חברת פרויקטור טוענת: "החברה קרסה בגלל משרד השיכון"

רקע:

בפברואר 2006 חתם משרד השיכון על חוזה בהיקף של 3.1 מיליון שקל עם חברת פרויקטור, שהתמחתה בתכנון וביצוע של מבנים טרומיים ויבילים, לתכנון והקמה של 5 מבני ציבור טרומיים בקיבוץ שומריה, לטובת מפוני גוש קטיף שהועברו לשם.

מה קרה:

בשנת 2014 הגישה המנהל המיוחד של חברת פרויקטור תביעה לבית משפט השלום בחיפה, בטענה כי המפרט אליו התחייבה היה בסיסי בלבד, ובפועל הופנו אליה אינספור דרישות לשינויים ולתוספות מצד משרד השיכון, שגרמו לעיכובים בלוחות הזמנים, וכתוצאה מכך גם בהיקף העלויות.

"היקפם הנרחב של השינויים שהתבקשו, מעיד היטב על חוסר הוודאות והבלבול הרב ששררו באותה תקופה במדינה בכלל ובאתרי המפונים בפרט, עמם נאלצה החברה להתמודד בהיותה בשטח ותוך כדי תנועה נוכח חוסר מוכנות ותכנון מראש של הפרויקט על-ידי משרד השיכון", צוין בתביעה שהגיש המנהל המיוחד, רו"ח אמיר נגרי, באמצעות עו"ד אסף גרשגורן ממשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים ושות'.

כך למשל, מסיבות שתלויות במשרד השיכון ואינן תלויות בחברה, חל עיכוב בביצוע העבודות, שנבע מאי-סילוק מבנים קיימים על הקרקע עליה אמורים היו להיות מוצבים המבנים. עיכובים נוספים נגרמו בשל דרישות לאישורים הלכתיים, דרישות להוספת קומות ועיכובים בהוצאת היתרי בנייה, שגרמו להתארכות העבודות ולהתייקרותן.

לטענת החברה, בסוף אוגוסט 2007 נמסרו המבנים למשרד השיכון לשביעות-רצונו, ערבויות הביצוע הוחזרו לחברה, ומשרד השיכון קיבל את המבנים, אישר אותם והשתמש בהם. בסוף אוקטובר 2007 הגיש מנהל החברה את החשבון הסופי של הפרויקט, לרבות הסך שנקבע בגובה 3.1 מיליון שקל, עבודות נוספות שנדרשו ובוצעו, שעלותן מסתכמת ב-3.1 מיליון שקל נוספים, וכללו פיצוי בגין הוצאות תקורה בגין עיכובים, פיצוי בגין טיפול בדרישה לאבטחת עובדים ועוד, כך שסך התשלום הנדרש בגין העבודות עומד על 6.2 מיליון שקל. אלא שמשרד השיכון החזיר לחברה את החשבונית ולא שילם לה את המגיע לה.

המנהל המיוחד של החברה מציין בתביעה כי לפני ביצוע הפרויקט, הייתה פרויקטור חברה מובילה בנושא תכנון ויצור מבנים יבילים ואף החזיקה והפעילה מפעל טרומי יחודי לבניית מבנים ניידים. "למרבה הצער, אי-העברת הכספים על-ידי משרד השיכון בגין סכומים אשר את רובם הוציאה החברה בפועל... הותירה בקופתה גירעון תזרימי משמעותי", צוין בתביעה. "גירעון זה היווה את אחת הסיבות העיקריות לכניסתה של החברה להליכי חדלות פירעון, והידרשותה לצו הקפאת הליכים שניתן ביולי 2008".

עוד נטען בתביעה כי לחברה הייתה מחויבות לפרויקט, ועל כן היא פנתה לגיוס כספים בנקאיים, בלי שהתקבל כיסוי ממשרד השיכון עבור העבודה שהסתיימה בהצלחה. "פרויקט שומריה הוא שגרם לדרדור החברה לפירוק, שכן 3 מיליון שקל מהפסד של 3.5 מיליון שקל נבע מפרויקט זה".

"הרובד השני זה תמימותי", אמר מנהל החברה בחקירתו בבית המשפט. "חשבתי שמדינת ישראל לא יכולה לגרום למצב עוול כזה לקבלן ביצוע ותשלם את הכסף. לא ציפיתי שאשב היום בהקפאת הליכים, ומפעל חיי קרס".

פשרה:

זמן קצר לאחר מתן צו הקפאת ההליכים ומינוי המנהל המיוחד, התקיימה פגישה עם משרד השיכון, שהסכים לשלם מחצית מהסכום המבוקש, תמורת חתימת המנהל המיוחד על טופס היעדר תביעות. המנהל המיוחד הסכים לסכום, אך סירב לחתום על טופס היעדר תביעות בגין התשלום הנוסף.

בהסכם פשרה שאושר לאחרונה על-ידי שופטת בית משפט השלום בחיפה אילת דגן, נקבע כי משרד השיכון ישלם לחברה עוד 830 אלף שקל בתוך 30 יום, תמורת סילוק סופי של התביעות נגד משרד השיכון.