האוצר ורשות ני"ע דוחים את מועד המכרז לבחירת קרנות טכנולוגיית עילית בכחודש וחצי. מדובר בדחייה זמנית, וכנראה פרוצדורלית ולוגיסטית, בהוצאה לדרך של מהלך דגל של האוצר ליצירת תמיכה מימונית מהגופים המוסדיים בענף ההיי-טק המקומי. בתחילה המועד להגשת ההצעות במכרז היה 7 בספטמבר, אך מעתה המועד להגשת ההצעות הנה צוהרי 19 באוקטובר.
ביולי האחרון פרסם אגף החשכ"ל באוצר, בצעד משותף עם רשות ני"ע - המפקחת על קרנות הנאמנות, "מכרז לבחירת מנהלים לקרנות השקעה בחברות היי-טק, אשר ייסחרו בבורסה הישראלית, ויקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות וכן ערבויות לגיוס אשראי". בחשכ"ל ציינו אז, כי "במסגרת המכרז ייבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, אשר יעמדו בתנאי המכרז לצורך קבלת ההגנה וירשמו בבורסה בת"א את הקרן בהיקף מינימלי של 400 מיליון שקל לקרן".
על פי הערכות בשוק ישנן כ-5-6 קבוצות שהביעו עניין רציני בהקמת קרנות השקעה סחירות שכאלה. ואולם, מסביר גורם בשוק ההון, "מדובר בקרנות שיכולות במקסימום לחיות עד 15 שנה, ותקופת ההיערכות למכרזים פשוט קצרה מדי. לכן, טוב עשו שדחו את המועד להגשת ההצעות במכרז. יש עדיין הרבה שאלות שעל האוצר ורשות ני"ע להשיב עליהן כדי להחליט האם להתחרות ובאיזה אופן. מה גם שמדובר בהשקעה בדרך גיוס חדשנית למדי, לתחום ניהול השקעות שעד כה לא הסב למשקיעים בישראל קורת רוח (הכוונה לקרנות ההון סיכון המקומיות, ר' ש')".
לפיכך, מסבירים בשוק, "מספר גופים ביקשו דחייה כדי לבחון האם להגיש מועמדות", ו"לאוצר ולרשות מאוד חשוב שהמכרז יצליח, ולכן רוצים לאפשר לכל הגופים היערכות מתאימה".
יש גם חששות
בכל אופן, לצד תקוות מהמכשיר החדש, בטח בזירת הסטארט-אפים, הרי שגם יש מי שחוששים מכך בשוק ההון. "ישנה בעיה אפשרית בקרנות הללו, והיא שחלק גדול מנכסיהן יהיה מושקע במניות טכנולוגיה ישראליות סחירות, שלאורך השנים הניבו תשואות נמוכות ביחס לשאר מדדי המניות".
כך או כך, באוצר הסבירו את חשיבות המהלך בכך ש"ממשלת ישראל רואה חשיבות בהקמתן של קרנות טכנולוגיה עילית, לטובת הגדלה וגיוון של מקורות ההון לחברות מו"פ, ולטובת פתיחת אפיק השקעה חדש בפני הציבור, לרבות ציבור החוסכים באמצעות גופים מוסדיים (כגון קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות נאמנות). לאור זאת, הוחלט על תמיכת המדינה במספר קרנות טכנולוגיה עילית, באמצעות מתן הגנה על כספי המשקיעים בקרנות, ובאמצעות מתן אפשרות לנטילת אשראימגובה בערבות המדינה על-ידי מנהלי הקרנות, בעבור הקרנות".
למעשה, מדובר כאן בשימוש במודל דומה לזה של קרנות המנוף כדי להביא עוד כסף לתעשיית ההיי-טק המקומית. הקרנות החדשות ישקיעו לפחות 30% מנכסיהן (ביום ההקמה) בחברות מו"פ (מחקר ופיתוח) - שבדרך כלל נמצאות מתחת לרדאר של המשקיעים המוסדיים הגדולים, או שאינן נגישות לקהל הרחב במסגרת ניהול השקעות מגוונות. זאת, תוך מתן כרית ביטחון בדמות ספיגת הפסדים, מוגבלת, על-ידי המדינה. לפיכך, מדובר במעין קרן הון סיכון סחירה, שפתוחה להשקעה גם לציבור הרחב - ובכך מביאה את עולם קרנות ההון סיכון למי שהיה חסום מלהגיע אליהן.
ני"ע שייכללו כהשקעת יעד בקרנות אלה הם כאלה הכלולים במדד ת"א טק עילית, או ני"ע שהבורסה מסווגת בענפי הטכנולוגיה והביומד ובמדדים עם חברות בעלות מאפיינים דומים, קרנות חוץ ואופציות המשקיעות בני"ע אלה. דמי הניהול של הקרן יהיו גבוהים, כמקובל בקרנות ההון סיכון ובשאר קרנות ההשקעה הפרטיות, ולא כפי שנהוג בתחום קרנות הנאמנות הסחירות - מה שעשוי לקרוץ למנהלי הקרנות הפוטנציאליים, שעתה יקבלו עוד זמן כדי לשקול את עמדתם בנושא.
עיקרי המכרז להקמת קרנות ההיי-טק
■ יוקמו ארבע קרנות השקעה בהיי-טק
■ הקרנות ישקיעו 30% עד 50% מנכסיהן בחברות מו"פ, והן ייסחרו בבורסה
■ הקרנות יהיו זכאיות ל"כרית הגנה" מפני הפסדים מהמדינה, עד סכום של 50 מיליון שקל, או 20% מסכום ההשקעות בחברות מו"פ (הנמוך מביניהם)
■ הקרנות יהיו זכאיות ל"אשראי מגובה בערבות המדינה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
