוויסות חום.

מהן טמפרטורות גבוהות על פי המחקר? מעל 40 מעלות, אולם יותר מהטמפרטורה האבסולוטית חשובה הטמרפטורה ביחס לחום שאדם מסוים הורגל בו. טמפרטורה באחוזון ה-90 ומעלה של מזג האוויר הנפוץ באזור מסוים היא זו שהוגדרה "חום קיצוני".

לדברי מקורמיק, למרות הרגישות, רק במדינות מעטות נשים בהיריון מקבלות מידע על הסיכון הספציפי שלהן מן החום ועל הדרכים להימנע ממנו, והמצב הזה צריך להשתנות.

אגב, נשים בהיריון גם נשרפות בשמש יותר מאשר נשים שאינן בהיריון, והחשיפה לחום מעלה גם את הסיכוי לבצקות. לכן מומלץ לנשים בהיריון לצאת כמה שפחות בשעות החום, לא להתעמל בשעות הללו, לשתות מים ומשקאות אלקטרוליטיים, ואם הן בכל זאת נמצאות בחוץ, עליהן להיכנס פנימה עם הסימן הראשון לחולשה, סחרחורת או צמא משמעותי.