עם התפוצצות הפרשה בבזק, כולם שואלים איפה היה מבקר החברה. תפקידו של המבקר בחברה ציבורית הוא בדיוק זה - לבדוק את התנהלות החברה ומוסדותיה ולדווח לוועדת הביקורת של החברה.
מבקר החברה, ליאור סגל אינו נמנה על הדמיות הבולטות בחברה ויש מי שמגדירים אותו כדמות אפורה - לא המבקר החזק והדומיננטי הנדרש בחברה כמו בזק. עם זאת, ל"גלובס" נודע שסגל פנה לוועדת הביקורת של הדירקטוריון של בזק והציע לערוך דו"ח ביקורת על התנהלות מוסדות החברה בעסקת בזק-יס.
יו"ר ועדת הביקורת של בזק הוא מרדכי (מודי) קרת וחברי הוועדה הם אותם החברים שניהלו מטעם החברה את עסקת הרכישה של מניות יס מידי בעל השליטה, שאול אלוביץ'.
ל"גלובס" נודע שבקשתו של סגל להיכנס לעובי הקורה ולבחון את ההתנהלות של החברה בעסקה נדחתה על הסף בידי קרת. גורמים המקורבים לוועדת הביקורת טוענים שהתגובה הראשונית של קרת לסגל הייתה בוטה ומזלזלת, ודחתה את הצעתו על הסף.
נסביר שמבקר הפנים בחברה ציבורית זקוק לאישור של ועדת הביקורת לביצוע עבודות. הוא שואב את כוחו מהוועדה ואם אינו מקבל גיבוי הוא למעשה אינו יכול לעשות דבר. סגל הוא לא היחידי שנבלם. גם היועץ המשפטי של החברה, אמיר נחליאלי, הורחק מהדיונים על עסקת בזק-יס, וגם כלפיו יש ביקורת על כך שלא התקומם ולא עשה מעשה כדי להתנגד.
סביב התפקוד של נחליאלי בפרשה יש חילוקי דעות: יש הסבורים שהיה עליו לקחת אחריות ולהילחם כדי להיות חלק מהתהליך ,ואם לא מאפשרים לו - מוטב היה שיסיק מסקנות. האופציה שבה הוא בחר, להמשיך בתפקידו ולוותר, אינה מוסיפה לו נקודות.
כפי שכבר נחשף ב"גלובס", יש עוד שומר סף מקרב הדירקטוריון שיש טענות קשות על תפקודו, ואשר היה מעורב ב"בישול "הפרוטוקולים ובעצימת עין למידע שהובא אליו על זליגת מידע מבזק ליס באמצע המו"מ, אך לא ניתן לפרסם את שמו מפאת צו איסור הפרסום.
יצוין כי חברי הוועדה המיוחדת הם גם אותם האנשים שיושבים בוועדת הביקורת שאמורה להיות בלתי תלויה. לכן מבחינתם לאשר לסגל לעשות עבודת ביקורת על השיטות והתהליכים בעסקה, פירושו שהם מבקשים ממנו לחקור את עבודתם הם ולכך הם לא היו מוכנים.
ועדת הביקורת בבזק מורכבת, מלבד ממודי קרת, גם מטלי סימון, ג'וש רוזנצוויג ואיציק אידלמן שפרש לא מכבר מדירקטוריון בזק ומונה לדירקטור בבנק לאומי. הוא התפטר קצת לפני שעסקת חלל (שאף היא עסקה שנחקרת ברשות לניירות ערך) אושרה בדירקטוריון בזק. אידלמן גם היה זה שעמד בראש הוועדה המיוחדת שאישרה את עסקת בזק-יס.
נזכיר כי אידלמן התנגד למחירים הגבוהים שדרשה יורוקום והוא ניסה בכל כוחו לשכנע שהמחיר מופרז. בשלב מסוים בסוף המשא ומתן, כאשר התברר שחברי הוועדה המיוחדת מסכימים למחיר העסקה הכולל,שהגיע לכמיליארד שקל, הוא נכנע וויתר - וזאת למרות ההתנגדות של בנק ההשקעות מריל לינץ' ושל הדרג המקצועי בבזק.
בחברת בזק סירבו למסור תגובה לידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.