שכונת בית צפאפא בלב ירושלים: השכונה שקפואה לה יחדיו

למה תוכנית האב של בית צפאפא תקועה? דוח עמותת המתכננים "במקום" והעמותה הירושלמית "עיר עמים" בחן את השתלשלות קידומן של שלוש תוכניות גדולות שקודמו בשכונות צור באהר, עיסאוויה ובית צפאפא בירושלים. לטענת מחברי הדוח, האדריכלים אפרת כהן בר ואביב טטרסקי, הרשויות הישראליות, החל מעיריית ירושלים ועד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מעכבות, ולבסוף גם מכשילות, כל תוכנית מפורטת בעלת היקף משמעותי. למעשה, הן לא מאפשרות ואפילו מונעות באופן זה בנייה חוקית של הערבים בירושלים.

אטרקטיבית וקרובה לשכונות היהודיות

שכונת בית צפאפא ממוקמת בדרום ירושלים, בין שכונות הקטמונים וגילה ואזור התעשייה תלפיות. בהסכמי שביתת הנשק עם ירדן בשנת 1949, סוכם שהחלק הצפוני של הכפר יהיה בתחום ישראל וכך תוכל מסילת הרכבת מיפו לירושלים להמשיך לפעול ולהיות קו גבול בין ירדן לישראל. לאחר מלחמת ששת הימים אוחדו שני חלקי הכפר.

מאז שנות השמונים הפכה בית צפאפא לאטרקטיבית במיוחד עבור ערבים ישראלים שרצו להשתקע בירושלים, בקרבת השכונות היהודיות, עם השירותים והתשתיות הדרושים ובצמידות לאזור התעשייה, התעסוקה והמסחר בתלפיות. עם זאת, לאורך השנים השכונה שימרה את אופייה, הבנייה בה נמוכה יחסית ובין הבתים ישנם שטחים חקלאיים מעובדים. על פי נתוני העירייה, בשכונה 12,962 תושבים ויש בה 2,957 יח"ד.

עוד בשנת 2011 שכרה עיריית ירושלים את מתכנן הערים מוטי קפלן להכנת תוכנית אב לשכונה. לתכנון בבית צפאפא מורכבויות רבות: הקרקע פרטית ואין הסכמה בין התושבים על איחוד וחלוקה מחדש; ישנו קונפליקט בין רצון לפיתוח וציפוף מול שימור המסורת הקדומה (טראסות חקלאיות, מבנים ישנים); חוסר אמון בין התושבים לעירייה אחרי שנים של הפקעת קרקעות לצרכים שונים; השכונה משמשת למעבר לכיוון השכונות גילה, הר חומה ויישובי גוש עציון, ולכן נסללו בה כבישי ענק שמבתרים אותה לארבעה חלקים: ציר דב יוסף, שהוקם בשנות ה-70 ואוטוסטרדת "כביש 50".

להכפיל את יחידות הדיור בשכונה

תוכנית האב שהוכנה במשרדו של מוטי קפלן לא פורסמה מעולם לציבור. מפרוטוקול הדיון שנערך בעת הצגת התוכנית לוועדה המקומית, בחודש אוגוסט 2015, ניתן להבין שצוות הכנת התוכנית עבד בשיתוף עם תושבי הכפר ודן איתם על שתי חלופות: האחת הציגה אפשרות של כפר פסטורלי בלב העיר והשניה שילוב ברקמה העירונית. החלופה שנבחרה שילבה בין הרצון לשמור על האופי הכפרי, ומצד שני פיתוח, תוספת יחידות דיור, ציפוף ושדרוג למעמד של שכונה עירונית.

באופן מעשי, תוכנית האב של בית צפאפא שואפת להכפיל את מספר יחידות הדיור בשכונה, בעיקר על ידי הגדלת זכויות בנייה בכל הכפר, ולאורך הציר של דרך דב יוסף (הכביש לגילה) בפרט. בעוד שבגרעין הכפר יש נסיון לשמור על בנייה נמוכה, הרי שלאורך הדרך הראשית התוכנית מציעה בינוי של עד שש קומות. התוכנית מציעה סדרה של הנחיות בנוגע לשימור מבנים ונוף שטחים ציבוריים, מוסדות ופארקים.

עלי איוב, ראש המנהל הקהילתי של בית צפאפא, היה זה שייצג את תושבי הכפר בדיון בוועדה המקומית. הוא אומר שהיה לו חשוב מאוד להביע את צרכי התושבים. לדבריו, לכפר אין לאן להתרחב ומכאן הצורך בהפשרה של חלק מהקרקע החקלאית ובאחוזי בנייה גדולים יותר.

לאיוב חשוב לציין שלתושבי בית צפאפא אין בעיה עקרונית לקבל היתר בנייה, אך תוכנית האב, כפי שאושרה ע"י הוועדה המקומית, אינה מקובלת עליו מסיבות רבות, ולכן הוא מצפה לדיון בוועדה המחוזית. אין לו ספק שתוכנית האב תקועה מסיבות פוליטיות, ממש כמו התוכנית לבניית 600 יח"ד לאוכלוסיה הערבית במתחם הדרום-מערבי של גבעת המטוס (5834/ ב), שהוקפאה בשנה שעברה, אחרי שעלתה טענה מצד מפלגות הימין שבנייתה תייצר רצף ערבי בין בית צפאפא וצור באחר.

נדמה כי בנסיון לשמר סטטוס-קוו, שלא בדיוק מתחשב בתושבים ובצרכים של שני הצדדים, הערבי והיהודי, החיים בירושלים, ישנה עדיפות ברורה בשנים האחרונות להקפיא את המצב ושלא לאשר תוכניות חדשות, כדי שלא לדרוך חלילה על מוקשים או להפר את האיזון הבעייתי ממילא.

אביב טטרסקי מ"עיר עמים" אומר כי העירייה אינה יודעת איך להתמודד עם קונפליקטים, או עם אי הסכמות, מול ערבים, ולכן היא "ממסמסת" את התכנון. "העיריה אמורה להיות מחויבת לתושבים שלה. כשהאוצר לא מקצה מספיק לעירייה, ראש העיר ניר ברקת נלחם. זה לא עובד ככה כשמדובר בזכויות של פלסטינים".

האדריכלית אפרת כהן מ"במקום" אומרת ש"גם כאשר מתכננים זה בשביל להראות שיש פעילות תכנונית, ולא באמת בגלל שרוצים לשפר את מצב השכונות הערביות. מבזבזים כסף על תכנון, כשכולם יודעים מראש שמדובר במצג שווא של תכנון".

העירייה: אי דיוקים ונתונים מגמתיים

מעיריית ירושלים נמסר כי הדוח של עמותות עיר עמים ובמקום "מלא באי-דיוקים ונתונים מגמתיים". לדברי העירייה, בשנים האחרונות נהנים תושבי מזרח העיר מהשקעות העירייה בתחומים רבים, כמו גם בתחומי התכנון והבנייה, ומפעולות העירייה לצמצום פערים.

בעירייה מסרו כי "הוועדה המקומית אישרה את תוכנית האב בבית צפאפא והמליצה לוועדה המחוזית לדון בה ולאשרה גם כן. יש לפנות לוועדה המחוזית על מנת לברר האם ומתי תובא התוכנית לדיון בוועדה המחוזית. תוכנית האב צור באהר הוכנה על ידי אגף התכנון בעיריית ירושלים והוצגה בפני גורמי הנהלת העיר אשר ביקשו לגביה מספר הבהרות והשלמות. לכשאלו יוכנו, יוחלט בעירייה מתי לשבצה לדיון בוועדה המקומית".

תוכניות אב לשכונות: אינן מחייבות אבל מספקות הנחיות / רקע

בשנים האחרונות מקדמת עיריית ירושלים תוכניות אב לשכונות. התוכניות האלה לומדות את המצב הקיים ומציעות חזון ותכנון מפורט להתפתחות השכונה. בשונה מתוכניות בניין עיר, אין להן תוקף סטטוטורי ולכן אין דינן מחייב. מצד שני, אחרי שהן מוצגות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ולוועדה המחוזית, יש להן משמעות מעשית רבה, מאחר והתוכניות הללו מספקות הנחיות, או עקרונות תכנון.

התוכנית של בית צפאפא מעלה עניין עקרוני אך לא פחות מהותי, הנוגע לשימוש הרווח של רשויות רבות בתוכניות אב. דוח מבקר המדינה לשנת 2010, העוסק בהיבטים של תכנון מתארי, שולל בצורה מפורשת את השימוש בתוכניות אב. לטענת מחברי דוח המבקר, לתוכניות האב אין תוקף משפטי, הן אינן מאפשרות לציבור להתנגד, אין חובה להציגן בפני הוועדה המחוזית, ולא תמיד הן מובילות לתכנון מתארי (תב"ע). מה שבטוח, זה שלא חייבים להציג את תוכניות האב לציבור. ועכשיו, לכו תחפשו בנבכי האינטרנט את תוכנית האב של בית צפאפא . אין דבר כזה.