עדיין מחפשים

ברודט. סומך. סאמט. ימים של התרוצצות סוערת וסמויה בצמרת לאומי. היו"ר דוד ברודט וראש הוועדה לבחירת רואי החשבון, הדירקטור חיים סאמט, לא מצליחים להגיע להכרעה-הסכמה שכל המעורבים האינטרסנטים יהיו מרוצים ממנה. הכרעה שתספק את ועדת אורי גורן, ראש ה"וועדה הבלתי תלויה" ההיא-ההיא, את הדירקטוריון (זו כבר בעיה פחותה), את האסיפה הכללית (גם לא בעיה קריטית), וגם את הציבור, התקשורת ועורכי הדין שממתינים עם תביעות ייצוגיות ונגזרות. השאלה היא מי יהיו רואי החשבון המבקרים של הבנק. זה לא שמשרד סומך KPMG, מונופול ביקורת הבנקאות, יפסיק להוביל, כפי שהוא עושה כבר עשרות שנים - גם בלאומי, גם בפועלים, גם בבינלאומי וגם בדיסקונט. הבעיה היא איך להעביר את זה באופן שיתקבל באופן ציבורי, ואולי, רק אולי, מי יהיה המשרד שייבחר לחתום, לצד גד סומך, על דוחות לאומי. אירועי עבר: אחרי שהתברר הבור הפלילי האמריקאי העמוק שבו הסתבך הבנק לפני עשור, ושילם עליו קנסות כבדים בעשור הזה, מונתה "ועדה בלתי תלויה" שתבדוק כמה עניינים קריטיים בהתנהלות הבנק ואחריות הבכירים שהובילו אותו.

באוקטובר 2015 נמסרו המלצות הוועדה לבורסה ופורסמו. בין היתר נכתב כך: "אנו ממליצים לדירקטוריון... לדון באפשרות שנפלו כשלים בעבודת רואי החשבון המבקרים, וזאת לכל המאוחר בטרם דיון בהארכת כהונת רואי החשבון המבקרים. אנו סבורים כי בטרם תגבש ועדת הביקורת המלצה בדבר המשך כהונת רואי החשבון המבקרים, עבור דירקטוריון הבנק ועבור אסיפת בעלי המניות של הבנק, עליה להתחשב בהתנהלות רואי החשבון בפרשת הלקוחות האמריקאים ולבחון מהם הצעדים שיש לנקוט לאור זאת".

בינואר 2017 הודיע הבנק כי הדירקטוריון פתח בהליכים לאיתור מועמד לכהונת רואה חשבון חיצוני בבנק, בהובלת היו"ר ברודט והדירקטור סאמט. מאז - שקט ודממה. הם בחנו, שמעו, קראו, החליטו ומחקו, שוב ושוב ושוב. הסוד הגדול על מהלכי הוועדה שמור בידי מספר מצומצם מאוד של אנשים, חבורת סוד מוחלט בהחלט.

למי ששכח - זהו בנק בבעלות הציבור, בשליטת הציבור, ששולט כמעט בשליש מהפעילות, אבל אף אחד לא שואל מה קורה כאן? לא הפיקוח על הבנקים? לא רשות ניירות ערך?

לוקר. לוקר. נתניהו. השבוע מונה הראל לוקר ליו"ר התעשייה האווירית. זה כשנה משמש אחיו, יוחנן לוקר, יו"ר כיל, מבית החברה לישראל. הראל הצעיר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הראל הבכור היה מזכיר צבאי של נתניהו. התע"א מצויה בעוד אחד מהמשברים שלה ושוב דורשת מימון ממשלתי מסיבי לעוד כאילו-רפורמה. האוצר (בינתיים) מתנגד להזרמה. כיל ובעל השליטה עידן עופר מצוידים במקורבים בכירים שיושבים בכל קודקוד שצריך, נמצאים בעוד שלב של התמקחות-לחצים-השפעות על הממשלה, האוצר וראש הממשלה להארכת הזיכיון. ורק אל תגידו "מכרז בינלאומי". מה יהיה חלקם (המכריע?) של לוקר את לוקר במערכות הלחץ? אגב, שניהם סוג של "נסיכים". אבא שלהם היה חבר תנועת בית"ר שעלה לארץ ב"אלטלנה".

כלב. עמימות. עו"ד ורו"ח. ביום א' דחה בית המשפט לעניינים מנהליים סדרת עתירות של מתמחים למשפטים כנגד בחינת ההסמכה - היא הייתה קשה מדי, המזגן התקלקל, רעש מכוניות שחדר דרך החלונות וכלב אחד שנבח. ביום ג' התברר שסטודנטים לחשבונאות שלחו מכתב למועצת רו"ח ולמשרד המשפטים והלינו על הבחינה שלהם - קשה מדי, המרצים לא היו עוברים אותה, שאלות איזוטריות. צרות של צעירים, אם רק יחכו שנתיים-שלוש, ימצאו עצמם יוזמים ופועלים להקשות עוד יותר את המבחנים, רק שלא ייכנסו עוד ועוד עו"ד ורו"ח למקצועות המנופחים מדי כבר היום.

סיני. אירופי. ישראלית. "פיננשל טיימס" פרסם השבוע שהנציבות האירופית בודקת ומגבשת מדיניות וקריטריונים ל"השקעות אסטרטגיות של חברות זרות". אף אחד לא יאמר את המילה "סין" וסינים, אבל זה הסיפור שמאיים על ראשי המדינות. סינים כובשים את המערב, אחרי שכבשו את המזרח. הצרות של אירופה זהות לאלה של ישראל, באמצעות רשות שוק ההון ודורית סלינגר בראשה. העדר שקיפות, חקיקה אינטרסנטית, הרבה כסף, המוני פועלים, שלטון ריכוזי, תעלומתי ושאפתני. כשהם קונים הם נחמדים אחר כך - אלוהים גדול.

כמה וכמה חברות סיניות התדפקו על דלתות המגזר הפיננסי בישראל. סלינגר לא סירבה רשמית לאף גוף סיני - לא פרטי, לא ממשלתי ולא בלתי מזוהה. הם התקפלו בעצמם - חלק אחרי פגישה אחת, רובם אחרי חודשים של דיבורים. הנציבות האירופית תלך על קרח דק, אומר מישהו שמבין באלה ובאלה. בטוח שלא יסתבכו עם הסינים, ובטוח שהשם צ'יינה לא יוזכר. בדיוק כמו שהיה בעבר מול בהלת ההשתלטות היפנית, בימי השיא הכלכלי של המדינה, ובימי בהלת ההשתלטות הרוסית, בימי השפע שלה. מילת המפתח תהיה "השקעות אסטרטגיות" ו"כל מקרה לגופו". דוברי אנגלית - יצליחו לעבור בחורים. מלוכסנים - פחות. זה לא אומר שלא תימשך ההשתלטות על החברות הפרטיות, שהכסף הגדול פיתה, מפתה וימשיך לפתות אותם.

stella-k@globes.co.il