ורנאסי ההודית, העיר העתיקה בעולם, עוברת מתיחת פנים

העיר העתיקה ביותר בעולם עוברת מתיחת פנים. ורנאסי, האתר הקדוש ביותר בדת ההינדית על גדת הגנגס בצפון הודו, היא אחת ממאה מקומות שאמורים לקבל טריליוני רופיות לשדרוג התשתיות העתיקות שלהם, כדי להפוך אותה ל"עיר חכמה" עם דיור בר-השגה, סניטציה משופרת ותחבורה משודרגת.

כדי לבנות את כל זה, הודו מתכוונת לשלש את יכולת ייצור הפלדה שלה, ולהפוך אותה למפיקה השנייה בגודלה של המתכת הזו בעולם, מעל ארה"ב ויפן. מדובר על תעשייה שכמעט גססה בהודו לפני שנה.

הודו השתמשה בשנה שעברה ב-63 ק"ג פלדה לנפש, בהשוואה ל-493 ק"ג לנפש בסין, לפי התאחדות הפלדה העולמית. בסיס הצריכה הנמוך הזה, וההבטחה לשגשוג במגזר הבנייה בתמיכה ממשלתית, הולידו שפע של תוכניות בנייה כאשר מחירי הפלדה מתאוששים מחולשה ב-2015.

מפיקת הפלדה הגדולה במדינה, JSW סטיל, מתכננת להקים שני מפעלים חדשים ביכולת ייצור של 10 מיליון טון בשנה כל אחד, במדינות המחוז העשירות במינרלים אודישה וג'הרקהנד, ולהוציא עוד מיליארדי דולרים על הרחבת המפעלים הקיימים שלה, כדי להכפיל את גודלה עד שנת 2030. היריבה טאטה סטיל מבקשת אישורים סביבתיים להרחבת שניים ממפעליה בהודו בארבעה מיליון טון בשנה.

אחת הערים שסומנו לשדרוג היא ג'ייפור, תחנה פופולרית בקרב תיירים המגיעים לראות את ארמונות האבן הוורודה שלה ואת שדות הקרב מהמאה ה-19 קאנפור ולאקנאו. אבל ורנאסי, שידועה גם בשם בנארס, מסמלת במיוחד את כוונתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי להפוך את הודו למעצמה מודרנית.

בעיר הזו, שמיושבת ברציפות מהמאה ה-11 לפני הספירה, מתגוררים 1.2 מיליון תושבים והיא בסיס כוח פוליטי של מודי. סמטאותיה הצרות מתעקלות לצד ארמונות אבן חול עתיקים מעל רחבות גדות הגנגס המפורסמות שעליהן שורפים המאמינים את גופות המתים, או באים כדי לשטוף את חטאיהם בנהר הקדוש. כ-6 מיליון תיירים מבקרים בעיר בשנה, אבל אין לה מערכות עירוניות בסיסיות כמו ביוב ראוי לשמו.

לרשות המקומית יש תוכנית בהיקף 25 מיליארד רופיות (390 מיליון דולר) לבנייה של דיור בר-השגה, להטמנה באדמה של מיליוני חוטים וכבלים שנמתחים כעת ברחובות, להתקנת קולטי שמש ולשדרוג רחבות הגנגס בשנים 2020-2021. יש גם תוכניות לרכבת מטרו שתתחבר למערכת רכבות עירונית חדשה. זו האחרונה היא חלק מתוכנית ממשלתית שאושרה החודש לבניית רכבות תחתיות ב-15 ערים בהודו, ולהרחבת רכבות קיימות בעוד 12 ערים.

כל זה יחייב עוד מיליוני טונות של פלדה. צריכת הפלדה בהודו עשויה כמעט לשלש את עצמה ל-240 מיליון טון בשנת 2030. מדיניות הפלדה הלאומית של מודי, כמו כל התוכניות שלו, היא שאפתנית מאוד. יכולת הייצור תצטרך לצמוח בקצב שנתי של 6.4%, עם השקעה של כ-140 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר ICRA.