המנוולים שינו את הכללים

כללי המשחק השתנו - אבל משום מה אף אחד לא הודיע לבני שטיינמץ

בני שטיינמץ (צילום: יוסי כהן)
בני שטיינמץ (צילום: יוסי כהן)

1. הקריירה הפוליטית המזהירה של ספירו תיאודור אגניו, סגן נשיא ארצות-הברית בתקופת כהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, נקטעה באיבה ב-1973, עקב אישומים בהעלמת מס ולקיחת שוחד. אגניו חתם בתחילה על הסכם טיעון שבו הודה בעבירות והסכים לשלם קנס בסך 10,000 דולר. אבל בעקבות לחץ ציבורי שילם בסופו של דבר למדינה את כל השוחד שקיבל, 268 אלף דולר. להגנתו, העלה אגניו טענה שהפכה לאמרה פופולרית, לפיה הוא בסך הכול עשה את מה עשו רבים לפניו, אבל "הממזרים שינו את כללי המשחק ולא טרחו להגיד לי".

הנפילה של איש העסקים בני שטיינמץ היא סיפור קלאסי של "המנוולים שינו את כללי המשחק ולא הודיעו לי". החשד המרכזי נגד שטיינמץ שנעצר השבוע בשנית, הנו שהוא נתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו (והלבין את ההון המלוכלך ברומניה). זאת, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לו רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. פרשה נוספת, שחשף איתי רום בערוץ 10, היא של מעורבותן לכאורה של חברות מקבוצת שטיינמץ בפרשת שוחד ענקית, בסך כולל של כמיליארד אירו, סביב ענקית האנרגיה הממשלתית האיטלקית ENI. מדובר בפרשה שחוקרות הרשויות באיטליה כבר במשך כשש שנים, אבל בשלב זה לא ברור האם יש קשר לחקירה שמתנהלת בארץ.

לשטיינמץ עומדת חזקת החפות, אבל יש להניח שאם אכן חילק שוחד בסכומי עתק באפריקה ובמקומות אחרים, הדבר לא התחיל ב-2006. אלא שבעבר הלא רחוק מתן שוחד לפקידי ציבור זרים לא היה דבר אסור במדינת ישראל. "הממזרים שינו את הכללים" רק בשנת 2008, אז כחלק מתהליך הצטרפותה של ישראל ל-OECD ולאמנות בין-לאומיות בתחום המאבק בשחיתות תוקן חוק העונשין הישראלי ונוספה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה. לפיו, "חל איסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר במטרה להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית". שוחד מוגדר בחוק כ"טובת הנאה כספית או הטבה בשווה כסף", שיכולה להינתן באופן ישיר או עקיף. דרך אגב, לפי החוק, כשנותן השוחד הוא תאגיד, אפשר להעמיד לדין גם את התאגיד וגם את העובדים בתאגיד שאחראים למתן השוחד, בהתאם לנסיבות. וכך, בעקיפין, הצטרפותה של ישראל ל-OECD הפכה את שטיינמץ מיהלומן מצליח שקבוצת החברות שלו כורית יהלומים בדרום אפריקה, בוטסואנה, נמיביה, רוסיה ועוד, לעבריין לכאורה.

ישיבה במעצר היא חוויה קשה לכל אדם, ודאי למיליארדר כשטיינמץ שמורגל בחיי יוקרה. אבל שטיינמץ הוא לא מסכן. בין אם ייצא נקי מאישומי השוחד, ובין אם יועמד לדין ויורשע, ברור שהדרך שבה בחר לעשות את הונו העצום, היא מטונפת. דבר ידוע הוא שעבודת כריית היהלומים היא אחת העבודות הקשות ביותר שיש ושהיא נעשית לעתים בתנאים מחפירים, על-ידי אנשים וילדים שאין להם ברירה אחרת. יש להניח שיום עבודה במכרה יהלומים בנמיביה הוא חוויה לא פחות קשה מיום בבית מעצר בארץ.

 

2. ביטול מיסוי דירה שלישית? גישה לא אקטיביסטית

שרת המשפטים, איילת שקד, נושאת בשנתיים האחרונות את נס המרד נגד עוצמתו של בית המשפט העליון. שקד לקחה על עצמה את המשימה שבה נכשל שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, ונכשלו אחרים - להחזיר את הגלגל לאחור ולבטל את הישגי המהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק. עד כה, למרבה המזל, שקד נכשלת בכך. בית המשפט העליון ממשיך להתערב בהחלטות הכנסת והממשלה כשהוא רואה בכך הכרח משפטי.

בשבוע שעבר התאכזבה שקד לגלות, שאפילו השופט שנחשב לשמרן ביותר בעליון, נעם סולברג, מרהיב עוז לקחת חלק בעמדת הרוב, שסבורה כי יש לבטל חוק שחוקקה הכנסת - את חוק מס דירה שלישית, בשל פגמים חמורים שנפלו בהליך החקיקה.

התדהמה גברה כשהתברר שדווקא השופט מני מזוז, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות. מזוז כתב שעמדת שופטי הרוב מהווה סטייה מהותית - לא מוצדקת - מההלכה הפסוקה העקבית הנוהגת בבית המשפט העליון זה יותר מ-3 עשורים בנוגע להתערבותו של בית המשפט בהליכי החקיקה של הכנסת.

כיאה לאחת הפוליטיקאיות המחושבות בסביבה, שקד, בניגוד לאחרים, לא מיהרה להגיב לפסק הדין. לקחו לה כמה ימים טובים של בדיקה ומחשבה עד שהיא שחררה השבוע תגובה צפויה ותקפה את החלטת בג"ץ לבטל את החוק שקידם שר האוצר, משה כחלון. "כממשלה, אנחנו לא יכולים לחיות עם פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר ועל כן נפנה לבג"ץ על מנת לקיים דיון בהרכב מורחב", אמרה שקד, והוסיפה: "ממתי בית המשפט מתערב בהלכים פרוצדורליים של הכנסת? בג"ץ רצה להגן על הכנסת. ההליך לא היה בסדר זה נכון. אבל זוהי האחריות של יו"ר ועדת הכספים - הוא צריך לדאוג שלא יהיו הליכים כאלה".

אלא ששקד טועה פעמיים - לא רק שפסק הדין של העליון שביטל את חוק מיסוי דירה שלישית הוא מוצדק, אלא שאפשר להתייחס אליו ככזה שדווקא מבטא גישה שמרנית, ולא אקטיביסטית. ברוב המקרים בהם פסל העליון עד היום חקיקה של הכנסת או החלטה של הממשלה, הפסילה הייתה בנימוק שהחוק או ההחלטה הם בלתי חוקתיים, בהיותם מנוגדים לעקרונות שנקבעו בחוקי היסוד. פס"ד מיסוי דירה שלישית הוא הפעם הראשונה שחוק נפסל בשל פגמים בהליך החקיקה שלו. גם שמרנים יכולים להצדיק התערבות של בית המשפט, כאשר הפרוצדורה שבה חוקק חוק, או שבה התקבלה החלטה של אחת מרשויות השלטון, היו פגומות. זאת, להבדיל מהתערבות במהות ההחלטות.

3. השרה שקד - היעד הבא של מפגיני מנדלבליט?

המאבק נגד ההפגנות השבועיות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפתח-תקווה, אינו פוסק.

אחרי שהמשטרה לא הצליחה למנוע את ההפגנות הקוראות למנדלבליט לזרז את חקירת החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחרי שההפגנות הלכו וצברו תאוצה, הגישו בימים האחרונים שכניו של היועמ"ש מנדלבליט עתירה, וזאת במטרה למנוע את ההפגנות הנערכות בכל מוצאי שבת.

לטענת תושבי הרחוב בו גר היועמ"ש הם "התעוררו למציאות שבה מדי מוצאי שבת חייהם משתבשים בשם מחאה שאין להם כל קשר אליה".

הדיון בעתירה התקיים בבית המשפט העליון לאחר ירידת הגיליון לדפוס. אבל לפי השמועות, אם העתירה תתקבל מי שעלולה לסבול מכך היא דווקא השרה שקד.

לפי השמועות, אחד הרעיונות של המפגינים הוא להעביר את ההפגנות אל מול ביתה של שרת המשפטים בלב תל-אביב.

אם אכן כך יקרה, זה יהיה צעד מוזר. שכן, בניגוד ליועמ"ש מנדלבליט, לשרה שקד אין שום השפעה על גורל החקירה של ראש הממשלה נתניהו ואפילו לא על הקצב שבה החקירה מתקדמת.