"אין יישוב בארץ שהרחוב הראשי שלו נראה כל-כך רע"

מי שנכנס היום לעיר נשר מכיוון יגור (מזרח), למרגלות הכרמל, חולף ליד קאנטרי קלאב, מחצבה נטושה, מפעל המלט "נשר", אצטדיון כדורגל, שיכון משנות ה-50', בית קברות מוסלמי מוקף בגדר גבוהה, מחנה צבא נטוש, אולם חתונות שנראה כמו הכלאה בין אולם ספורט למקדש תאילנדי, מבני תעסוקה/משרדים, מוסכים, בתי מלאכה, מרכזי קניות, ועוד.

בין כל הדברים האלה, על כביש 752, אין שום דבר משותף. זה אולי הציר המקשר של היישוב, אבל, לפחות עכשיו, הוא לא מתנהג כמו עיר.

"אני לא מכיר אף יישוב אחד בארץ שהרחוב הראשי שלו נראה כל-כך רע", אומר דן תיכון, שהיה במשך שנים רבות חבר כנסת מטעם הליכוד וכיהן כיו"ר הכנסת. עם פרישתו מהכנסת עבר להתגורר בנשר ומאז 2013 הוא חבר מועצת העיר מטעם סיעת "נשר בתנופה". תיכון זועם על מצבו הגרוע של רחוב בר יהודה: "זה הרי חלון הראווה של נשר. אין תכנון, טלאי על טלאי. הכל מלוכלך, העצים במצב גרוע, שיחים מיובשים.

"בונים שם בתי מגורים שלא ברור מה התועלת לבנות אותם ממש על הכביש הראשי, כדי שהם יקלטו את כל הזיהום. לראש העיר יש תירוץ שפעם תגיע מטרונית, ולכן לא עושים כלום".

- כבר כמה שנים שעיריית נשר מקדמת תוכנית מתאר ליישוב בשיתוף מינהל התכנון. יודעים מה היא מציעה ביחס לרחוב?

"אף אחד לא יודע. לא ברור באיזה מצב היא נמצאת. אצל ראש העיר אין ציבור".

שוליים פרומים

נשר התחילה כשכונת צריפים זמניים שבנו הפועלים ליד מפעל המלט, וצמחה אחרי מלחמת העצמאות כאוסף מקבצי שיכונים על המורדות הצפוניים של הכרמל.

התפתחותה של נשר מסקרנת אותי במיוחד. סבא שלי, שהיה מחלוצי העלייה השלישית, היה מראשוני הפועלים בבית החרושת נשר ואחרי מלחמת העצמאות בנה בית קטן על הגבעה. חינכו אותי על אתוס ההישרדות של ראשוני נשר שנאבקו במלריה, בבריטים ובהתנכלויות הערבים. זכורים לי היטב הביקורים בגלידה תל חנן, שהייתה ממוקמת על הכביש לחיפה והייתה מוסד מיתולוגי שעולים אליו לרגל.

עד לפני כמה שנים שימשה דרך בר יהודה כציר העיקרי בין חיפה לעמק יזרעאל והגליל. השכונות שהפכו אחר כך לעיר נשר הוקמו בשנות ה-50', ובגלל הטופוגרפיה היו מנותקות זו מזו. לאורך הכביש עברו מדי יום ביומו אלפי כלי רכב, ולכן עיקר ייעודי הקרקע היו מפעלים ובתי מלאכה. מעט השיכונים שנבנו לצד הכביש, בנשר ובתל חנן, נועדו לסייע בקליטת העלייה ועם השנים הלכו והוזנחו.

השינוי העיקרי והדרמטי בזהות הרחוב התחולל בשנת 2004, כשתוואי כביש 75 הוסט צפונה. העברת הכביש בשטח בית הקברות המוסלמי בנשר חוללה רעש גדול, שכן גיבור המרד הערבי של שנות ה-30 וכוכב האינתיפאדות, עז א דין אל קאסם, קבור שם.

מבחינה אורבנית מדובר בשינוי שקשה להפריז במשמעותו: דרך בר יהודה הפכה בבת אחת מ"אוטוסטרדה", לכביש פנימי שהוא גם החיבור היחיד של שכונות העיר ההרריות. במקביל וללא קשר, בית החרושת נשר צמצם מאוד את פעילותו והמחנות הצבאיים ששכנו לאורך הדרך, התפנו.

למי שעובר היום בדרך בר יהודה לגמרי לא ברור אם מדובר באזור תעסוקה ומסחר שלאורכו שאריות מגורים, או שאלה השוליים הפרומים של העיר חיפה. כך או כך, בימים אלה יש יוזמות למיזמי מגורים ומסחר לאורך הציר. האופטימים מאמינים שיש סיכוי שלעיר נשר ייווצר מרכז חדש.

מתחם עמק הכרמל, שנבנה בימים אלה במפגש של דרך בר יהודה עם רחוב ישורון, הוא סוג של בשורה. אדריכלי הפרויקט, זהר אלטמן (המבנה) ופנינה רוזנברג (התב"ע), תכננו כאן שלושה מבני מגורים בני 10 קומות מעל מבנה מאורך, "המשכי", ובו קומת מסחר כפולה. בפרויקט יש 600 יחידות דיור ו-46 טיפוסים שונים של דירות. בדיקה באתר מדלן מגלה שלפני כשנה נמכרה דירה בשטח 57 מ"ר ב-928 אלף שקל. בחודש מאי השנה, נמכרה דירה בשטח של 124 מ"ר ב-1.4 מיליון שקל.

"קרוב לטכניון ולאוניברסיטה"

האדריכלית פנינה רוזנברג רואה בעמק הכרמל את הסנונית הראשונה בהפיכת היישוב ל"נורמלי, שטוח, ולא כמו כל העיר הזאת, שהיא הררית". האדריכל זהר אלטמן מספר שכשהחברה היזמית אלמוגים ניגשה למכרז של רמ"י על המגרש, היו רבים שהביעו חוסר אמון במידת הכלכליות שלו, ובכל זאת הדירות נמכרו והחברה אף רכשה לאחרונה מגרשים נוספים במעלה ההר ומתכננת המשך בנייה.

"ניתחתי את האיכויות של המקום: זה שטח מישורי, יש כאן גני ילדים ובית ספר במרחק הליכה, זה קרוב לטכניון ולאוניברסיטה, קרוב לתחנות האוטובוס והרכבת בלב המפרץ ויהיה כאן קו מטרונית. לדעתי, חייב להיות כאן פרויקט שיחזיר את הרחוב להולכי הרגל".

לרועי לוי, חבר מועצת העיר נשר מטעם סיעת "עפים אל העתיד", יש ביקורת רבה על אופן ניהול העיר: "דוד עמר, ראש העיר הקודם, נלחם לשמור על אזורי התעשייה והמסחר מול מגורים. ראש העיר הנוכחי, אבי בינמו, מנסה להפוך את כל שטחי התעסוקה והמסחר, כולל מחצבה 4.5, למגורים". נשר מדורגת כעת באשכול ה-7 מתוך עשרה ונחשבת איתנה. לוי חושש ששינוי היחס שבין עסקים ומגורים, יביא להחלשותה של העיר.

- פרויקט עמק הכרמל מציע חזון חדש לציר בר יהודה. אתה לא חושב שזה חיובי?

"אני לא מכיר אפילו בן אדם אחד מנשר שקנה שם דירה. זה שווק למשקיעים שבונים על הקירבה לטכניון ולאוניברסיטה. הם ראו את הפוטנציאל בשכירות של סטודנטים. עד כמה שאני יודע, את הפרויקט הראשון לא סיימו למכור. עברו כבר שנתיים וחצי, ונשארו שם בערך 60 דירות".

לוי טוען שמדובר באזור רועש ומזוהם: "מפעל נשר חי, גם אם יש לו פס קר, וזה מרחק של ק"מ וחצי ממפעל דשנים. אני באופן אישי לא הייתי חי שם גם אם היו מציעים לי דירה ב-350 אלף שקל".

פנייתנו לעיריית נשר, בבקשה לקבל את החזון העירוני, או את מסמך המדיניות לדרך בר יהודה לא נענתה. דובר העיריה מסר שהכנת תכנית המתאר מסתיימת בימים אלה; שבחלק המזרחי של דרך בן יהודה, מול האתר ההיסטורי של מפעל המלט נשר, מקודמת "שכונת האגמים". שתכלול פארק גדול, מגורים, תעסוקה ומסחר ושלאורך ציר בר יהודה מתוכננת פעילות של שימור אתרים ומבנים מימי הבריטים. כמו כן, לאורך הציר, בין קיבוץ יגור לצומת הצ'ק פוסט מתוכנן "קו 5 - מטרונשר", שיחבר את נשר למערך המטרוניות הקיים בערי המפרץ ובחיפה.

ראש העירייה, אבי בינמו, העביר את המסר הבא: "עיריית נשר מציעה כיום לזוגות צעירים את כל מה שהם יכולים רק לחלום עליו: מערכת חינוך מצוינת, צהרונים במחירים הנמוכים ביותר בישראל, תוכניות העשרה מגוונות כמו לימוד שחמט בכל גני הילדים, תרבות פנאי מגוונת, איכות חיים גבוהה וארנונה נמוכה. זו הסיבה לכך שיותר ויותר צעירים בוחרים לגור בנשר".