אקזיט ישראלי? החמצה ענקית

- פרופ' זליג אשחר, מי שרשום על הפטנט של התרופה לטיפול בסרטן של קייט פארמה, אתה מאמין היום שגורם בישראל היה יכול לממן את המוצר ולהביא אותו להיכן שהוא נמצא?

"מצד אחד, כן. רמת ההשקעה במוצר עד הגעתו לנאסד"ק הייתה כזו שגורם ישראלי בהחלט היה יכול לממן אותה. מנגד, פרופ' אריה בלדגרין, מייסד קייט פארמה, הביא את זה למקום אחר לגמרי, עם האנרגיות והקשרים שלו" (בעבר ניסה אשחר לעניין גורמים מגוונים בישראל במימון התרופה, אך קיבל מכולם תשובה ש"זה מוקדם מדי" או "לא אפקטיבי מספיק").

- הפיתוח, בצורתו הסופית, היה קיים כבר בשנות ה-80 בצורתו הסופית?

"כמעט. באותו זמן נסעתי למכון הבריאות הלאומית של ארה"ב (NIH), ופגשתי לראשונה את פרופ' סטיב רוזנברג, שהיה מאוחר יותר הרופא הראשון שביצע ניסויים קליניים בטכנולוגיה. רוזנברג שמע על הטכנולוגיה שלי והציע לי תנאים מפליגים. הקמנו שם צוות והיה לנו מכל טוב הארץ. הלוואי עליי היום".

- בתנאים כאלה, מה הביא אותך חזרה?

"מה שהביא אותי מאוחר יותר לעשות את העסקים שלי דווקא עם קייט פארמה זו השפה העברית. התרבות הישראלית".

- מספרים שאריה בלדגרין לא רצה את המוצר בהתחלה. היום הוא מקדיש לו את כל מרצו.

"כשאריה ייסד את חברת קוגאר ביוטכנולוגיה, שפיתחה תרופה לסרטן הערמונית ולבסוף נמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון בכמיליארד דולר, פניתי אליו והצעתי את הטכנולוגיה, אך הוא היה עסוק במוצר של קוגאר ואולי לא חשב שיש לו הון להפקה כזאת. רק אחרי שמכר את קוגאר, הוא חזר אליי וביקש לרכוש את הזכויות לפטנט שלי. בתקופה הזו (2009-2010) הטכנולוגיה כבר עוררה התעניינות רבה מאוד והיה מו"מ עם כמה חברות גדולות".

(מתוך ראיון עם פרופ' זליג אשחר שערכה גלי וינרב, כתבת הביומד של "גלובס", באפריל 2015. אשחר קיבל את פרס ישראל)

■ ■ ■

1. כמה שאנחנו יכולים להיות פרובינציאליים. קייט פארמה הוצגה, לפחות בחלק מהכותרות הכלכליות, כ"אקזיט ישראלי ענק", ונוצר הרושם כאילו היא חברה ישראלית. ובכן, לא דובים ולא יער. קייט פארמה איננה חברה ישראלית, היא חברה אמריקאית למהדרין. אין לה שום פעילות בישראל והאקזיט הענק שלה, קרוב ל-12 מיליארד דולר, איננו משמעותי כלל לכלכלה הישראלית ולא יתרום לה דבר כמעט - לא בתעסוקה, וגם במסים - התרומה תהיה שולית וממש לא משהו מסדר הגודל של מובילאיי, לדוגמה. אבהיר זאת שוב: קייט פארמה לא מעסיקה ולו עובד אחד בישראל (ואין לה שום סיבה להחזיק פה עובדים) וממילא היא לא משלמת מסים בארץ. צוות ההנהלה והדירקטוריון שלה אינם כוללים ישראלים. זו חברה אמריקאית לכל עניין ודבר. במסמכים המלאים של החברה, המילה "ישראל" מופיעה פעם אחת בלבד והיא נוגעת לרישום הפטנטנים של החברה. העובדה שמזכירים בכל ידיעה את ההחזקות המינוריות של כמה גופים מוסדיים ישראליים בחברה, היא לעג לרש. צריך להזכיר לכולם שגופים ישראליים רשאים כמובן להשקיע בכל מניה זרה, כמו גוגל, אמזון, פייסבוק, אפל ועוד, וקייט פארמה שייכת לאותה משפחה של מניות זרות. שום דבר מעבר לזה.

2. כמובן, אפשר להתגאות בכך שפרופ' אשחר, בעל הפטנט לתרופה של קייט פארמה, הוא "משלנו", כלומר ישראלי, חוקר במכון ויצמן. אפשר גם להתגאות בכך שפרופ' אריה בלדגרין, המייסד והמנכ"ל של קייט פארמה, הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ועשה את הפוסט-דוקטורט שלו במכון ויצמן - שם הוא הכיר את פרופ' אשחר, שמאוחר יותר קייט פארמה קנתה את הפטנט שלו על התרופה לסרטן. בלדגרין גם שימש עד לאחרונה כדירקטור בטבע, ופרש בשיאו של המשבר. אבל מעבר לקשר הישראלי הזה אין משמעות רבה לאקזיט הענק של קייט פארמה. המשמעות היחידה הגדולה היא שמדובר בעוד המצאה, או חלקי המצאה, שיצאה מהמעבדה הישראלית (במקרה הזה מכון ויצמן) ונפלה לידיים זרות. מדובר בעוד החמצה ענקית, ובמיוחד בעוד החמצה ענקית בתחום הביומד והתרופות האתיות.

צריך להבין: בלדגרין הוא "מוח" בתחום הביומד ועתיר הישגים בתחום הזה, אבל הוא "מוח" שעזב את הארץ, וכולנו צריכים לשאול את עצמנו מדוע הוא "יורד" ומדוע קייט פארמה אינה חברה ישראלית, ומדוע המוצר שלה (שעוד לא קיים) לא פותח ולא ייוצר, בעתיד, בישראל. זו הכותרת-שאלה מהאקזיט של קייט פארמה: מדוע הוא הלך לאיבוד למדינת ישראל, למרות שהפטנט צמח במעבדות ישראליות, גם אם בשיתוף אמריקאי.

3. בלדגרין, סביר להניח, ישמור לעצמו את "חוויותיו" בדירקטוריון טבע. מכל הדירקטורים בחברה, עדותו היא הכי מעניינת, אבל ספק אם אי פעם יפתח את סגור לבו לגבי מה שקרה שם, באישור העסקה המנופחת עם אלרגן, ומה הוא אמר בדיוק בישיבת הדירקטוריון שאישרה את העסקה שהובילה את טבע למשבר ענק. אבל האקזיט של קייט פארמה ואקזיטים אחרים שלו רק ממחישים את ההחמצה הגדולה: קייט פארמה, עדיין בלי מוצר ובלי אישור למוצר, נמכרה ב-11.9 מיליארד דולר במזומן. טבע הידרדרה אמש לעוד שפל המשקף שווי שוק של כ-16 מיליארד דולר. זה פשוט בלתי נתפס: חברה עם פוטנציאל ענק, אבל בלי מוצר עדיין, שווה שלושה רבעים מחברת ענק ותיקה, עם עשרות מוצרים לפחות, ובהם גם מוצרים בתחום האתי. קייט פארמה היא למעשה אחת הסיבות העקיפות להידרדרות של טבע, לעובדה שטבע, שהייתה יכולה להיות חממה לפיתוחים כמו קופקסון, בחרה בהימור עצום ומנופח על השוק הגנרי, הימור שמסכן כיום את עתידה ואת קיומה.

נכון שפיתוח תרופות הוא תהליך ארוך מאוד, עתיר הון ורצוף כישלונות, אבל טבע החליטה לזנוח אותו, וכשחברת ענק מהסוג של טבע זונחת פיתוחים ישראליים, יש בתחום הפארמה מספיק מתחרים שיהפכו את המחקרים הישראליים לזהב. קייט פארמה היא אחת מהן.

4. מכון ויצמן הוא כר פורה מאוד למחקרים בתחום הביומד. על פי הערכות שפרסמתי בעבר, המכון מקבל כמיליארד שקל מדי שנה מתמלוגים על פיתוחים רפואיים ואחרים, כמחצית מתקציבו. מכון ויצמן, במישרין ובעקיפין, יחד עם אוניברסיטאות אחרות בישראל, אחראי על היקף מכירות של תרופות בעשרות מיליארדים, אבל רק מיליארדים בודדים מהם נובעים מתרופות שפותחו בישראל, כמו הקופקסון, והרבה פחות מזה גם יוצר בישראל. הדוחות של חברת ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן שמעבירה את התמלוגים, הם סוד כמוס, ולא בכדי. חשיפתם רק תמחיש את גודל ההחמצה. במקום שההמצאות הללו ישמשו בסיס לתעשיית תרופות גדולה כאן, חברת המסחור היטיבה עם הממציאים ועם המכון בלבד (שזה טבעי ולגיטימי בהחלט, הם זכאים לכך), אף שהתשתית המחקרית שעליה צמחו היא ידע ישראלי, כמו במקרה של פרופ' זליג אשחר.

5. תעשיית התרופות היא בעלת חסמים גבוהים במיוחד. פיתוח תרופות אתיות הוא, כאמור, תהליך שצורך המון-המון זמן, המון-המון סבלנות, המון-המון כסף והמון-המון כישלונות, אבל כשהוא מצליח, הרווח הוא אדיר - הן לתעשייה, הן לעובדים והן למדינה (בתנאי שמשלמים איזשהו מס). פייזר, למשל, מכרה בשיאה את הליפיטור (תרופה מאוד פופולרית למניעת כולסטרול ושומנים בדם) בהיקף של כ-11 מיליארד דולר והרוויחה על התרופה כ-9 מיליארד דולר, עד שנכנסה התחרות הגנרית. לבד מכסף, צריך גם הרבה ניסיון וכוח שיווקי, וזו הסיבה שרוב הפיתוחים עוברים בשלב כלשהו לחברות תרופות ענק כמו פייזר, מרק ואחרות. אחרי כל הסייגים הללו, כל אלו שצהלו על האקזיט של קייט פארמה צריכים דווקא לבכות עליו: הוא עוד נדבך במכירת הידע הישראלי לחו"ל בנזיד עדשים. במקום לבסס פה תעשיית פארמה לתפארת, ישראל מוכרת את המוחות עם הידע שלהם לחו"ל. הדעיכה של טבע והאקזיט של קייט פארמה מסמלים יותר מכול את המגמה העצובה והמסוכנת הזאת.

תרופות מרכזיות שהתחילו את דרכן במכון ויצמן

קופקסון

תרופה לטיפול בטרשת נפוצה שפותחה על ידי פרופ' מיכל סלע ופרופ' רות ארנון. התרופה אושרה ב-1997 ומוכרת בכ-4 מיליארד דולר מדי שנה עם רווחיות תפעולית של כ-80%. על פי הערכות, מכון ויצמן מקבל תמלוגים של 8%, הנחשבים גבוהים בתעשייה

רביף

תרופה לטרשת נפוצה שפותחה על ידי פרופ' מישל רבל ומוסחרה לחברת סרונו, היום חלק ממרק הגרמנית. הטכנולוגיה מוסחרה לחברת אינטרפארם הישראלית, שנבלעה בהמשך על ידי סרונו והמפעל שלה נסגר בישראל. בשיאה, התרופה רשמה הכנסות של כ-2.5 מיליארד דולר בשנה, לפני פקיעת הפטנט ב-2013

ארביטוקס

תרופה לטיפול בסרטן שפותחה על ידי פרופ' מיכאל סלע, ד"ר אתי פיראק וד"ר אסתר הורביץ. מכון ויצמן זכה בתמלוגים של מאות מיליוני דולרים בשנה לאחר שחברת אימקלון גנבה להם את הפטנט

אנברל

תרופה המיועדת לטיפול במחלות ופותחה על ידי פרופ' דוד וולך וד"ר דני אדרקה. מכירותיה השנתיות הגיעו ליותר מ-4 מיליארד דולר בשיא