בספטמבר אשתקד חנכה קיה רשמית את המפעל החדש והחדיש שלה במקסיקו, שהוקם בהשקעה של כ-3 מיליארד דולר. אחת המטרות המרכזיות בהקמתו הייתה "מתן מענה לביקוש הגובר לרכבי קיה (KIA) בארה"ב". במעמד ההשקה אף סיפרו קברניטי החברה בגאווה כי "המפעל מייצר במקסיקו 13 אלף משרות חדשות ותורם רבות לכלכלה המקומית".
חודשים ספורים לאחר מכן עלה לשלטון בארה"ב נשיא חדש ובמרכז האג'נדה שלו צינון הקשרים הכלכליים בין מקסיקו וארה"ב, והחזרת מפעלי רכב ממקסיקו לטובת הפועל האמריקני. כך מצאה את עצמה קיה עם מפעל לתפארת בעל כושר ייצור של 400 אלף מכוניות בשנה עבור שוק מרכזי, שהפנה לה את הגב ומאיים עליה במכסות יבוא. התוצאה: לישראל מגיעה כיום מכונית קוריאנית חדישה, שמיוצרת בדיוק בקצה השני של כדור הארץ.
חיצונית, עיצוב הריו החדשה מיועד לפנות ללקוח "גלובלי" עם מינימום של סיכונים או שיוך גיאגרפי. החרטום נושא עליו את יחידת הגריל/פנסים המוכרת של קיה אבל הפרופורציות הקלאסיות, פרופיל הצד הרבוע והזנב המודרני של ההאצ'בק מטשטשים ביעילות את זהות המותג. מנגד, זוהי מכונית גדולה יחסית לפלח שלה, ובסיוע חישוקים נאים ואיכות ייצור מוקפדת ומוחצנת, היא נראית גדולה ויקרה יותר מרוב המתחרות מפלח הסופר-מיני, מה שמחפה על אנונימיות הכביש.
תא הנוסעים הוא התגלמות התכליתיות. בסיס גלגלים נדיב מאוד באורך 2.58 מ' וגג גבוה מספקים מרחב פנים, שאינו נופל מזה של משפחתיות-האצ'בק, ואנחנו הצלחנו לדחוק מאחור שני מבוגרים פלוס מתבגר ללא יותר מדי תלונות. תא המטען בנפח 325 ליטר ממלא ללא קושי מטלות עירוניות-משפחתיות טיפוסיות והמושבים הקדמיים נוחים מספיק.
עמדת הפיקוד שימושית ונטולת התחכמויות עם לוח מחוונים אנלוגי, מחשב דרך בסיסי ומערך מקובל ונוח של מחוונים. איכות הייצור טובה מאוד, אם כי רוב סביבת הנהג עטויה בפלסטיק נוקשה ללא השקעה במשטחים רכים.
מערכת המולטימדיה התקנית מתברכת במסך איכותי, תגובה מהירה של אפליקציות והסבה יעילה לעברית. האבזור בדגם הבסיס מכובד יחסית לפלח וכולל בין השאר מערכת אקלים אלקטרונית ובקרת שיוט, אם כי נפקד מקומן של מערכות מתקדמות לסיוע לנהג כגון בלימה אוטומטית. זו כבר מתחילה להיות כיום בעיה תחרותית, אפילו בפלח הצנוע הזה.
בחרטום של ההאצ'בק נמצא מנוע ה-1.4 ליטר בנזין של קיה, שמוכר לנו מהריו היוצאת (יש גם מנוע 1.6 ליטר בנזין וגם דיזל-טורבו בסדאן). המנוע נטול הטורבו שמסתפק ב-100 כ"ס ובמומנט צנוע, וביחד עם משקל עצמי לא קליל נדרשת לחיצה נמרצת על הדוושה הימנית כדי לשמור על מומנטום בעליות עם נוסעים ומטען. אבל בריו החדשה זוכה המנוע לשני שדרוגים מהותיים שמחליקים את הקצוות המחוספסים שלו ומשפרים את חוויית הנהיגה. הראשון הוא בידוד רעשים טוב משמעותית מבעבר. השני תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות, שמספקת הורדות הילוכים זריזות יחסית ושיוט רגוע במהירויות גבוהות על הכביש המהיר.
לשלב התנהגות הכביש ניגשנו עם מינימום ציפיות, אבל הופתענו לטובה. לריו החדשה יש אחיזת כביש מכובדת יחסית לפלח, תנודות הגוף בפניות מבוקרות היטב ולמעט ההיגוי הקליל והלא מדויק - שאופייני לרוב דגמיו של קונצרן יונדאי - זו בהחלט מכונית נעימה לנהיגה. גם נוחות הנסיעה על כבישים משובשים טובה מהממוצע הודות לבסיס גלגלים ארוך וכיול רך יחסית של הבולמים.
קיה ריו החדשה יוצאת לאחת מפלחי השוק התחרותיים בישראל עם תג מחיר ממוצע של כ-96 אלף שקל. אבל על סמך ניסיון העבר לא נופתע אם נגלה אותה בקרוב במחיר מוזל משמעותית במסלול ה-0 קילומטר היא אולי לא "נועזת יותר ומוכנה להרפתקה" כפי שכתב קופירייטר יצירתי בקמפיין החדש של החברה, אלא אם כן אתם מחשיבים חיפוש חניה ברמת החייל בתור הרפתקה. אבל זו בהחלט מכונית סופר-מיני ראויה, ובהתחשב במחירי השוק הצפויים שלה, היא גם מספקת תמורה ראויה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
