מה מבריח קונים? "הקוקטייל" המוצע ע"י הממונה על רשות ההון

אתמול (ג') נודע כי בוטלה עסקה נוספת לרכישת גוף פיננסי שאינו בנק, ושמפוקח על-ידי רשות שוק ההון, לאחר חודשים ארוכים שבמהלכם קודמה במרץ. הפעם הייתה זו עסקה למכירת מלוא המניות של בית ההשקעות מיטב דש לידי קרן ההשקעות הזרה XIO. בעקבות ההודעה על הפסקתם של המגעים הללו ירדה אתמול מניית מיטב דש בכ-0.5% - ירידה צנועה שמעידה על כך שהמשקיעים לא באמת הופתעו, נוסף על שווי החברה בבורסה, שעומד על 903 מיליון שקל "בלבד", כ-39% מתחת למחיר שאותו הסכימה הקרן הזרה לשלם עבור בית ההשקעות.

ביטול העסקה הזו היה רק עוד אחד בשרשרת ביטולי עסקאות שסוכמו, או שהיו בשלבים כלשהם בדרך לסיכום, למכירת גופי פיננסים שאינם בנקים, ושנמצאים, כאמור, תחת פיקוחה של רשות שוק ההון. למעשה, נראה שמדובר בריטואל מוכר וידוע מראש: קבוצה זרה מתעניינת ברכישת קבוצת ביטוח או אף בית השקעות, אך בסוף היחידים שהרוויחו מכך הם עורכי הדין ורואי החשבון, ועסקה אין.

כך, רוב העסקאות הללו - ואנו ספרנו לפחות תשעה ביטולים כאלה בשנים האחרונות (סביר מאוד שהיו עוד, שלא הגיעו לכלל פומביות) - קרו סביב שתי קבוצות ביטוח גדולות שנמצאות על המדף: הפניקס, שבשליטת קבוצת דלק, וכלל ביטוח, שבשליטת אי.די.בי (אף שהשליטה בחברת הביטוח הזו נמצאת בפועל בידי נאמן שמונה מטעם הפיקוח - משה טרי).

כל העסקאות הללו, ובטח האחרונות שבהן, התאפיינו בזהות רוכשים פוטנציאליים שאינם גורמים מוכרים ומבוססים מענף הביטוח הבינלאומי, כי אם קרנות השקעה או חברות סיניות. עם הזמן החל שוק ההון המקומי לפתח שריון של ציניות ביחס לסיכויים של רוכשים כאלה לזכות באמון הפיקוח בישראל, ולהצליח לרכוש את השליטה בגופי הענק הללו, שאחראים על עשרות רבות של מיליארדי שקלים של כספי ציבור.

אבל למרות הסקפטיות הגוברת, ממשיכים המוכרים לקדם עסקאות עם רוכשים שנראה שסיכוייהם לקבל את אישור הרגולציה בישראל נמוכים. מדוע? כבר פירטנו מספר סיבות, ובראשן הסיבה הברורה מאליה - אין משהו טוב יותר בנמצא, ולכן ממשיכים עם מה שיש. ומי יודע - אולי יום אחד גוף סיני או קרן השקעות כן יזכו לקבל את האישור הנכסף מהרגולטורית סלינגר.

אירופה הקלאסית? לא פה, ויש לכך סיבה

ישנן התהיות מדוע הסינים ואנשי הקרנות ממשיכים להתעניין בחברות שאת האישור לרכוש את השליטה בהן יתקשו לקבל, ומדוע המוכרים בישראל ממשיכים להפנות תשומת לב ומשאבי זמן לקידום עסקאות שכנראה יקמלו ולא יבשילו. אולם לצד תהיות אלו, המציאות של חוסר יכולת למכור חברות ביטוח שנמצאות על המדף כבר שנים מעלה שאלות נוקבות אחרות. שאלות שבראשן ניצבת השאלה מדוע גופי ביטוח בינלאומיים מובילים מהעולם אינם מעוניינים להיכנס לכאן (פרט ל-AIG העולמית, שפועלת בישראל כ-20 שנה, עם פעילות צנועה, שמהווה מעין בטא-סייט עבורה). מדוע חברות ענק עם פריסה בינלאומית בעשרות מדינות לא רוצות להיכנס לשוק הישראלי מהדלת הראשית?

נתחיל בכך שעל פניו השוק הישראלי אמור לעניין את קבוצות הפיננסים המערביות, ולו רק בגלל המאפיינים הטובים של כלכלת ישראל: שוק צומח עם דמוגרפיה צעירה, שמבטיחה גידול בכוח העבודה למשך שנים, וזאת מול כלכלות צומחות פחות, ובוודאי מוטות בהרבה לקבוצות גיל מבוגרות מאוד. מגמות אלה מבטיחות על פניו המשך גידול בשוקי היעד של קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות הגדולים במשק גם לשנים העתידיות.

מנגד, השוק בישראל נחשב רווי ותחרותי. אבל גורם בשוק מאיר נקודה אחרת שלדעתו מרחיקה את הרוכשים שהרגולציה בישראל הייתה שמחה לראותם כאן, והיא אותה הרגולציה והאופן בו היא פועלת. מה הכוונה?

"המצב בפועל חמור מאוד", אומר לנו גורם בכיר בשוק הפיננסי, שמכיר את עולם הרכישות, וגם את עולמות הרגולציה והביטוח המקומיים. "יש בוודאות גופים שבדקו עם יועצים מקומיים או עם עו"ד היתכנות לרכישה, או אפילו 'רק' השקעה בחברת ביטוח מקומית, ולנוכח דרישות הפתיחה שבו כלעומת שבאו".

לגבי הגופים הללו הוא מוסיף, כי "חלקם מאירופה הקלאסית", ובכך מתכוון שמדובר בקבוצות ביטוח מבוססות, וכאלה שמפוקחות תדיר על-ידי גורמים מערביים שפועלים בסטנדרט שמקובל על הפיקוח בישראל. אותו גורם מרחיב את הביקורת, ומפרט כי מה שגרם לגופים אלה להסתובב ולוותר על רכישה בשוק הפיננסי המקומי הוא "ה'קוקטייל' המוצע על-ידי הממונה על רשות ההון, של דרישות הון הולכות וגוברות, היעדר סבירות לחלוקת דיבידנד עד שנת 2020 וסט תקנות פוגעניות אישית בבעלי שליטה, והדרתם מניהול החברה. כל זה נשמע למספר גופים ברמות של AAA כדברים הזויים".

סלינגר ממשיכה לשבור את הכללים: ביטוחי אובדן הכושר עדיין לא בכושר

לאחרונה הארנו סוגיה בעייתית ונדירה המתחוללת בימים אלה בשוק הביטוח, שבמסגרתה רגולציה שהשיתה דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, יוצרת כשל שוק מיידי וברור בשוק ביטוחי אובדן כושר עבודה. מאז תחילת החודש, כבר כשלושה שבועות, שעקשנות של הרגולטורית, ששמה דגש על הפחתת תעריפים מיידית, מובילה לכך שאין בנמצא ביטוחי אובדן כושר עבודה (אכ"ע) בישראל ללקוחות חדשים שמצטרפים לשוק החיסכון הפנסיוני (בקרנות הפנסיה יש פתרון קיים - כיסוי הנכות).

לא מן הנמנע שסלינגר נוקטת את הצעד החריג הזה בשל רצונה לשפר את ביטוחי האכ"ע - ללא תג מחיר גבוה שיציג אותה כמי שהרעה עם הציבור, אך גם משום רצונה לחסום מכירת ביטוחי מנהלים.

כך או כך, בשוק הביטוח ממש לא רווים נחת ממה שקורה, ולא בגלל שאינם יכולים למכור מוצר, שלתפיסתם לא היה מנוע רווחיות של ממש. מבחינתם מדובר במצב לא סביר ומוגזם.

כך למשל, אומר לנו גורם בכיר בשוק הביטוח, "מי ייקח אחריות על מישהו שהצטרף לשוק העבודה לאחרונה ושייפגע חלילה ולא יהיה לו כיסוי? מה גם שבקרנות הפנסיה (שנותנות מענה שאותו סלינגר מעדיפה, ר' ש') הכיסוי ניתן במקרים רבים רק כחודש וחצי לאחר שהעובד החל לעבוד. מדובר בניסיון של הרגולציה להסיט כסף מביטוחי המנהלים לפנסיה, שנעשה באופן חריף ובעייתי".

בכל אופן, אוגוסט כבר מתקרב לסופו ועדיין אין בנמצא פוליסה מאושרת של אכ"ע - מצב חריג מאוד, שנוצר על-ידי הרגולטור. ומה אומרים על המצב הכה חריג ברשות שוק ההון? לפני כשבועיים אמרו שם כי "הרשות הגדירה תנאים ברורים לפוליסות אובדן כושר עבודה לשם שמירת עניינים של המבוטחים", ו"לא תאשר מוצרים או תעריפים שעלולים לפגוע במבוטחים". בינתיים הם איתנים בעמדתם.