חשים את עצמם: חב' אוטו-טק מישראל משתלטות על העולם

הכותרת הכללית "רכב חכם" מאגדת בתוכה ספקטרום רחב של קטגוריות וטכנולוגיות וכמעט בכולן ניתן למצוא כיום נוכחות פעילה של חברות ישראליות. חלק מהקטגוריות הללו אף זוהו בישראל לפני שתעשיית הרכב עצמה הכירה בנחיצותן. מבין שלל הקטגוריות אין ספק שהפעילה ביותר בישראל היא קטגוריית החיישנים, שמספקים לרכב החכם את "העיניים" ואת "חוש המישוש", שנחוצים לצורך התחמקות ממכשולים ושליטה אוטונומית.

את מירב הכותרות מקבלת כמובן מובילאיי, אבל לצידה פועלות בישראל עוד שלל חברות, שלרשותן טכנולוגיות פורצות דרך בתחום החיישנים.

מיקומה המרכזי של ישראל בתחום הספציפי הזה נובע מכמה סיבות. בהיבט ההיסטורי ישראל מהווה מזה שנים מרכז מומחיות עולמי לאלקטרו-אופטיקה, לייזרים, רדארים וחישה מרחוק בזכות התעשיות הביטחונית עתירות הידע ויחידות המחקר הצבאיות. השפעתן על תחום חיישני הרכב בישראל היא לא רק דרך "אזרוח" של טכנולוגיות צבאיות אלא גם באמצעות הכשרה מתקדמת וטיפוח של כוח אדם יצירתי, שמתחילה לעיתים כבר בשירות הצבאי - בזכות השקעה של מיליארדים מתקציב הביטחון - ונמשכת במוסדות אקדמיים.

סיבה נוספת היא שזהו תחום עסקי ענק עם ביקוש מיידי וצומח למיליוני חיישנים בשנה. מחקרים עדכניים מעריכים כי ההיקף הכספי של שוק החיישנים לרכב חכם יחצה את רף 40 מיליארד הדולר עד 2023 ויצמח בשנים הקרובות בקצב שנתי דו ספרתי.

הביקוש העולמי לחיישני רכב סביבתיים אמנם יגיע לשיא בעידן הרכב האוטונומי המלא ("קטגוריה 5"), אבל כבר היום אין כמעט רכב מודרני חדיש, שלא עולה כיום לכביש עם לפחות חיישן "ראייה" אחד.

כך, למשל, אופציות נוחות נפוצות דוגמת מערכת לחנייה אוטומטית, נשענות כבר היום על מערך של חיישנים מתקדמים.

מערך של חיישנים מסוגים שונים

היתרון הגדול של כניסה לתחום החיישנים עם טכנולוגיות מקוריות הוא שאין בו בלעדיות לטכנולוגיה אחת. נהפוך הוא: הגישה הנוכחית של תעשיית הרכב גורסת שכדי שניתן יהיה להפקיד חיי אדם בידי מערכת נהיגה אוטונומית, או כמעט אוטונומית, ולהשיג את היעד הנכסף של "אפס תאונות", יצטרכו יצרני הרכב לאמץ גישה של יתירות (REDUNDANCY) בתחום החיישנים. כלומר להשתמש במערך שלם של חיישנים מסוגים שונים, שמשלימים זה את זה מבחינת טווח, רזולוציה ושימושים: חיישנים אולטרה-סוניים לטווח קצר, חיישני רדאר לטווחים שונים, חיישני לייזר לטווחים ארוכים ומיפוי, חיישנים מבוססי מצלמה וכך הלאה.

על פי הערכות עדכניות, מכונית אוטונומית מקטגוריה 4 ו-5 תצטרך להצטייד ב"חליפה היקפית" שתכלול למעלה מ-20 חיישנים היקפיים בטכנולוגיות שונות. עובדה זו מספקת מרחב מחייה וצמיחה לחברות עם פטנטים מתחומים שונים מאוד ואין זה מפתיע, שחלק לא מבוטל מחדי הקרן (חברות של מיליארד דולר ומעלה), שצמחו בזירת הרכב החכם בשנים האחרונות, הגיעו מתחום החיישנים.

כל הסיבות הללו, יחד עם האקזיט הענק של מובילאיי שהסעיר את דמיון המשקיעים והעובדה שאינטל צפויה להפוך את ישראל למרכז מומחיות בתחום הרכב החכם, מביאות כיום לרתיחה את פעילות ההון סיכון סביב חברות החיישנים הישראליות.

הנה כמה דוגמאות מהשבועות האחרונים בלבד. אוריקס (ORYX) ויז'ן, שמפתחת חיישני מצב-מוצק מבוססי לייזר (Lidar) עם מערך של אנטנות לחישת אור, גייסה בתחילת החודש 50 מיליון דולר במסגרת הסבב השני שלה. נזכיר, שהחברה הגיחה רק באוקטובר שעבר משלב הפעילות החשאית שלה.

אינוביז (Innoviz), שגם היא מפתחת חיישן לייזר על בסיס מצב מוצק, הודיעה בשבוע שעבר כי "קטפה" שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקית רכיבי הרכב הענקית דלפי, שבמסגרתו היא עתידה להטמיע את החיישן שלה במוצרים ופתרונות לרכב אוטונומי, שהיא מספקת ליצרני הרכב.

לאינוביז כבר יש שיתוף פעולה כזה עם ענקית רכיבים אחרת, מאגנה. דלפי גם נכנסה באותה הזדמנות להשקעה באינוביז במסגרת סבב גיוס חדש. באינוביז אמנם לא מסרו עדיין פרטים על היקף סבב ההשקעה אולם על פי הערכות בענף העסקה בוצעה על פי שווי של תשע ספרות בדולרים - מאות אחוזים יותר מהשווי לפיו בוצע הסבב הקודם.

פורסייט, החברה הישראלית היחידה בתחום חיישני הרכב (פרט למובילאיי) שמונפקת בנאסד"ק, גייסה בחודשים האחרונים עשרות מיליוני שקלים והודיעה על שיתופי פעולה בין לאומיים, פיילוטים בסין והשלמת ניסויים בפתרון מצלמת סטריאו שפיתחה עבור תעשיית הרכב.

ואילו ענקית הצ'יפים הישראלית טאואר-ג'אז הודיעה כי תספק ל-DENSO - ספקית הרכיבים של טויוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם - צ'יפים פרי פיתוחה לצורך ייצור חיישני רדאר אחוריים וצידיים, שיותקנו במיליוני כלי רכב.

יבואני הרכב משקיעים

אחד הדברים המעניינים הוא שברוב החברות הללו ניתן למצוא השקעות הון סיכון של יבואני רכב ישראלים: באינוביז מושקעת דלק רכב כחברה וגיל אגמון, יו"ר דלק רכב, כמשקיע פרטי. בין המשקיעים בסבב החדש של אוריקס ניתן למצוא את חברת ההשקעות של ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה, ואילו בפורסייט מושקעים כמה בעלים ושותפים בחברות ייבוא רכב ישראליות.

זו זירה בהחלט סוערת, אבל נראה שהעניינים רק מתחילים להתחמם. מתוך הצללים ממשיכות להגיח למרכז זירת הרכב העולמית עוד שחקניות בתחום החיישנים החכמים, שעשויות לתפוס בעתיד נתח מהשוק העולמי הצומח, ולבטח מהשקעות ההון סיכון.

אחת הדוגמאות היא חברת ברייטווי ויז'ן (BRIGHTWAY VISION), שנערכת בימים אלה לסבב גיוס חדש. החברה הופיעה לראשונה על מסכי הרדאר של המשקיעים בתחילת העשור, לאחר שפוצלה מתוך חברת אלביט, על בסיס טכנולוגיות וכוח אדם של אלביט. החברה היא אחת הבודדות בענף הפועלות מחיפה והיא מנוהלת על ידי היזם שלה, ד"ר עופר דוד, לשעבר ראש מינהל אלקטרו-אופטיקה באלביט.

טכנולוגיית החישה הייחודית לרכב של ברייטווי, עליה החברה רשמה פטנטים רבים, מבוססת על 'מערכת על שבב' (SOC) ופועלת כמעין "רדאר אופטי", עם מקור הארה אינפרא אדום וחיישן CMOS שקולט את ההחזרים בצורה מבוקרת ומזהה מכשולים, הולכי רגל, תמרורים וכדומה.

החיישן מייצר "מפת טווחים" מדויקת ותמונות ברזולוציה גבוהה, שחיוניים למערכות סיוע לנהג (ADAS), ובין היתרונות המרכזיים שלו ראיית לילה באיכות גבוהה - עד לטווח של 250 מטר - וזיהוי מכשולים גם בתנאי ראות קשים כמו גשם, ערפל וסינוור, שלהם מתקשים רוב החיישנים הקיימים כיום לתת מענה.

נהיגה בתנאי מזג אוויר קשים

התחומים הללו "סוגרים פינה" חשובה בחזון הרכב האוטונומי של יצרני הרכב ובמיוחד באירופה, שבה מתמודדים היצרנים לעיתים קרובות עם תנאי מזג אוויר קשים ושעות חשיכה ממושכות. המוצר גם מספק פיתרון ייחודי לרכבי כביש-שטח שצריכים להתמודד עם נהיגה בתנאי שטח קשים במיוחד כמו אבק סמיך, שלג, תאורת רקע מזערית וכדומה.

הטכנולוגיה של ברייטווי נוסתה במהלך השנים בשיתוף עם מספר יצרניות רכב ונבחנה לאחרונה במבחן השוואתי פנימי של חברה גרמנית מובילה מול פתרונות חישה קיימים אחרים בשוק וזכתה שם לדירוג מוביל.

אחרי סבב גיוס ראשוני, שבו לקחה חלק בין השאר חברת לובינסקי, יבואנית פיז'ו סיטרואן (10%), ירדה ברייטווי מהכותרות אולם ניצלה את הזמן כדי למזער ולהוזיל משמעותית את רכיבי המערכת, בין השאר בסיוע חיישן CMOS מתקדם מפיתוח טאואר-ג'אז הישראלית, ולפתח אבות טיפוס מוכנים לייצור ולשיווק.

הזמן נוצל גם לטוויית קשרים טכנולוגיים ומסחריים עם יצרני רכב ועם ספקי רכיבים גדולים (טיר1), שהם המפתח לאספקה לתעשיית הרכב. עוד לא ברור באיזה היקף ועל פי איזה שווי יבוצע סבב הגיוס.

המוצר של החברה מוכן כיום למכירה ליצרני הרכב ובענף מעריכים שכבר יש לו הזמנות מהותיות להתקנתו בכלי רכב עתידיים, אם כי בברייטווי מסרבים להתייחס לנושא.

לקראת השלב הזה היא פועלת כיום לבצע גיוס מרכזי, בעיקר ממשקיעים בחו"ל, באמצעות בנק השקעות בין לאומי. מי שירצה, יוכל לראות בכך סוג של סגירת מעגל ותחילת מגמה: התעשיות הביטחוניות והצבאיות, שמהם צמחו לא מעט מהטכנולוגיות והרעיונות שהפכו את ישראל ל"מעצמת רכב חכם" נכנסות לתחום הרכב האזרחי בעקיפין.

עכשיו רק צריך לראות איך יתבצע המעבר המאתגר ממערכות של עשרות מיליונים ולקוחות ממשלתיים, למוצרים של מאות דולרים ולקוחות, שסופרים כל סנט.

 יש לך עוד