שקרים שקטים, שקרים קטנים

טבע האדם בחברה תחרותית

רוב השקרים הלבנים מתרכזים בניסיון למנוע אמת מכוערת מאחרים, ובהגזמה, למשל האדרה עצמית לצורך רכישת מוניטין. בשל כך, כשאני חושבת על שקר לבן, אני חושבת מיד על פרסום ומכירות. הרי לא כל מה שאנחנו קונים זהה לאופן שבו הוא משווק. תמיד ישנן "אותיות קטנות" שאיננו חייבים לראות, והעצמת המסר השיווקי לשם יצירת התפעלות. כך הם גם מחפשי עבודה ועובדים. חלילה לא אשווה אנשים למוצרי צריכה, אבל כל זמן שנכנה את עולם העבודה במילה "שוק", יש בכך מן האמת. או כמו שאמר סטנדל, "כל אמנות יש בה מן השקר".

פעולת השקר הפכה גם מקובלת יותר ויותר, כך לפחות על פי הפרופ' רוברט פלדמן בספרו "השקרן בחייך" (The Liar in Your Life). לפי פלדמן, אנשים משקרים בלי משים בתדירות ממוצעת של כשלוש פעמים בעשר דקות. חוקרים אחרים, שהתמקדו בסביבות משרדיות, מצאו שעובדים משקרים 28 פעמים בחודש בממוצע דרך המייל והמדיה החברתית ("שלחת לי מייל? מוזר. לא קיבלתי"), ו-17 פעמים בחודש בתקשורת ישירה. ומאחר שהתקשורת המקוונת הופכת שמישה יותר מכול, נראה כי קל יותר לשקר מאי-פעם.

אך אל לנו להתבייש. היכולת לשקר היא אבולוציונית ונחוצה. לא בכדי היא ניכרת הן בטבע, הן בקרב פעוטות, וישנה אפילו תופעה של הונאה עצמית: כשאנחנו מספרים לעצמנו שאנחנו טובים יותר מכפי שאנו באמת - גישה שבזכותה כולנו שורדים בעולם כה תובעני ומורכב.

רוצים להתקדם? למדו "לשקר יפה"

מחקר מאוניברסיטת אוקספורד גילה ששקרים לבנים בעבודה חיוניים לחיזוק קשרים חברתיים (להבדיל משקרים אנטי-חברתיים, כגניבת קרדיט או גיבוי עצמי על חשבון אחרים, שמבודדים את העובד חברתית). נמצא גם שאנשים שיודעים להשתמש בשקרים לבנים באינטראקציות במשרד הם בעלי רמות חרדה (ובפרט חרדה חברתית) נמוכות יותר מאחרים.

מחקרים אחרים קבעו כי היכולת "לנהל את האמת בזהירות" היא סממן לאינטליגנציה וליצירתיות. אפשר לחשוב כמעט שכשאלה נוספות למעלות מקצועיות ואישיותיות אחרות כאמביציה ומסירות, מתקבל העובד המושלם.

יש אומרים שזה משתלם במיוחד: מי שיודע "לשקר יפה" זוכה להתקדם מהר יותר, שכן הוא יודע לגרום לאחרים (כולל מנהליו) להרגיש טוב עם עצמם. הוא מבין איך ומתי להחמיא להם ("איזה רעיון מעולה היה לך!"), וכך משפר את מעמדו.

שקרים לבנים של מחפשי עבודה ועובדים

גם מחפשי עבודה משקרים. למשל, בנוגע לשכרם הקודם: כדי לזכות בנקודת פתיחה טובה בתהליך המשא ומתן על שכרם, הם מייפים את המציאות מעט. אחרים מסתירים עובדות מקורות החיים שלהם, כמו העובדה שטרם סיימו את כל חובותיהם הלימודיות, שפוטרו מעבודתם הקודמת, או שלא עבדו משך תקופה ארוכה ("חורים" בקורות החיים).

באשר לעובדים - רבים מספקים שקרים בנוגע לאיחורים ולהיעדרויות ("היו פקקים נוראיים" נשמע טוב יותר מ"לא התעוררתי", לא?), בנוגע למשימות שבקנה ("אני עובד על זה כבר שלושה ימים" נשמע טוב יותר מ"עוד לא פתחתי את המייל הזה אפילו"), ובעת מתן פידבקים לאחרים ("היית מעולה" נשמע טוב יותר מ"הפרזנטציה הייתה בינונית למדי").

זהירות, נזק לבריאות

אז אנחנו מכנים אותם שקרים לבנים, אבל כשהדבר הופך שיטתי, הבעיה מתחילה. ראשית, ישנו הנזק הפיזי והנפשי: שימוש מרובה בשקר מקושר לבריאות נפשית וגופנית ירודה, כולל מתח, קונפליקטים במערכות יחסים, בעיות שינה וכאבים שונים.

שנית, כשאדם מתרגל להשתמש ברמאות "קלה", השקר הופך פתרון נגיש בעבורו, עד שבמהרה קשה לו להבחין בעצמו מתי הוא דובר אמת ומתי לא. במצב זה עולים הסיכויים שהשקר יסב נזק כלשהו - לו או לאחרים - כשקר שמכניס קולגה לצרות, או שגורם לו או לעובד עצמו להיראות רע בלי שישים לב. אז, גם אם השקר מקדם את העובד ומשיג בעבורו מטרה נקודתית, הוא צפוי לחזור אליו בצורת מוניטין גרוע או נקמה מצד הקולגה.

כך גם לגבי טיוח מוגזם בקורות החיים, שעלול להתגלות בסופו של דבר ולחשוף את העובד כשקרן - סיטואציה נפוצה למדי בשוק העבודה, המובילה לא פעם לפיטורים ולהשחרת המוניטין של העובד המשקר.

שקרו חכם: זהו את הזמן, הנסיבות והמקום המתאימים

שקרים לבנים יכולים להיות יעילים כל עוד מטרתם למנוע אמת שעלולה לפגוע - אמת שאינה נחוצה לאדם שמנגד. למשל, אם הבוס שואל אתכם איך הוא נראה אחרי שלא ישן כל הלילה, אינכם חייבים, כמובן, לומר לו שהוא נראה נורא. אתם יכולים לעדן את תשובתכם, ולשמור על גישה חברתית חיובית ומעודדת.
אך על ההרגל להתגונן באמצעות תירוצים וצידוקים יש לוותר. התירוצים נשמעים לרוב ילדותיים ומעוררים גיחוך וחוסר כבוד, ורק גורמים לאדם שמנגד להתמקד יותר במעשה שאותו מתרצים.

איחרתם לישיבה? אל תעשו מזה סיפור. חסכו מהסובבים את הנסיבות המומצאות שלכם ("נתקעתי במעלית"). התנצלו, והבטיחו להשתדל שהדבר לא יקרה שוב.

וכדאי גם להבחין בין שקרים לבנים ("לא שלחתי לך את הדו"ח כי הייתה לי בעיה במחשב") לבין הסתרת האמת כשחשיפתה אינה הכרחית ("פוטרתי בגלל קונפליקט עם המנהל הקמצן שלי"). במקרה של הסתרת האמת - אם לא התבקשתם לספר על דבר מה שאינו מיטיב עם תדמיתכם, אל תמהרו לחשוף אותו. אולם אם נשאלתם על כך ("מדוע עזבת את עבודתך?") - ותרו על השקר כתגובה. עדיף שתתאמנו על תיאור שייטיב עמכם, ותפגינו כנות ונטילת אחריות על מה שקרה, מאשר שתתגלו כשקרנים שאיש לא מעוניין להעסיק.

---
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.