הבנקים בישראל מתחילים סוף-סוף לקצור את פירות תוכניות ההתייעלות המאסיביות שביצעו בשנים האחרונות. מסיכום דוחות הבנקים למחצית הראשונה של השנה, עולה כי הרווח של חמשת הבנקים הגדולים בישראל עמד על 4.72 מיליארד שקל, אמנם מדובר בירידה של 0.4% לעומת המחצית המקבילה, אך בהתחשב בעובדה שבמחצית המקבילה אירעו לא מעט אירועים חד-פעמיים ובראשם הרווחים ממכירת ויזה, הרי שההשוואה לתקופה המקבילה בעייתית. רווחי חמשת הבנקים משקפים תשואה על ההון נאה של 9.1%. הבנק היחיד שהציג תשואה על ההון דו-ספרתית הוא מזרחי טפחות, בניהולו של אלדד פרשר, עם 11.4%. בניגוד לשנים עברו, הפעם השונות בין שיעורי התשואה של הבנקים הייתה נמוכה. את התשואה הנמוכה ביותר מציג דיסקונט, אך גם בנק זה מציג שיעורי תשואה נאים ביחס לעבר, שהגיעו במחצית הראשונה ל-8%.
חשוב לציין כי במחצית הראשונה של השנה כמעט ולא נרשמו הכנסות או הוצאות חד-פעמיות יוצאות דופן, למעט מדד המחירים הגבוה ברבעון השני, שתרם להכנסות הבנקים סדר גודל של כ-400 מיליון שקל.
אז איך הגיעו הבנקים לתוצאות הטובות, ומה צפוי בהמשך? המספרים המרכזיים של דוחות המחצית הראשונה לפניכם:
8.58 מיליארד שקל הן הוצאות השכר במחצית הראשונה של השנה בחמשת הבנקים הגדולים. מדובר בירידה של 2.3% לעומת המחצית המקבילה. אמנם לכאורה לא מדובר בירידה דרמטית, אבל יש לזכור כי בבנקים ישנו מנגנון של טייס אוטומטי המביא לעלייה בשכר העובדים מדי שנה. העובדה שלמרות מנגנון זה, הצליחו מרבית הבנקים לרשום ירידה בעלויות השכר, מעידה עד כמה עמוק היה הליך ההתייעלות שכלל יציאה של מעל ל-5,000 עובדים מהבנקים בשנים האחרונות, כשעוד אלפי עובדים צפויים לעזוב את הבנקים עד לשנת 2020. כלומר, במהלך השנים 2012-2020 מדובר על עזיבה של כעשרת אלפים עובדים את הבנקים.
הקיצוץ בכוח-האדם בבנקים התבצע במקביל לסגירה של מעל 100 סניפים בשנים האחרונות, מה שסייע להפחתת ההוצאות בבנקים, והביא לכך שלראשונה יחס היעילות בכל הבנקים עמד במחצית הראשונה על פחות מ-70%. כלומר כ-65%-68% מהכנסות הבנקים נבלעות בשורת ההוצאות, זאת בעוד רק לפני מספר שנים נתון זה עמד על מעל 70%. בכך מתחילים הבנקים בישראל להתקרב לממוצע של יחס היעילות במדינות ה-OECD העומד בממוצע על כ-64%. מכיוון שתהליכי ההתייעלות בעיצומם, בקצב הנוכחי סביר שהבנקים בישראל יגיעו ליחס הדומה לעמיתיהם במדינות המפותחות.
מי שבולט בירידה בהוצאות השכר הוא בנק לאומי, שהציג חיתוך חד של כ-8% בהוצאות השכר, כתוצאה מהתייעלות אגרסיבית שמובילה המנכ"לית, רקפת רוסק עמינח. בדיסקונט ובבינלאומי נרשמה גם כן ירידה בהוצאות השכר של 2%-3%. בנק הפועלים ומזרחי טפחות, שהם היעילים ביותר, יכלו להרשות לעצמם לשמור על רמת השכר ואפילו להציג גידול בהוצאות השכר.
אמנם תהליכי ההתייעלות בבנקים גורמים גם להשלכות על ציבור הלקוחות, בעיקר בכל הקשור לסגירת סניפים ועמדות טלרים. אולם השיפור המשמעותי ברווחיות וביחס היעילות גם מעיד עד כמה היו לבנקים שומנים במבנה ההוצאות.
10.9% זו העלייה בהכנסות המימון של הבנקים במחצית הראשונה של השנה. הכנסות אלה הסתכמו ב-14.2 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות המימון נרשמה על אף שהריבית בישראל נותרה ללא שינוי וברמה אפסית. יתרה מזאת, העלייה בהכנסות המימון נרשמה על אף שתיק האשראי של הבנקים בקושי צמח ב-12 החודשים האחרונים. סך התיק עמד על 941 מיליארד שקל בחמשת הבנקים הגדולים, עלייה של 2% בלבד לעומת יוני 2016. חשוב לציין כי בתוך הבנקים ישנה שונות בנתונים. בעוד פועלים ולאומי רשמו ירידה בהיקף התיק בשנה האחרונה, הבנקים הבינוניים רשמו צמיחה נאה של כ-6% בממוצע, כאשר את הצמיחה הגבוהה ביותר מציג דיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, שגדל ביותר מ-8% במהלך 12 החודשים האחרונים.
הקיפאון בתיק האשראי בשני הבנקים הגדולים נבע ממאבקם להגיע ליעדי ההון שקבע להם בנק ישראל. יחד עם זאת, במהלך 2017 החלו לאט לאט הבנקים הגדולים לחזור לשגרה. ברבעון הראשון בנק הפועלים, בניהולו של אריק פינטו, עוד נותר בקיפאון, אך ברבעון השני כבר שחרר את החגורה ואף הציג את הצמיחה החדה ביותר באשראי הצרכני, ואילו לאומי פתח את 2017 עם צמיחה חדה שהואטה ברבעון השני. סביר להניח כי בהמשך השנה יוסיפו הבנקים הגדולים לחזור ולצמוח, אם כי בשני הבנקים מכוונים לצמיחה מתונה של התיק של כ-3% בשנה.
אז איך למרות הריבית הנמוכה והצמיחה האיטית של תיק האשראי, מציגים הבנקים צמיחה נאה בהכנסות המימון? התשובה המרכזית לכך היא שינוי בתמהיל ההכנסות - פחות אשראי לעסקים גדולים, מגזר בו קיימת תחרות גבוהה לבנקים מצד שוק ההון, ויותר אשראי למשקי בית, מגזר בו הריביות גבוהות יותר משמעותית.
אלא שלא ברור האם ההסטה הזו תימשך. ראשית, בנק ישראל כבר הביע את אי שביעות רצונו לגידול החד באשראי הצרכני (ראו פירוט בהמשך). שנית, רפורמת שטרום שנכנסה באחרונה לתוקף, אמורה לטלטל את שוק האשראי הצרכני ולהכניס שחקנים נוספים לשוק, במטרה להביא לשחיקת מחירים כשם שאירע כאשר המוסדיים נכנסו לשוק האשראי העסקי בעשור הקודם. אמנם לא ברור האם הרפורמה אכן תביא להפחתת מחירים, והאם לגופים החוץ בנקאיים תהיה יכולת להתמודד מול הבנקים. מה שבטוח הוא שישנה אי ודאות לגבי פעילות האשראי הקמעונאי ולשאלה האם הבנקים ימשיכו ליהנות מהרווחיות הגבוהה המאפיינת אותו כמו היום. עוד חשוב לציין כי לעלייה בהכנסות המימון גם תרמה עליית הריביות בשוק המשכנתאות, שטיפסו בשנתיים האחרונות. בחודשים האחרונים נראה כי מגמה זו נרגעה, וכי המחירים בשוק זה התייצבו פחות או יותר.
2 מיליארד שקל הוא היקף צמיחת האשראי הצרכני בבנקים במהלך הרבעון השני לסך של קרוב ל-143 מיליארד שקל. לאחר שבשנים האחרונות צמחו הבנקים בחדות באשראי זה, נראה כי הם מפנימים את המסר של בנק ישראל, לפיו הם מתבקשים להוריד את הרגל מהגז. נזכיר כי המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, אמרה באחרונה כי היא מוטרדת מקצב הגידול באשראי הצרכני, ורמזה כי לא תהסס להתערב ולהטיל מגבלות רגולטוריות.
בנק ישראל גם פרסם הנחיות לטיפול באשראי הצרכני למימון רכישת רכב, שרשם גם הוא גידול חד בשנים האחרונות. כנראה שלבנקים האזהרה הזו הספיקה, ובמהלך הרבעון צמח תיק האשראי הצרכני בבנקים ב-1.4%, וזאת לעומת שיעורי צמיחה כמעט כפולים בשנים קודמות.
מי שהוביל את הצמיחה ברבעון החולף הוא מזרחי טפחות, שתיק האשראי הצרכני שלו צמח בכ-700 מיליון שקל בתוך רבעון ל-19.8 מיליארד שקל. גם בבנק הפועלים נרשמה צמיחה נאה של 600 מיליון שקל בתוך רבעון, וזאת לאחר שברבעון הראשון של השנה רשם התיק קיפאון ואף קיטון קל. דיסקונט שרשם צמיחה חדה של מעל 10% אשתקד בפעילות זו, מיתן את הקצב, והתיק שלו גדל ב-1.5% ברבעון השני.
951 מיליון שקל היה היקף ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים במחצית הראשונה של השנה, לעומת הכנסות בהיקף של 170 מיליון שקל בסעיף זה שנרשמו במחצית המקבילה. נראה כי חגיגת הריקברי (החזר חוב בעייתי שהופרש) הולכת ודועכת. עדיין נרשמים בחלק מהבנקים ריקברי, בעיקר בתחום הלווים הגדולים, אולם מדובר בסכומים נמוכים יחסית. שיעור ההפרשות בבנקים הוא עדיין נמוך ועומד בממוצע על כ-0.2% מתיק האשראי. את השיעור הגבוה ביותר של קרוב ל-0.5% רשם דיסקונט, שסבל ברבעון השני מהפרשה לא מבוטלת בגין החוב של קבוצת יורוקום אליו.
7.27 מיליארד שקל הוא סך העמלות ששילמו לקוחות חמשת הבנקים הגדולים במחצית הראשונה של השנה. מדובר בעלייה קלה של 1.1% לעומת המחצית המקבילה. מפילוח הכנסות הבנקים מסוגי העמלות השונים עולה תמונה מורכבת: ההכנסות מעמלות עו"ש מוסיפות להישחק בהדרגה, והן ירדו בקרוב ל-1% במחצית הראשונה של השנה. לעומת זאת מנוע הצמיחה של הבנקים בעמלות הוא השימוש ההולך וגובר בכרטיסי אשראי. היקף העמלות מפעילות זו צמח בקרוב ל-6% במחצית הראשונה של השנה. עוד מעניין לציין כי ישנה שונות בין הבנקים באשר להכנסות מפעילות ני"ע. בעוד בלאומי ובדיסקונט היא עלתה משמעותית ב-8%-9%, על רקע מעבר של לקוחות מפקדונות לפעילות בשוק ההון, בבינלאומי היא רשמה ירידה קלה, ובפועלים היא ירדה בכ-9%.
1.23 מיליארד שקל זהו היקף הדיבידנד שחילקו הבנקים במחצית, המהווה 27% מרווחיהם, כשמטרת כמעט כל הבנקים היא להגדיל את שיעור הדיבידנד כבר בשנה הקרובה. לאחר שכל הבנקים הגיעו ליעדי ההון שלהם, ואף צברו "שלייקעס" מעבר ליעד שקבע בנק ישראל, כולם למעט דיסקונט שבו לחלק דיבידנד. בנק הפועלים הוא האגרסיבי ביותר בנושא זה, והוא מחלק בקביעות 40% מהרווח, ושואף להגדיל את החלוקה ל-50% מהרווח, מה שבעלת השליטה שרי אריסון בבנק תשמח במיוחד, לאור העובדה שדיבידנד זה מהווה מקור חשוב להחזר החוב בקבוצת אריסון.
השנה גם בנק לאומי חזר לחלק דיבידנד, והחליט על מדיניות צנועה יחסית של 20% מהרווח, וחילק השנה כמעט 300 מיליון שקל. יחד עם זאת, הערכות הן שעוד השנה יגדיל לאומי את שיעור הדיבידנד המחולק לאור התוצאות הטובות שהוא מציג. גם מזרחי טפחות העלה את מדיניות הדיבידנד ל-30% מהרווח, וסביר כי אחרי שיסיים את החקירה בארה"ב יגדיל את המדיניות ל-40% לשמחת בעלי השליטה שלו משפחות ורטהיים ועופר. הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, שהיה הראשון לחזור ולחלק דיבידנד, והוא הבנק היחיד שיכול לחלק כיום עד 50% מהרווח שלו כדיבידנד, חילק מתחילת השנה כ-140 מיליון שקל, המהווים כ-40% מהרווח.
הוצאות השכר בבנקים בירידה
תוצאות הבנקים למחצית הראשונה של השנה
תיק האשראי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
