הנוסעים פספסו את טיסת ההמשך - ואל-על תפצה ב-9,500 ש'

הנוסעים פספסו את טיסת ההמשך, ואל-על תפצה אותם ב-9,500 שקל - כך פסק בית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון.

התובעים הזמינו מאל-על טיסה ללאס וגאס הכוללת עצירת ביניים בניו-יורק. טיסת ההמשך מניו-יורק ללאס וגאס הייתה אמורה להתבצע בחברה זרה, אך הכרטיס לכל אורך המסלול נמכר על-ידי אל-על.

הטיסה הייתה מתוכננת להמריא בשעות הבוקר באמצע נובמבר בשנת 2016, אך לא רק שהטיסה המריאה באיחור של כשעתיים, אלא שהיא לא הייתה טיסה ישירה לניו-יורק אלא כללה עצירה בפריז לצורך תדלוק. כתוצאה מהאיחור בהמראה, בשילוב עם הארכת משך הטיסה בשל עצירת התדלוק, נחתה הטיסה בניו-יורק באיחור של יותר מ-3 שעות, ומכאן שהנוסעים פספסו את טיסת ההמשך ללאס וגאס.

יצוין כי אל-על שיכנה את הנוסעים בבית מלון ומצאה עבורם טיסה חלופית למחרת בבוקר. בסופו של דבר הגיעו הנוסעים ליעדם הסופי באיחור של כ-14 שעות ממועד הנחיתה המתוכנן.

התובעים טענו בכתב התביעה כי הם "זכו ליחס מזלזל ולהצעה לפיצוי מזערי ובלתי סביר".

אל-על טענה להגנתה כי היות שטיסת ההלוך המריאה בעיכוב של שעתיים, הנוסע לא זכאי לפיצוי. עוד הוסיפה החברה כי העיכוב שנוצר כתוצאה משינוי לוח הזמנים ומהנחיתה בפריז לצורך תדלוק היה של פחות מ-3.5 שעות ואינו מזכה את התובעים בכל פיצוי, אשר לפי החוק בישראל תקף רק בעיכוב של 8 שעות ויותר.

השופטת רנה הירש גרסה כי לנוסעים דווקא מגיע פיצוי. "דחייה במועד ההגעה אינה נגרמת רק בשל דחייה בשעת המראת הטיסה, כפי שאנו למדים מהמקרה דנן. כאשר העיכוב נובע מהתנהלות לקויה של חברת התעופה, אין מקום לשלול מהנוסעים את הזכות לפיצוי".

את העובדה שהמטוס נאלץ לעצור בפריז לשם תדלוק, השופטת הגדירה כ"התנהלות בלתי מקצועית", אחרי שאל-על טענה כי הדבר התברר לטייס בשעה שכבר היה באוויר. "לא ייתכן שטייס ימריא ורק לאחר ההמראה יגלה כי אין לו די דלק על-מנת להגיע ליעדו, ויש צורך בנחיתה לצורך תדלוק. חזקה היא כי הטייס ועובדי חברת התעופה בודקים ומוודאים את מצב הטיסה, גודל המטוס, כמות הדלק, הרוחות הצפויות בדרך וכדומה נתונים ועובדות, עוד לפני ההמראה. אם הדבר לא נעשה, הרי שמדובר במחדל וברשלנות מצד חברת התעופה".

השופטת ציינה נקודה מעניינת, לפיה "צריך לחול דין זהה כאשר נוסע מגיע ליעדו באיחור העולה על 8 שעות, כפי שחל במקרה של נוסע שטיסתו ממריאה באיחור מקביל... אם איחור בהמראה היה מזכה ללא ספק את התובעים בפיצוי, גם איחור מקביל בשעת הנחיתה ביעד הסופי שנבע ממחדלי הנתבעת, צריך להקנות להם את אותה זכאות לפיצוי", קבעה והוסיפה: "לא התרשמתי כי הנתבעת עשתה מאמץ לחפש פתרון הולם שיאפשר טיסה ישירה (שהיא ישירה ממש, ללא עצירה בדרך) שיביא את התובעים ליעד הביניים במועד שיאפשר להם להגיע לטיסת ההמשך לה רכשו כרטיס מהנתבעת. בנסיבות אלה, התרשמתי כי מדובר בהפרה משמעותית מצד הנתבעת, שניתן היה למנוע בזהירות סבירה... הוספת עצירת ביניים ולו לצורך תדלוק משנה את הטיסה מטיסה ישירה לטיסה שאינה ישירה. מדובר בשינוי משמעותי וממשי, והתוצאה היא שהשירות שנמכר לתובעים שונה באופן מהותי מזה שהם רכשו".

הפיצוי, העומד על סך של כ-9,500 שקל, מחושב כך שכל נוסע יקבל פיצוי לפי חוק בגובה של 3,120 שקל. עוד הוסיפה כ-900 שקל עבור הוצאות משפט וכן "פיצוי בגין הצורך לנהל הליך משפטי ולהתייצב לדיון" (ת"ק 70347-01-17).