ארה"ב קוראת לוועדה לזכויות האדם של האו"ם לא לתת פומבי ל"רשימה שחורה" של חברות בינלאומיות שעושות עסקים עם התנחלויות בגדה המערבית. בין החברות האמריקאיות ברשימה: קטרפילר, Airbnb, פרייסליין וטריפ אדווייזר - כך מסר אמש (ב') ה"וושינגטון פוסט" מפי מקורות דיפלומטיים.
המחלוקת אינה חדשה. הוועדה לזכויות האדם הצביעה בתחילת 2016 להקים מאגר נתונים שירכז את כל המידע על פעולות של חברות בינלאומיות בשטחים, למרות התנגדות של ארה"ב וישראל.
אך ראש הוועדה, זעיד ראעד אל חוסיין, דיפלומט ירדני, הודיע עתה לפקידים אמריקאים שהוא מתכנן לפרסם את המידע עד סוף השנה. הוא פנה למדינות שבהן רשומות החברות במאגר הנתונים בבקשה להגיש תגובה לוועדה עד 1 בספטמבר, לדברי דיפלומטים שמצוטטים ב"פוסט".
ראש הוועדה כבר דחה פעם אחת השנה את מועד פרסום המסמך בעקבות פניות של דיפלומטים אמריקאים. עתה הוא הודיע שלא יסכים לדחיה נוספת בטענה שמאגר הנתונים יהיה מכשיר חשוב בידי צרכנים ונוסעים.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נמצא עתה במצב שבו נמצא קודמו, ברק אובמה, בסוגיית "הרשימה השחורה". טראמפ, כאובמה, מתנגד להתנחלויות, ועם זאת, כקודמו, הוא מתנגד גם לפרסום מאגר הנתונים שאמור לבלום את תנועת ההתנחלויות.
כך, במארס 2016, הסביר דובר הסטייט דיפרטמנט דאז, ג'ון קרבי, כי התנגדות ממשל אובמה למאגר הנתונים אינה משקפת את מדיניותו כלפי ההתנחלויות. ממשל אובמה "מתנגד נמרצות לפעילות ההתנחלויות בשטחים... אנו מוסיפים לראות בה גורם ששוחק את הסיכויים לפתרון של שתי חמדינות", אמר דובר הממשל הקודם. "בה בעת, ארה"ב מתנגדת להטיה של הוועדה לזכויות האדם נגד ישראל, ובמיוחד למה שהוועדה רואה כמנדט שלה לדון על הפרות זכויות האדם של הפלסטינים בידי ישראל בכל מושב שלה. ישראל היא המדינה היחידה שכלפיה מופעל מנדט כזה".
טראמפ עשה סיבוב פרסה ביחסו להתנחלויות. הוא הביע תמיכה בהן במהלך מסע הבחירות, אך בפברואר השנה, פחות מחודש לאחר כניסתו לבית הלבן, הוא אמר בראיון ל"ישראל היום": "נותרה כמות מוגבלת של אדמות (בגדה), וכל פעם שמקצים שטח להתנחלויות, נותרים פחות שטחים. אינני מישהו שמאמין שקידום ההתנחלויות יטיב עם השלום".
אבל הדוברת הנוכחית של הסטייט דיפרטמנט, התר נאורט, הבהירה שממשל טראמפ מוסיף להתנגד לפרסום מאגר הנתונים: "ארה"ב התנגדה נמרצות להחלטה הזו (על הפרסום) מההתחלה והיא מוסיפה להתנגד לה... החלטות מסוג זה אינן מועילות ואינן עושות דבר לקידום שלום בין ישראל לפלסטינים". היא ציינה, שארה"ב לא תשתף פעולה ביצירת המאגר ולא תתרום לתוכנו.
וניקי היילי, שגרירת ארה"ב באו"ם, אמרה שקיומו של מאגר הנתונים "מחפיר", בנאום בג'נווה, ביוני. היא אמרה אז, שארה"ב תבחן את המשך חברותה בוועדה בגין הטייתה נגד ישראל.
פקיד אמריקאי אמר, שלדעת ארה"ב אמות המידה להכללת חברות במאגר הנתונים "אינו ברור ושרירותי".
לוועדה לזכויות האדם אין שום סמכות להטיל סנקציות על החברות שעושות לכאורה עסקים עם ההתנחלויות או להגביל את פעילותן. אך המתנגדים לפרסום מאגר הנתונים טוענים, כי הפרסום עלול ללחוץ על מועצת הביטחון לנקוט צעד דומה - ולגוף זה יש סמכויות לאכוף צעדי ענישה.
הרעיון לתת פומבי לרשימה חברות שפועלות באזור שנוי במחלוקת נובע מהצלחת החרם הבינלאומי על דרום אפריקה במחאה על משטר האפרטהייד, ומהחרם הערבי על ישראל בעשורים קודמים, מציין "וושינגטון פוסט".
לא ברור בדיוק מה חטאן של חברות עסקי התיירות כגון טריפ אדווייזר, Airbnb או פרייסליין - פעילותן בתוך ההתנחלויות או פרסום נתונים על ההתנחלויות וההיצע התיירי שלהן באתרי החברות. "קטרפילר", לעומת זאת, נמצאת זה מכבר על הכוונת של מתנגדי ההתנחלויות בגלל השימוש הנרחב והמתועד של דחפורים וכלים אחרים מתוצרת החברה בהקמת ההתנחלויות.
דובר של טריפ אדווייזר אמר ל"פוסט", כי שום גוף של או"ם לא התקשר לחברה. "אנו מוסיפים להאמין שמסעות תורמים לקירוב תרבויות ברחבי תבל ונשמח לדון על עמדתנו עם או"ם בכל מועד", אמר דובר של החברה.
דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, אמר אמש, כי "ראש הוועד לזכויות אדם של או"ם נעשה לפעיל הבכיר ביותר של תנועת ה-BDS".
"הצעד המביש (פרסום מאגר הנתונים) הוא ביטוי של אנטישמיות מודרנית ומזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה", אמר דנון. "ראש הוועדה לזכויות האדם... שם לו למטרה לפגוע במדינת ישראל במקום לבצע את תפקידו. אני קורא לקהילה הבינלאומית ולאו"ם לעצור מיד את הצעד המסוכן הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.