טירת טורצ'רסנזה (Castello di (Torcrescenza בצפונה של רומא מתהדרת בעבר של כמעט 1,000 שנה, באמנים מהמאות ה-15 עד ה-17 שיצרו בשטחה וכמובן, גם בגן יפהפה ועתיר מזרקות עתיקות. אבל ברוח הימים הטירה, שנמצאת בבעלות פרטית של יזם איטלקי, נאלצת להתמודד עם עלויות תפעול לא קטנות, עניין שהוביל את בעליה להקים אתר אינטרנט שתפקידו למשוך מבקרים ולהשכיר שטחים לאירועים. באתר, לצד אזכור ציירים היסטוריים כמו ג'וליו רומנו וניקולא פוסן, מוזכרים גם הקרבה למועדון הגולף, אתר חביב במיוחד על האלפיון העליון בעיר, והאווירה האקסקלוסיבית בקבלות הפנים בטירה.
בימים האחרונים, באדיבותו של עוזי כץ, שותף בבעלות ומנכ"ל לשעבר של חברת התקשורת טליט הנסחרת ב-AIM, הבורסה המשנית של לונדון, הצליחה הטירה השקטה הזאת להגיע לעמודיו של הסאנדיי טיימס הבריטי. לפי הפרסום בעיתון, כץ מתגורר בבית בשטח האחוזה שמממנת טליט. "עוזי אוהב את החיים הטובים", לא מתפלא אחד ממכריו, ואחר מוסיף ש"הוא התלהב מהסצנה של רומא ולכן הוא גר שם". גורמים עסקיים שעבדו איתו בעבר מציינים שתמיד ריחפו שמועות על אורח חייו הנוצץ, שכלל, לפחות לפי אחת הגרסאות, סיפור על אורווה שצמודה לאותו בית.
זה שטויות, עונים בסביבתו של כץ. הבית הוא בית פשוט וישן, הממוקם במתחם של הטירה, שבכל שני וחמישי מתקיימים בה אירועים. "מי שמוכן לגור במרחק של 50 מטר משתי חתונות בשבוע, יכול לקבל מחיר אטרקטיבי לשכירות" אומרים שם ומוסיפים כי בכל מקרה טליט הודיעה בימים האחרונים לבעל הנכס שהיא מסיימת את החוזה. אורווה וסוסים? בסביבתו של כץ מכחישים בתוקף ומאשימים כי מי שמפיץ את הסיפורים הללו יודע שאורווה שנמצאת כמה מאות מטרים מהבית לא שייכת לכץ.
עם סוסים או בלעדיהם, חייו של כץ עברו לאחרונה טלטלה משמעותית עם הפרסום של כתב אתר שיירפרופיטס (Shareprophets), טום וויניפרית', המכנה את עצמו "השריף של ה-AIM". וויניפרית' פרסם כי בתחילת שנות ה-90 הוגש כנגד כץ כתב אישום בארה"ב בעניין הונאת משכנתאות, כתב אישום שכץ מעולם לא סיפר עליו. ויותר מכך: כדי לחמוק מהעניין, לפי הפרסום, כץ שינה את איות שמו באנגלית מ-Uzi Katz, ל-Oozi Cats.
בעקבות הפרסום הוקם בחברה צוות בדיקה, והוא הגיע במהירות למסקנות שאיששו את הפרסום, וכץ נאלץ להגיש את התפטרותו מתפקיד המנכ"ל. מחיר המניה של טליט (שגם כך ירד משמעותית, עוד על כך בהמשך) קרס, והחברה כמרקחה: אנשי החברה מקיימים מרתון של פגישות עם משקיעים ולקוחות כדי להסביר את המצב ולמנוע נטישה.
בסביבתו של כץ טוענים כי הפרסום והמהומה לא היו מקריים, אלא פרי עבודתם של שורטיסטים - חברות שמתמחות בז'אנר ואקטיביות בדחיפת הירידות. לגרסתם ערב הירידות הגדולות החברות הללו החזיקו אופציות על כ-20% מהמניות של טליט וקריסת המניה או אף הפסקת המסחר בה תניב להם סכומי עתק של עשרות מיליוני דולרים. בהקשר זה צריך לציין כי לטענה שהשורטיסיטים מחזיקים נתח משמעותי מהחברה יש אישושים לא מעטים. כל זה לא משנה, כמובן, את העובדה שכנגד כץ אכן הוגש כתב אישום בעבר, וכי הוא לא מצא מקום לחשוף את הפרשה על כל המשתמע מכך. מה אומרים בסביבתו על כך? פירוט יגיע בהמשך, אך בגדול הטענה היא כי לא ידע על אותו כתב האישום. סיפור מוזר שכזה, אומרים משקיעים ישראלים שמכירים את כץ, כנראה לא היה בתולדות ה-AIM.
ממכוניות לסלולרי
כץ (56) נולד וגדל בחיפה. לאחר שחרורו מהצבא הוא למד כלכלה וראיית חשבון באוניברסיטת חיפה, אך בתום שנת הלימודים הראשונה, נפטר אביו, נהג אגד במקצועו, והוא בן 49 בלבד. על רקע הטלטלה שנגרמה ממותו של האב הפסיק כץ את לימודיו ועם אישתו הטרייה רות, עבר להתגורר בארצות-הברית, שם קיבל עבודה זוטרה במסגרת משרד הביטחון. כדי להשלים את הכנסתם עבדו בני הזוג גם בניקיון בתים.
בתחילת שנות ה-90, על רקע כתב האישום (עוד על כך בהמשך) חזרו בני הזוג לישראל וב-1995 יזם כץ את הקמת אוטו דיפו, רשת ארצית ליבוא אביזרים וחלפים לרכב ולמכירתם, עניין שהיה נפוץ מאוד בארה"ב אך לא היה קיים כלל בישראל. המשקיעה העיקרית ומי שהחזיקה 61% מהבעלות הייתה אינטרפייס של שלדון אדלסון, ושותפים נוספים היו אנשי העסקים יהודה פדרמן ז"ל, מיכה גבעון, ושלמה זבידה.
כץ שימש כמנכ"ל החברה ורקם תוכניות מרחיקות לכת להתרחבות. "בדקנו את כל הנישות בקמעונאות", הסביר בראיון בזמנו, "את האיום הבינלאומי ואת חוזקם של המותגים בכל אחד מהתחומים. בתחום הרכב, האיום הבינלאומי הוא הקטן ביותר, ועוצמתם של המותגים חלשה ביותר. חולשת המותגים היא יתרון לכל חברה שלא מחזיקה במותגים בינלאומיים". אגב, בהמשך להתבטאות הזאת הוא יצר מותג פרטי של אוטו דיפו, ככל הנראה המותג הפרטי הראשון בישראל.
"הוא הקים עסק מאפס", מפרגן גורם שהיה מקורב לעניינים, "עסק מאוד מסובך ובעייתי לזמנו, בין היתר בשל הצורך לחנך את השוק וליצור קונספט. הוא עשה שם עבודה פנטסטית, פיתח את העסק בצורה מאוד טובה".
למרות המחמאות הללו, לאחר 4 שנות פעילות נמכרה אוטו דיפו לגאון אחזקות. הניהול, אומרים חלק מהמעורבים מאותה תקופה, לא היה הסיבה לקשיים שנוצרו. "העסק היה יכול לצמוח, אם היה שיתוף פעולה בין בעלי המניות", אומר גורם שהיה קרוב לנושא. "בכל מקרה, אף אחד מהמשקיעים לא הפסיד כסף".
התחנה הבאה בחייו של כץ הייתה בשנת 2000, כאשר הקים במסגרת חברת פולאר את דאי טלקום, שעסקה ביבוא טלפונים סלולריים מדרום קוריאה. כשהשוק הראה סימנים של רוויה פנה כץ לחפש הזדמנויות חדשות עדיין במסגרת פולאר; באמצע שנות ה-2000 הוא איתר את טליט, חברת תקשורת איטלקית קטנה שהוקמה בטריאסט ב-1986 כחברה שסיפקה בין היתר שירותי פיתוח הנדסי לחברות תקשורת רב לאומיות, והביא לידי רכישתה. בשנים הבאות רכש מפולאר ובשוק ההון אחוזים מהבעלות, עד שהגיע בשיא להחזקה של 20% מהחברה.
אביגדור קלנר, מבעלי המניות של פולאר (באמצעות שרם-פודים-קלנר), ומי ששימש אז כמנכ"לה, מינה את כץ למנכ"ל טליט, ותחת ניהולו שינתה טליט כיוון. לצד עסקי המובייל החלה החברה לעסוק ב-M2M - תקשורת בין מכונות. ההתמחות בתחום השתלבה היטב בהתפתחות המואצת של חיבור מוצרים שונים - ממכוניות, דרך מדי מים וחשמל ועד צמידים לספורטאים חובבים - לרשת.
במסגרת החדירה לתחום ביצעה טליט גם רכישות של חברות ופעילויות משיקות. בין היתר, רכשה פעילות של קריאת נתונים ממחשבים של כלי רכב והתקשרה עם מספר יצרניות רכב מובילות.
האסטרטגיה של כץ הצליחה, והחברה גדלה במהירות: כיום מעסיקה החברה כ-1100 עובדים ב-10 מרכזי פיתוח בעולם, מפעילה 40 משרדי מכירות ומטפלת בכ-7,000 לקוחות בכ-80 מדינות.
תחום נוסף שאליו נכנסה טליט במהלך השנים הוא העברת נתונים לענן. היא רכשה חברה אמריקאית בשם ILS Technology ובין היתר חתמה על שיתוף פעולה עם גוגל, שבמסגרתו מקבלת האחרונה גישה למידע שאוספת טליט מלקוחות הקצה.
"המיקוד וההשקעות המשמעותיות שלנו בשנים האחרונות החלו להניב פירות", אמר כץ לפני כשנתיים, עם פרסום דוחות של החברה לשנת 2014, שהציגו רווח של כ-294 מיליון דולר. "הרכישות האסטרטגיות של טליט בשנים האחרונות הוסיפו זרם של הכנסות חוזרות לתחומי העסקים המסורתיים שלנו, ואנו צופים שתחומים אלה יגדילו את חלקם בהכנסות החברה גם בשנים הבאות".
כץ עצמו חגג את ההצלחה. ב-2015, הוא היה מקבל השכר הגבוה ביותר בין מנהלי 18 החברות הישראליות שנסחרו בלונדון, ושכרו עקף את שכרם של מנכ"לי חברות ששוויין גבוה בהרבה מטליט: הסכום שקיבל באותה שנה עמד על 3.5 מיליון דולר - 1.4 מיליון דולר שכר בסיס, בונוס במזומן של 1.8 מיליון דולר והשאר הטבות סוציאליות. ב-2014, עלות שכרו אף הייתה גבוהה יותר והסתכמה ב-3.8 מיליון דולר. מה היקף נכסיו הפרטיים? תשובות מוחלטות אין, כמובן, אך בפרסום מלפני כשנתיים הוערך הונו בכ-120 מיליון דולר כולל ההחזקות בטליט.
המשקיעים לא אהבו את השכר ואת הבונוסים הנדיבים שקיבל. "זה מאוד הרגיז את המשקיעים, אבל עוזי לא היה מוכן לוותר על סנט. הוא תמיד אמר 'הרווחתי את זה ביושר'", מספר משקיע עבר בחברה.
אך החגיגה לא נמשכה לנצח. בתחילת החודש פורסמו תוצאות החברה למחצית הראשונה של 2017, שאומנם הצביעו על עלייה בהכנסות עד ל-177 מיליון דולר, אך הציגו הפסד לפני מס של 6.7 מיליון דולר לתקופה, לעומת רווח של 4.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. כץ הסביר את התוצאות המאכזבות בכך שחל עיכוב בקבלת אישור למוצרי LTE(טכנולוגיה לתקשורת אלחוטית) בארה"ב. האישורים כבר היו אמורים להתקבל ולהיות מנוע צמיחה עבור החברה, אך התעכבו. המניה, שגם לפני כן רשמה ירידות, הגיבה בצלילה.
עוד לא התאוששו המשקיעים מהעניין הזה, הודיעה החברה, כי כץ "יוצא לחופשה" מתפקידו, בשל "ספקולציות בנוגע לכתבי אישום היסטוריים" נגדו. החברה פרסמה כי מינתה עורך דין עצמאי לבדוק את הנושא וההמשך ידוע.
צעירים תמימים או כרישי נדל"ן?
את המידע על כתב האישום נגד כץ ושינוי שמו פרסם כאמור אתר מידע למשקיעים בשוק ההון. טום וויניפרית', שחתום על הדיווח, מספר שהעניין שלו בכץ לא היה מקרי. "עקבתי אחרי טליט במשך שנתיים וראיתי שהיא נסחרת מעל לשווי שלה", הוא מספר, "ואז אחד המקורות שלי בא אליי עם ה'פצצה'".
איך הגיע למסקנה שכץ מטליט הוא אותו כץ מכתב האישום האמריקאי? ווינפרית' אומר כי "בסופו של דבר הכול עניין של מספרים". הוא מספר שגילה כי שם נעוריה של אשתו של כץ מטליט הוא רות ורוניק, ממש כמו אותה רות בכתב האישום, וגם תאריכי הלידה זהים. "זה היה מוזר. שני זוגות עם שמות דומים מאוד ועם תאריכי לידה זהים. עכשיו, מה הסיכוי שיהיה זוג עם אותו שם ועם אותו תאריך לידה? נמוך יותר מהסיכוי שאזכה בלוטו".
לפי כתב האישום, בני הזוג ואדם נוסף בשם צפיר שפיצבורג ביצעו הונאת נדל"ן, שבבסיסה ניפוח מחירו של נכס שרכישתו ממומנת בהלוואות. שפיצבורג, לפי האישום, רכש נכס שאיתר כץ, במחיר השוק, ומיד מכר אותו לרות כץ במחיר גבוה יותר. האישורים הנדרשים - מרואה חשבון ושמאי - היו מזויפים.
לפי פרסום אחר, בסוכנות הידיעות בלומברג, החקירה נולדה בעקבות פנייה של סוכן ב-FBI, שקיבל טיפ על עסקה עתידית חשודה של נכס באזור בוסטון. ה-FBI התקין מצלמות וידיאו בחדרו של עורך הדין שהיה אמור להחתים את רות על קניית בית עץ בפרברי בוסטון ב-125 אלף דולר, והצילומים היו בסיס הראיות נגדה. בלומברג ממשיכה ומפרטת כי רות נעצרה בספטמבר 1991 והיא, בעלה ושפיצבורג הואשמו בהונאה. 4חודשים לאחר מכן דווח על עוזי כץ ועל שפיצבורג לבית המשפט כמבוקשים. רות, באותה תקופה, מסרה באמצעות עורך דינה כי תשתף פעולה עם הרשויות ולאחר מכן עזבה את ארה"ב. סוכנות הידיעות מוסיפה כי על-פי התובע הכללי בבוסטון, האישומים נגד השלושה מעולם לא בוטלו.
סוכנות הידיעות נוגעת גם בתהיות שסביב הסיפור. כך, למשל, עולה ממסמכים פדרליים שכץ ביקר כמה פעמים בארה"ב גם לאחר שהוכרז כמבוקש, לרבות טיול לבוסטון. בבקשה לוויזת תייר שמילא ב-2011, הוא הצהיר כי הוא משתמש גם באיות המקורי של שמו. ובמילים אחרות: לא בדיוק התנהגות של אדם הנמלט מהחוק.
בסביבתו של כץ נותנים תיאור שונה לחלוטין לפרשה. שם אומרים כי בני זוג שאת ביתו ניקו כחלק מאותה השלמת הכנסה הציעו להם לרכוש בית קטנטן באמצעות העברת משכנתא שנטלו אל שני הישראלים הצעירים. כץ ורעייתו הסכימו, ולתמונה נכנסו ברוקרים של משכנתאות שהיו אמורים לבצע את העניין. איפשהו בדרך, מוסיפים בסביבתו של כץ - בין הזוג לברוקרים - כנראה בוצעה העבירה שאליה כלל לא היו מודעים. רות, אז רק בת 20, נעצרה לאחר הפגישה שתוארה אצל עו"ד בעוד בעלה אפילו לא נחקר.
המקורבים מוסיפים כי לאחר שנגמר לבני הזוג הכסף חזר כץ לישראל בעוד רות, שדרכונה נלקח ממנה, נשארה שם. בתום כחצי שנה, משדבר לא התקדם בנושא, היא שבה לישראל, תוך שהיא מודיעה לעורך הדין שמונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית, היכן אפשר לאתרה. לאורך השנים, מוסיפים המקורבים, לא צצה כל טענה כלפיו, אף אחד מעולם לא חיפש אותו ולא נמנעה ממנו הכניסה לארה"ב, יותר מכך: לגרסת מקורביו, על קיומו של כתב אישום הוא למד רק לאחרונה.
ומה בדבר שינוי השם? כשהיה הבעלים של אוטו דיפו, מסבירים מקורביו, החליט כץ לשנות את איות שמו. מדוע? כי כץ הוא שם נפוץ והוא רצה להיות בולט יותר באמצעות איות אחר. אין לכך, הם טוענים, דבר וחצי דבר עם ניסיון להתחמק, והראיה לכך לגרסתם היא שבשנת 2011, כשרצה לבקר בארה"ב, מילא בקשה לוויזה, שבה ציין את שתי הצורות של שמו.
בדיעבד, טוענים מקורביו, ייתכן שזו היתה טעות להשאיר את העניין פתוחלאחר ההסתבכות. אך באותה עת, "הם לא ידעו מהחיים שלהם. הם היו זוג צעיר, שקרה מה שקרה, וכל מה שהם רצו, זה רק לחזור לארץ. עבור אשתו, הסיפור הזה הוא טראומה. עד היום גם היא לא יכולה להיכנס לארה"ב. היא גם לא רוצה. ועוזי בעצמו במשך שנים לא רצה לדרוך על אדמת ארה"ב, עד שלא הייתה ברירה, והוא נאלץ לנסוע לצורך פיתוח העסקים".
השורטיסטים מריחים דם
במאי האחרון הגיעה טליט לשווי שיא של כ-480 מיליון פאונד. כחודש לאחר מכן, כץ מכר 7.1 מיליון מניות - 5.5%, תמורת 22 מיליון פאונד, והשתמש בכספים לפירעון הלוואה של 26 מיליון דולר שנטל ב-2014, מוויולה קרדיט, כדי לרכוש מניות של טליט. הפער בין המחיר שבו נרכשה המניה בעבר לבין מחיר המכירה עורר תהיות, ולא מן הנמנע שתרם לסנטימנט השלילי כלפי המניה ואולי גם עורר את התעניינותם של השורטיסטים. "לא ברור", נכתב בבלומברג, "מי נתן את הטיפ לגבי זהותו של כץ, אך טליט היא מטרה של שורטיסטים - סוחרים שמרוויחים מירידת המניה". בין היתר מזכירה סוכנות הידיעות קרן בשם אניסמור Ennismore)), המחזיקה באופציית שורט של 6.26% על טליט. אניסמור אינה היחידה שמחזיקה באופציות שכאלה: גופים וקרנות נוספים מחזיקים בשורט על החברה, עד לרמה של כ-15% במצטבר. בסביבתו של כץ מעריכים כי המספרים גבוהים יותר, כ-20% ממניות טליט; לגרסתם 13% דווחו (לפי החוק הבריטי המחייב דיווח מעבר להחזקה של חצי אחוז) , ועוד כ-6.5% של משקיעי שורט קטנים יותר.
"נשמע מאוד הגיוני", אומר גורם שמכיר מקרוב את החברה, "עוזי הוא אדם מאוד מתוחכם, אדם כריזמטי שמדבר יפה, אך הוא גם משדר חוסר אמינות מסוים. במשך השנים הרבה משקיעים חיפשו 'להיכנס' בו, כי הוא עצבן אותם. יש בו משהו מתנשא, ואנשים לא אהבו את זה. הייתה בדיחה על כך שבפרופיל שלו בלינקדאין, הוא תיאר את עצמו כ'בעלים של טליט'. הוא התנהג כאילו החברה שלו. הבונוסים והשכר גם היו לדעתי טריגר, והרבה אנשים חיפשו עליו חומרים וחיפשו דרך לדחוק אותו לפינה".
בסביבתו של כץ אין שום ספק ביחס למי שעומד מאחרי החשיפה ומאחורי הירידות במניה. "זו פעילות מכוונת, מאורגנת ומתוכננת, של גורמים שפועלים כדי להפיל חברות. טליט זו לא החברה הראשונה שהם פוגעים בה, וגם בטליט זה לא הסיבוב הראשון. כשמחיר המניה יירד מעבר לנקודה מסוימת, הם ירוויחו עשרות מיליוני דולרים. זה יקרה כשהמסחר במניה יופסק. מתי יופסק המסחר? אם הרשויות יתחילו לחקור. והמטרה שלהם כרגע היא להשחיר את פני כל מי שמעורב בחברה. לכן, הם מציפים את התקשורת בכל יום ב'פרשה' אחרת שקשורה לטליט ויוזמים כל מיני ביקורות על טליט. זו השיטה שלהם, והם כבר הרגו כמה וכמה חברות. ההבדל הוא שהפעם, טליט, שגם אותה הם שמו על הכוונת, היא חברה מצוינת, שכל הביקורות שנעשות עליה מצוינות".
מקורביו של כץ מספרים שרמז לתכנון ולתזמון אפשר למצוא גם בעובדה שהמידע על כץ, שלפי אינדיקציות שהגיעו לחברה היה בידי הגורמים זמן לא מבוטל לפני הפרסום ברשת, נחשף בדיוק יממה לאחר פרסום הדוחות הפחות טובים של טליט.
מה הלאה?
כשהסתיימה הבדיקה הפנימית בטליט בעניין עברו של כץ אישרה החברה כי נגד כץ הוגש כתב אישום וכי "עובדה זו הוסתרה ביודעין מיועצי החברה." חברי הדירקטוריון כתבו בהודעה רשמית כי "מקור הכעס הוא על כך שכתב האישום ההיסטורי נגד כץ לא נחשף מעולם בפני הדירקטוריון או בפני חברים לשעבר בו, ונודע להם עליו רק דרך צדדים שלישיים."
החברה הוסיפה כי "הדירקטוריון מודע לספקולציות של צדדים שלישיים לגבי מצבה הכספי של טליט, ביצועי המסחר והקשרים העסקיים שלה, אך הדירקטוריון דוחה אותן ועומד מאחורי התחזיות הכספיות שפורסמו".
במקביל להודעה, נמחק כל אזכור של כץ מאתר החברה: המידע עליו, וכן תמונתו, הוסרו מהאתר.
בסוגריים נציין כאן כי במהלך הימים שבהם התקיימה הבדיקה המשיך העיתונאי וויניפרית' לעסוק בטליט: בין היתר הוא התייחס בטורים שפרסם לכך שאביגדור קלנר, שכץ היה שותפו, השתחרר לא מזמן מהכלא לאחר שריצה עונש מאסר בגין חלקו בפרשת הולילנד; לכך שחבר דירקטוריון טליט, רם זאבי, הגיש בקשה להגנה בפני נושים בארה"ב במסגרת צ'פטר 11 (הליך שבו מעורב גם אביו גד זאבי, וזאת על רקע פיצוץ שהתרחש בבית זיקוק שבו יש להם החזקות, ה' מ'); ובימים האחרונים הוא החל לפשפש בעברו של סמנכ"ל הכספים, ערן אדרי, בעבר בכיר בחברת הביטוח הראל.
העיסוק הזה בטליט גרם לכך שחברי הדירקטוריון וההנהלה של טליט אינם מוכנים להגיד דבר, לציטוט או שלא לציטוט. בסביבתו של כץ לעומת זאת מחברים את הפרסומים לאותו קמפיין שורטיסטים שמלווה בחוקרים פרטיים.
- מדוע אם יש לו הסברים להכול הוא התפטר ולא נלחם על מקומו?
"אתם לא מבינים באיזה גורמים מדובר. ברגע שהם מחליטים להרוג חברה, הם מפעילים את כל התותחים. עוזי לא רצה שיקרה משהו שיפגע בחברה, ולכן הוא החליט להוציא את עצמו".
- ומה יקרה כעת?
"הוא לא החליט כלום על העתיד. הוא לא יודע אם יישאר באיטליה, אם יחזור לישראל. כרגע שום דבר לא ברור. מה שהיה חשוב לו זה להוציא עצמו מהחברה, כדי שלא לפגוע בה וכדי שלא יהיה אפשר לטעון כלפיה דבר. הוא לא יודע מאיפה זה בא לו. יכול להיות שהוא עשה טעות בזה שהוא לא סגר את העניין בעבר, אבל הוא משלם על זה מחיר כבד מאוד. יותר מדי כבד".
הפילנתרופיה של כץ
במשך השנים, ואף שהתגורר באיטליה, היה עוזי כץ פעיל במסגרת הפילנתרופיה המקומית. יצוין כי חלק מהתרומות נעשו דרך טליט, אולם חלק לא מבוטל מהן היו של כץ כאדם פרטי. כך ,למשל הוא תרם נקודתית לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לחולים שנזקקו לטיפולים רפואיים, למצוקות נקודתיות (למשל תרומה להצלת ביתו של סוכן המוסד יוסי ג'ינו) ועוד.
אורנת לב-ער, מנהלת פרויקט בעמותת צימאון, שכץ ואשתו רות, תורמים לה, מספרת שבמסגרת הפרויקט, העמותה מלווה סטודנטים נטולי אמצעים, ומסייעת להם הן בשכר לימוד, הן בשכר דירה והן בהתנהלות היומיומית, "ואנחנו שם בשבילם לכל החיים", היא אומרת. "הלב של עוזי ורותי פתוח. בכל מה שאני צריכה, הם שמחים לסייע. הם אנשים טובים, רחבי לב ונדיבים. כל מי שעוסק בגיוס כספים יודע שהרבה פעמים התורמים גורמים לך לזחול. אצלם זה תמיד בלב פתוח ובאכפתיות, ותוך מעורבות מאוד גדולה מצדם".
כתבות
ני"ע
