יקר או זול

זה לא נראה כל כך טוב.

יש האומרים שאנו חיים בעולם של 1 או 0 בכל הקשור לשוקי המניות הגלובליים. האמת היא שהביטוי האנגלי הנכון דומה יותר ל- Risk-On, Risk-Off. הכוונה היא שיש זמנים של עדנה גדולה לסוג זה של השקעה כאשר תפיסת הסיכון הכללית בסביבה הפיננסית נמוכה במיוחד, ומתקיימת בריחה ממנה כאשר יש תפיסה של גידול ניכר בסכנה למערכת.

העמדה הזו דוגלת בקורלציה ישרה למדי בין כל השווקים המנייתיים כאשר ישנם בודדים המתנהגים שונה בגלל אופי המדינה (למשל סין) או גורמים מקומיים המעפילים על אותה השפעה גלובלית (למשל וונצואלה). בכל מקרה תפיסת הקורלציה הישרה שבטווח הקצר קצת מעלימה את הטווח הארוך יותר. דעה זו תנסה להראות שעל פי כמה מן המדידות הבסיסיות ישנו שוני גדול בין שניים מן השווקים החשובים ביותר: האירופי והאמריקאי.

לפניכם תמונת השוואה בין המניות בשני היבשות האלו, וזאת על פי קריטריון פונדמנטלי אחד והוא יחס Price-To-Book (שווי החברה על פי נכסיה, מינוס נכסים רוחניים כמו מוניטין, פטנטים, וכו'... ומינוס התחייבויות):

 משה שלום יחס 08 22

בחצי העליון של הגרף ניתן לראות שני עקומות:

הירוקה, המייצגת את היחס מול שווי המניות שבמדד העיקרי האמריקאי S&P500, והעקומה האדומה מייצגת את אותו יחס במדד האירופי Stoxx600. בחלק התחתון ניתן למצוא את החלוקה שבין שני היחסים, בכחול. מכל זה ניתן לראות היטב שמאז משבר הסאב-פריים של 2007-9 נוצר פער גדל והולך בין שני השווקים כאשר אנו נמצאים, כרגע, בזמן של קיצוניות גדולה ביתרון לשוק האמריקאי.

מה כל זה אומר? לפחות על פי קריטריון זה מחיר המניות האמריקאיות יקרות הרבה יותר, יחסית לחברות אותן הן מייצגות מאשר באירופה. לא רק זאת אלא שהעקומה הכחולה מראה לנו היטב שהמהלך החריף לאחרונה בצורה בולטת. מה יכול להיות הגורם לכך? על מנת למצוא לזה תשובה הבה נסתכל על גרף נוסף והוא בתחום מקור המימון של חלק מן המצב החיובי בשווקים המנייתיים בכלל:

 משה שלום מימון 08 22

בעקומה הכחולה אנו מוצאים את מצב מאזנו של הפדרל ריזרב, ובעקומה הירוקה זה של הבנק המרכזי האירופי. לא צריך מנתח שווקים דגול כדי לראות שלפנינו תקופה שבה האחד שומר על האיזון הגבוה שלו, כאשר השני גדל בצורה חדה במיוחד. הגידול במאזן האירופי נובע כמובן מהמשך די דרמטי של ההרחבה הכמותית שם, דהיינו קנייה של נכסים פיננסיים, ובעיקר של אגרות חוב ממשלתיות.

אבל אותו כסף, המוזרם לשוק ההון הגלובלי, אינו נוחת במניות האירופיות דווקא כי הצמיחה ביבשת עדיין נתפסת כנמוכה בהרבה ומכוונת סקטורים ישנים יותר מאשר הסקטורים הסקסיים של הטכנולוגיה הגבוהה האהובים כל כך על ידי המשקיעים. סקטורים הנמצאים בארה"ב הרבה יותר כמובן.

כמו כן, אנו יודעים היום שהשוק האמריקאי עדיין מהווה את עיקר המטרה להשקעה מצד קרנות ממשלתיות, ובנקים מרכזיים, הרוצים להשקיע במניות, ועל כך יעיד הקורה בשוויץ. מי שישים לב יראה שההאצה בשוני ההתנהגותי שבגידול במאזנים, דהיינו באמצע שנת 2015, משתלב יפה במיוחד עם ההאצה בירידה של העקומה הכחולה שבגרף הראשון, דהיינו ביוקר היחסי של המניות האמריקאיות.

בינתיים אין שינוי במגמה הזו, למרות שניתן לזהות משהו הנראה כמו תחתית כפולה מינורית בעקומה הכחולה של היחס בין שווי השווקים. לדעתי, המטבע האירופי, שהתחזק לאחרונה עד 1.19 ובינתיים תיקן מטה במקצת, והדיבורים של מריו דרגי על צמצום בהרחבה הכמותית בגלל סימני צמיחה יותר טובים ביבשת העתיקה, כל אלו יכולים בהחלט להוות סיבה לשיני בהעדפה המוצגת כאן.

משה שלום - מנתח שווקים פיננסים

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.