התייחסות האוצר להטבות המס בשוק הרכב הישראלי מזכירה לעתים את משחק הילדים הידוע "הכה את העכבר". במשחק הזה צצים עכברים באקראי מתוך מחילות והמטרה היא לחבוט בראשם בזריזות בפטיש פלסטיק, כדי להחזיר אותם למקומם. במקרה שלנו, "העכברים" הם הטבות, שאפשרו במהלך השנים לנהגים לרכוש או לקבל מהעבודה כלי רכב מוזלים על חשבון הכנסות המדינה ממסים.
עם השנים צבר האוצר מיומנות רבה במשחק הזה ויצר שורה של מלכודות ללכידת "העכברים" בטרם ירימו את ראשם. אבל פה ושם מצליח איזה עכבר מתוחכם ושקט להתחמק מהמלכודות ושורד כמה שנים. אם לשפוט על פי איתותים שונים שאנחנו מקבלים בימים אלה, המועמדות הבאות בתור לחבטה מפטיש המיסוי הן המכוניות ההיברידיות.
צמיחה דרמטית בפלח
הטבת המס על כלי רכב היברידיים בישראל קיימת מאז אמצע העשור הקודם והיא עוגנה ב-2010 במסגרת "המיסוי הירוק", שבו נקבע בצו זמני מס קנייה של 30% בלבד (במקום 82%) על מכוניות היברידיות, בליווי מתווה להעלאה שנתית מדורגת של המס.
בפועל חודש מאז הצו באופן אוטומטי-כמעט, מבלי להעלות את מס הקנייה, כאשר בפעם האחרונה הוא הוארך לשלוש שנים, עד סוף השנה הנוכחית. לחידוש הטבת המס הזו היו שתי סיבות מרכזיות ובראשן התדמית הירוקה. ישראל חתומה על אמנות בין לאומיות להפחתת הפליטה מתחבורה, אבל הקרדיט הסביבתי שלה לא ירוק בכלל אלא שחור משחור. גם ארגון ה-OECD, שבו חברה ישראל, נזף בממשלה לא אחת על נטל המיסוי שהיא מטילה על כלי רכב, שהוא מהגבוהים בעולם.
לפיכך הטבת המס אפשרה לתפוס שתי ציפורים תדמיתיות במכה אחת: גם צעד הצהרתי להפחתת הפליטה מתחבורה וגם צעד להקטנה סלקטיבית של מיסוי רכב. הדובדבן בקצפת הוא, שההישג התדמיתי, שאותו טרחה ישראל להדגיש בכל דו"ח סביבתי בינלאומי, כמעט לא עלה לאוצר מאום, מכיוון ששוק ההיברידיות תפס נישה זעירה שהשפעתה על הכנסות המס זניחה. מה שנקרא: לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה.
אבל בשנתיים האחרונות המצב השתנה במהירות. הגברת התחרות בשוק ההיברידיות העולמי הביאה לכניסת דגמים חדשים והייצור ההמוני הביא לירידת מחירים ולהנגשה, יחסית, של הטכנולוגיה. התוצאה לא פחות מדרמטית. אם ב-2010, ערב הרפורמה, עמד נתח השוק של ההיברידיות בישראל על כ-1.4% בלבד, וב-2015 נע סביב 3.6%, הרי שהשנה תופסות המכוניות הללו נתח חסר תקדים שנושק ל-9% עם קרוב ל-17 אלף מכוניות היברידיות שנמסרו בחודשים ינואר-יולי השנה. ביולי, למשל, טיפסה מכונית היברידית - יונדאי איוניק - לראשות טבלת המכירות החודשית עם 1,175 מכירות, לראשונה בהיסטוריה של ענף הרכב.
לנתונים הללו יש השלכות לא מבוטלות על התחרותיות בשוק הרכב הישראלי, ונגיע לכך בהמשך, אבל גם השפעתם על הכנסות המדינה מתחילה למשוך כיום את תשומת הלב של האוצר. האוצר לא מפרסם נתונים בנידון, אבל ניתן לבצע אומדן מקורב לעלות הטבת המס על מכוניות היברידיות, ביחס לרכב רגיל.
אס מס הקנייה הטיפוסי על רכב משפחתי בישראל, אחרי זיכוי המס הירוק, נע סביב כ-40 אלף שקל לרכב, במכונית היברידית משפחתית הוא נע סביב 25-30 אלף שקל. בהנחה זהירה, שבשנת 2017 יימכרו בישראל כ-30 אלף היברידיות, תסתכם עלות הטבת המס להיברידיות ב-400-500 מיליון שקל. נציין במאמר מוסגר, שאחת הסיבות להטבת המס היא המחיר הגבוה יותר של רכב היברידי לעומת רכב מקביל עם הנעה רגילה.
לא נשכח גם שרוב ההיברידיות בישראל נרכשות על ידי ציים ככלי רכב צמודים לעובדים, שנהנים מהטבת מס נוספת בדמות הפחתה של כ-500 שקלים בחודש בשווי השימוש. חצי מיליארד שקל ואפילו 700 מיליון, בתרחיש קיצוני, אולי אינם נשמעים הרבה ביחס להכנסות השנתיות של המדינה בגובה כ-10 מיליארד שקלים ממס קנייה על רכב. אבל בעבר כבר ראינו את האוצר עושה יוצא לקרב כדי לסגור פרצות, שעלותן הרבה יותר נמוכה, כמו ההטבות על אבזור בטיחותי לרכב.
לפיכך, אפשר לקבוע ברמה גבוהה של ודאות שאם מגמת המכירות הנוכחית של ההיברידיות תתייצב, ואולי אף תצבור תאוצה, התערבות האוצר לא תהיה עניין של "האם" אלא של "מתי וכמה". כפי שאמרנו בתחילה, הוגי המיסוי הירוק, ובראשם בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים דאז, צפו את העתיד והכניסו להטבת המס ההיברידית "מנגנון השמדה עצמי". כלומר, ההטבה נקבעה מראש עם מתווה להקטנה מדורגת שלה על פני השנים.
באופן תיאורטי, המנגנון הזה מעניק לאוצר כלי מיידי להעלות את מס הקנייה על היברידיות כבר בינואר הקרוב. אבל אנחנו מהמרים שזה לא יקרה, לפחות לא בצורה ישירה. שר האוצר הנוכחי "אלרגי" לכל רגולציה, שעשויה להתפרש כהעלאת מיסוי, ובאופן ספציפי לייקור משמעותי של מכוניות ציים היברידיות פופולריות, שעשוי להתקבל בצורה לא אוהדת בקרב המעמד הבינוני.
ייתכן בהחלט, ששר האוצר ייעתר ללחצי רשות המסים "לטפל" נקודתית בהטבת המס (20% בלבד) על רכבי יוקרה היברידיים-נטענים, שכובשים כיום את היוקרה והפאר בזכות הטבות של מאות אלפי שקלים לכל כלי רכב. אפשר להניח שיועצי תדמית ממולחים יוכלו למצוא צידוק פוליטי-פופוליסטי לצעד כזה ואולי אפילו למנף אותו אלקטורלית ("לוקחים מהאלפיון העליון ונותנים לעשירון התחתון"). אבל פגיעה בסמל של המעמד הבינוני היא טאבו פוליטי, במיוחד כאשר ריח בחירות נישא באוויר.
מנגד, צריך לזכור שלאוצר יש עוד כלים עקיפים ומורכבים להקטין את הטבות המס ובראשם נוסחת "המס הירוק". רק לאחרונה שימש הכלי הזה כדי להקטין בעקיפין את הטבת המס למכוניות מנהלים היברידיות (יונדאי סונטה, טויוטה קאמרי), שהפופולריות שלהן לכדה את תשומת הלב של גובי המס. מניפולציה קטנה בעדכון נוסחת המס הספיקה כדי לשלול מהן את ההטבה, להעלות משמעותית את המחירים ולחתוך בעשרות אחוזים את המכירות בנישה.
אמנם עדכון המס הירוק הבא מתוכנן רק לינואר 2019, אבל לאוצר יש הזדמנות קרובה יותר לעדכן את הנוסחה, בשל השינוי המתקרב במבחני הפליטה של האיחוד האירופי (אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת).
רוחות צולבות בענף הרכב
הזכרנו כאן את מערכת השיקולים הבינלאומית והפוליטית בהחלטה על עתיד הטבות המס של המכוניות ההיברידיות. אבל קיימת צלע שלישית וסמויה של מערכת השיקולים הזו והיא יכולת ההשפעה של יבואני הרכב. בעבר כבר ראינו כיצד כל ניסיון להעלאת מס או להקטין הטבות נתקל בחזית לובי אחידה ואפקטיבית של ענף היבוא.
במקרה של ההיברידיות, העסק יותר מורכב. בפיתוח וייצור מכוניות היברידיות "עממיות" שולטים בעולם כיום שני יצרנים מרכזיים: טויוטה, ויונדאי מוטורס (עם שני המותגים, יונדאי וקיה). כאשר ההיברידיות תפסו נישה זניחה בשוק הרכב הישראלי, גם ההתנגדות להן מתוך ענף הרכב הייתה זניחה. אבל כיום, כאשר הפלח נושק ל-10% ומכירותיו באות על חשבון מאסת המכירות לציים של לא מעט מותגי רכב "נטולי היברידיות", מקבלת יוזמת האוצר להקטנת הטבת המס רוח גבית לא מבוטלת - אם כי לא רשמית - מקרב שחקנים בענף שהיו רוצים לצאת מהעמדה של נחיתות תחרותית, שרק תלך ותעמיק.
מנגד, אסור לזלזל בכוחן של יבואניות טויוטה, יונדאי וקיה, שגם הן אינן טירוניות במשחק הפוליטי. אפשר להניח שהן יגנו בכל האמצעים על אחת מנישות היבוא הרווחיות ביותר כיום בשוק הרכב הישראלי. ולא היינו ממעיטים גם בהשפעה הפוליטית של יבואני הרכב המקבילים, שגם הם מתמקדים ביבוא מכוניות היברידיות בשל הרווחיות הגבוה משמעותית של הנישה. היבוא המקביל הוא אמנם שוק זעיר של כמה מאות מכוניות בשנה (בינתיים), אבל הוא זוכה למטריית הגנה פוליטית רחבה של משרד התחבורה.
ברשות המסים מסרבים כרגע להתייחס לנושא, אבל מועד ההכרעה - סוף השנה - הולך וקרב ואפשר להמר שאם תאוצת המכירות הנוכחית של ההיברידיות תחצה את הרף הפסיכולוגי והפיסקלי של עלות המתקרבת למיליארד שקלים, כללי המשחק ישתנו במהירות ובהחלטיות.
בשורה התחתונה, לא נותר לנו אלא לתת לאוצר עצה "על חשבון הבית". בשוק מוכה מס, כמו שוק הרכב הישראלי, קרוב לוודאי שהטבת מס היא הדרך הגרועה ביותר להשיג מטרות סביבתיות או חברתיות. הטבה כזו יוצרת התערבות חיצונית גסה בכוחות השוק, עם עיוותי לוואי פיסקליים, צרכניים ותחרותיים שבסופו של דבר מאלצים את הרגולטור להקטין את ההטבה, תוך התערבות נוספת בכוחות השוק.
שיעור כלי רכב היברידיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
