65,000 פורטוריקנים נטשו בשנה שעברה את האי פושט הרגל שלהם, ששייך לארה"ב. לעומתם, קבוצה של בנקאים פרטיים עושה את הדרך ההפוכה. הבנקאים הללו פותחים עוד ועוד בנקי אוף-שור שנקראים "ישויות פיננסיות בינלאומיות" (IFEs), בזכות חוק מקומי מ-2012. כעת פועלות באי 44 ישויות כאלו, מהן 18 שנפתחו בשנה שעברה.
"רק בששת החודשים האחרונים חתמנו שבע עסקאות להקמת הבנקים הבינלאומיים הללו", אומר ריאן כריסטנסן, נשיא חברת נדל"ן מסחרי שמשכירה שטחים משרדיים.
הכי חשוב: האנונימיות
מומחי מס מייחסים לפחות חלק מהמגמה הזו לפרצה בחוק: בעלי חשבונות לא-אמריקאים יכולים להפקיד כספים בפורטו ריקו באופן אנונימי, ולהימנע כך מתשלום מס במדינות המוצא שלהם, כשהם נהנים מהיציבות והביטחון של המערכת הפיננסית האמריקאית.
האפשרות הזו הופכת ליותר ויותר אטרקטיבית לקראת כניסת מערכת הדיווח הפיננסי העולמית לתוקפה בחודש הבא. לפי "תקן הדיווח המשותף" (CRS), יותר מ-100 מדינות יספקו זו לזו דוחות שנתיים על חשבונות ששייכים לנישומים בכל מדינה חברה.
עד כה, המידע הזה הועבר רק פי בקשה, מה שהקשה על זיהוי חשבונות חשודים בהעלמת מס.
בדומה לחוק המיסוי האמריקאי, המחייב בנקים זרים לדווח על אמריקאים בעלי חשבונות אצלם, CRS נועד לפגוע בשימוש במקלטי מס מחוץ לארה"ב כדי להימנע מתשלום מסים בה.
הפרצה בחוק הפורטוריקני נובעת מליקויים בהסכמי דיווח בינלאומיים. ראשית, אותן ישויות בינלאומיות באי אינן כפופות לתקנות CRS מפני שארה"ב לא הצטרפה להסכם הזה, והעדיפה להיצמד ל-113 הסכמי המס הדו-צדדיים שלה עם המדינות השונות.
הישויות אינן כפופות גם להסכמים הדו-צדדיים של ארה"ב, כי אלו אינם חלים על מושבותיה של ארה"ב, ופורטו ריקו היא במעמד מושבה. האי מספק הגנת פרטיות חזקה למשקיעים יחידים זרים.
בנוסף, הישויות (IFEs) בפורטו ריקו אינן חסינות בפני פיקוח רשמי. כמוסדות אמריקאים הם חייבים לדווח על פעילות פיננסית חשודה ולסייע לרשויות הממשלתיות להילחם בהלבנת הון וגם לשתף פעולה עם חקירות מס ההכנסה.
אבל כל עוד לחברות הללו אין בעלי מניות אמריקאים או הכנסה בארה"ב, זהות הבעלים האמיתי שלהן אינה חייבת בדיווח למס ההכנסה האמריקאי.
אטרקציה נוספת היא היחס של שלטונות פורטו ריקו להשקעות של אזרחי חוץ: הכסף אינו כפוף למיסוי מקומי - והישויות-בנקים שמחזיקים השקעות של זרים משלמות רק 4% מהרווחים כמס.
החשש: הלבנת הון ועבריינות
הנכסים שמוחזקים על ידי ה-IFFs הסתכמו ב-848 מיליון דולר בסוף מארס השנה, גידול של 150 מיליון דולר מסוף 2016 וכפליים בהשוואה להיקף בסוף 2015.
הישויות הללו משכו אליהן חברות ביטוח, ברוקרים ובנקים לגיטימיים.
איפה הקושי? המכשול הגדול ביותר בהקמת ישות פיננסית בפורטו ריקו הוא היחסים עם בנקים אחרים, שבאים לידי ביטוי בקושי בהעברה או קבלת כספים מרחבי העולם.
בנקים עולמיים רבים חוששים מעבודה עם מוסדות פיננסיים באזור שנחשב פגיע להלבנת הון או עבריינות. פרט לכך, הדרישות אינן מסובכות: הון עצמי של 250,000 דולר, ומשרד עם ארבעה עובדים לפחות בפורטו ריקו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.