השווי של קייט פארמה גבוה מפריגו - ומתקרב לזה של טבע

קייט פארמה צפויה להירכש על ידי ענקית התרופות גיליאד, בסכום של 11.9 מיליארד דולר, עוד לפני שיש בידיה אישור שיווק. מוצריה נבדקו עד היום בפחות מ-200 בני אדם, והחברה מעסיקה 675 עובדים - לא מעט, אבל בטח לא המון.

מה משמעותם של 11.9 מיליארד דולר בתחום הביומד? ובכן, חברת טבע, בעלת מספר מוצרי הפארמה היחודיים הגבוה ביותר בעולם והכנסות של 21.9 מיליארד דולר בשנת 2016, נסחרת לפי שווי של כ-16 מיליארד דולר, רק 35% יותר מאשר השווי של קייט פארמה בעסקה. חברת פריגו, שרשמה הכנסות של 5.2 מיליארד דולר ב-2016, וגם לה מגוון מוצרים, נסחרת לפי שווי נמוך מזה של קייט פארמה - 11.2 מיליארד דולר. אלה הן חברות גנריות, ומה עם חברות אינובטיביות אחרות? גיליאד, הרוכשת, עם הכנסות של 30.4 מיליארד דולר ו-13.5 מיליארד דולר רווח ב-2016, נסחרת לפי שווי של 97 מיליארד דולר, רק פי 5 מהחברה נטולת המכירות אותה רכשה.

המתחרות הישירות של קייט פארמה בתחום ה-CAR-T לא מדגדגות היום את שוויה. ג'ונו, שהתחרתה בקייט ראש בראש, עד שכשלה בניסוי קליני במוצר המוביל אבל עדיין רואה את עצמה כמתחרה עתידית בשוק עם מוצרים אחרים, נסחרת לפי שווי של 3.17 מיליארד דולר. בלובירד, שנחשבת גם היא לחברה מעניינת בתחום, עלתה אתמול בעקבות חתימת ההסכם של קייט פארמה וגילאד ל-4.8 מיליארד דולר.

איך אפשר להסביר את האנומליה הזו לפיה חברה שהוקמה רק ב-2009, מנצחת את שוויה השוק של חברות גנריות מבוססות ומשחקת פחות או יותר במגרש של חברות ביוטק בגודל בינוני?

הבעיה של חברות הגנריקה ידועה: שחיקת מחירים במקביל לתחרות גוברת מן המזרח וחוסר הצלחה עד כה של החברות הגנריות לתפוס נישות שבהן תוכלנה להתבלט ולהתבדל מול התחרות.

בתנאים הללו, תחום הגנריקה מתומחר בצורה אחרת לגמרי מאשר שוק תרופות המקור, כמו חולצה במותג מוביל לעומת חולצה מהאנגר, גם אם באיכות פיזית דומה.

אך מה מסביר את השווי הגבוה של קייט פארמה באופן יחסי? תעשיית הביוטק אוהבת מאוד חלומות, והמיקוד בחלומות בתעשייה זו נובע מחסמי הכניסה המאוד גבוהים שלה: פטנטים מחד, ואישורי השיווק הניתנים רק אחרי שהחברה עוברת מסכת של ניסויים ארוכים ויקרים. חסמי הכניסה משאירים חברות לבד או מול מתחרה יחיד בשוק למשך שנים רבות, כלומר עצם ההגעה לשוק משמעותי עם מוצר פארמה חדשני, פירושה לרוב פתיחה של ארנק הלקוחות.

הביקוש הקשיח יחסית למוצר רפואי מציל חיים, פירושו שניתן לגבות כמעט כל מחיר על מוצר כאשר כבר הגיע לשוק. הצרכנים לא משלמים את המחירים הגבוהים מכיסם - אלא חברות הביטוח.

מהסיבות הללו, כל חברת פארמה גדולה, חייבת את הכנסותיה למספר קטן של מוצרים חדשניים, וזנב ארוך של מוצרים מן העבר שהפטנט עליהם כבר פג.

המחיר הגבוה הספציפי בעסקה של קייט פארמה, נובע בין היתר גם בגלל ההתאמה המושלמת עם המתחרה. גיליאד, העשירה במזומנים אך לחוצה לגבי מקורות הצמיחה שלה, חיפשה זמן רב פעילות בתחום האונקולוגיה.

"הבעיה" של גיליאד, כפי שהגדיר זאת אתמול בשיחה עם "גלובס" מייסד קייט פארמה פרופ' אריה בלדגרין, היא שהחולים שלה בתחום הצהבת הנגיפית נרפאים בעקבות טיפול אחד, ולכן השוק לא יציב ולא צומח. בשוק האונקולוגיה, ידעה החברה, ישנו 'סיכון' נמוך לכניסתו של מוצר מרפא. גיליאד ניסתה לאחרונה מספר מוצרים בתחום הסרטן, אך לא הגיע להישגים הרצויים. והלחץ החל לתת אותותיו ודחף אותה לעסקה גדולה.

ואם כבר מדברים על צעדי ייאוש, הרי שמול המחיר של חברת אקטביס, שאותה קנתה טבע ב-40 מיליארד דולר כדי להבטיח עתיד בתקופה שבה המוצר האינובטיבי שלה עומד לאבד את הפטנט שלו, הרי שהקניה של קייט פארמה נראית זולה. קשה להשוות את התפוחים לתפוזים האלה, אך לאור פערי השווי הנמוכים בין טבע לקייט פארמה - נראה כי שוק הפארמה הראה מה הוא היה מעדיף.

 קייט