על ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט יש לא רק מתקפה של מפגינים, אלא גם של אמירות דמגוגיות ומופרכות מכל הצדדים. למשל: "אתם רוצים", שואל ח"כ יריב לוין, "לחיות במדינה שבה יועמ"ש מקבל החלטות להעמיד לדין לפי הפגנות?".
זו שאלה של גן ילדים. ברור שהתשובה היא שלילית. ברור שאנחנו רוצים שמנדלבליט יקבל החלטות על בסיס ענייני, כפי שאנחנו מצפים גם מפוליטיקאים כמו לוין. לציבור גדול, גם כאלה שלא מפגינים, יש תחושה שמנדלבליט אינו עושה את עבודתו כראוי וכנדרש בפרשיות ראש הממשלה.
היועמ"ש שועט באיטיות
אחת הסיבות לכך היא הקשר האמיץ בין היועץ לבין החשוד. מנדלבליט, כולנו יודעים, היה במשך כמה שנים יד-ימינו של ראש הממשלה בתפקידו כמזכיר הממשלה. בשום מדינה שהיא באמת מתוקנת, אדם כזה לא היה מתמנה לתפקיד החשוב והרגיש של ראש התביעה הכללית, במיוחד בתקופה בה חשדות נגד ראש הממשלה ואשתו צצים כמעט מדי יום. אבל ראש הממשלה נתניהו וחבריו התעקשו שמזכיר הממשלה של נתניהו יהיה גם היועץ המשפטי שלו.
מצב זה, יריב לוין, שאתם גרמתם לו, בהחלט מצדיק חששות לגבי החלטותיו של מנדלבליט, ובעיקר לגבי ההחלטות שלא ניתנות במשך תקופה ארוכה. בעיקר כאשר הוא, כמאמר זוהיר בהלול, "שועט באיטיות".
למה דחפתם את המינוי הזה?
יכול להיות שזה לא לגמרי הוגן, אולי מנדלבליט עושה כמיטב יכולתו. אבל חוסר הנוחות לגבי מנדלבליט מובן ומוצדק. אם רציתם בהליך נקי מספקות ומחאות, לא הייתם צריכים לדחוף את המינוי הזה. אבל אתם רציתם מישהו שיסייע לראש הממשלה ומקורביו.
התשובה לשאלתך, אדון לוין, היא לאו נחרץ. אנחנו לא רוצים שהיועץ של ראש הממשלה ייכנע ללחצי רחוב; מה שאנחנו רוצים זה שמנדלבליט לא יעסוק בחשדות נגד ראש הממשלה ובני ביתו. כי יש כאן ניגוד עניינים חריף ביותר. אתם מתעלמים ממצב זה, כי הוא נוח לכם.
אז למה הצבעת בעד, גבאי?
כאשר הגיע אבי גבאי להפגנה ליד בית היועץ, הוא אמר: "אני לא הפגנתי נגד היועמ"ש. כשר בממשלה, הצבעתי בעד מינויו של מנדלבליט". כן, גבאי, אנחנו זוכרים. וזו היתה טעות מאוד מצערת ומעוררת מחשבה. מה אתה חושב לעצמך - שאותה הצבעה תביא לך כמה נקודות זכות אצל הציבור הימני? זו, לצערי, אינה מנהיגות.
ההצבעה שלך ביטאה אטימות מחשבתית. כמי שהיה מנהל גדול, לא שמעת על ניגוד עניינים? ואם שמעת - למה לא נאבקת נגד מינוי מנדלבליט, מהסיבה הזאת ואחרות? ועכשיו אתה עוד בא ו"משוויץ" בהצבעתך המתחנפת והפסולה למהדרין?