השתיקה הזועמת של טראמפ: האם ידיח את קוהן וטילרסון?

דונלד טראמפ, פוליטיקאי בעל עור דקיק, לא עובר בשתיקה, בדרך-כלל, על מה שהוא מפרש כפגיעה בכבודו. חמוש בטוויטר או ברמקול, הוא יתנקם באלה שהתבטאויותיהם, בעל-פה או בכתב, ניקבו את האגו שלו. וכך, הוא שם ללעג מוגבלות גופנית של עיתונאי, הביע שאט-נפש מדימומים, אמיתיים או מדומים, של שדרנית טלוויזיה, וכינה פוליטיקאי רפובליקאי שהתמודד מולו בפריימריז "משקל נוצה", "לוזר" ו"מזיע". אלפי עלבונות כאלה תועדו מאז שנכנס טראמפ לזירה הפוליטית. הוא כנראה לא יכול אחרת, גם אם העילה להשתלחותו בעולב זה או במתנגד אחר בלתי משמעותית.

אבל ביקורת שמתחו על טראמפ שניים מבכירי ממשלו בגין התבטאויותיו על התפרעויות של ניאו-נאצים בשארלוטסוויל - ביקורת משמעותית ופוגענית, ולו רק בגלל זהותם של משמיעיה - נותרה ללא מענה נשיאותי. נשיא ארה"ב, שלא היסס להפציץ את ארנולד שוורצנגר או מריל סטריפ, מוסיף לשתוק אחרי שגארי קוהן, יו"ר המועצה הכלכלית הלאומית בבית הלבן (יהודי) ורקס טילרסון, שר החוץ, הוקיעו את הנימה הסלחנית של הצהרותיו על הגזענים בשארלוטסוויל.

כזכור, הכריז הנשיא, זמן קצר לאחר שוך המהומות בעיר, שיש "אנשים טובים מאוד בשני הצדדים". בכך נתן טראמפ בסיס להאשמות שהוא מוצא הקבלה בין ניאו-נאצים וגזענים אחרים שחוללו את המהומות לבין אלה שמחו על בואם לשארלוטסוויל. במהלך ההתפרעויות, נשאו הניאו-נאצים לפידים, וקראו: "יהודים לא יחליפו אותנו", ו"הייל טראמפ". בפיגוע דריסה במהומות נרצחה מפגינה נגד הארגונים הגזעניים. החשוד הוא צעיר ניאו-נאצי.

"הופעלו עלי לחצים כבדים הן להתפטר והן להמשיך לכהן בתפקידי", אמר קוהן בראיון ל"פייננשל טיימס" ב-25 באוגוסט. "כפטריוט אמריקאי, הרגשתי רתיעה מהתפטרות מראשות המועצה הלאומית הכלכלית, משום שאני חש חובה לממש את מחויבותי לפעול למען העם האמריקאי".

"יחד עם זאת, אני גם חש שחובתי לתת ביטוי למצוקתי בעקבות האירועים שהתרחשו בשבועיים שחלפו", הוא הוסיף. "לעולם אי אפשר להשוות אזרחים שמביעים תמיכה בשוויון ובחירות לאלה שמאמינים בעליונות הגזע הלבן, לניאו-נאצים ולקו-קאלקס-קלן. אני מאמין שהממשל הזה יכול - וחייב - להתנהל בצורה טובה יותר בכך שיגנה בעקביות ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את הקבוצות (הגזעניות) האלה. הוא חייב לעשות כל מה שרק אפשר לגשר על המחלוקות העמוקות שעדיין משסעות את החברה האמריקאית ".

"כיהודי אמריקאי, לא אתיר להכרזות מתלהמות של ניאו-נאצים, כגון 'היהודים לא יחליפו אותנו', לגרום לכך שיהודי כמוני יעזוב את משרתו", אמר קוהן. "אני חש אהדה עמוקה לכל מי ששימש מטרה של קבוצות משטמה אלה. כולנו חייבים להתאחד נגדן". הוא היה הראשון בממשל שהעז לצאת נגד טראמפ.

ושר-החוץ טילרסון אמר ביום א', בתשובה על שאלה האם דברי טראמפ על הגזענים בשארלוטסוויל משקפים ערכים אמריקאים: "הנשיא דיבר בשם עצמו". האם אתה יוצר חיץ בינך לבין דברי טראמפ? - נשאל טילרסון. "אני נשאתי נאום נגד משטמה בסטייט דיפרטמנט", הוא השיב. "...אנו בסטייט דיפרטמנט נותנים ביטוי לאידיאלים של אמריקה - המחויבות שלנו לחירות, המחויבות שלנו ליחס שיוויוני לכל אחד בעולם כולו". אפילו שר-ההגנה, ג'ים מאטיס, יעץ לחיילים, בשיחה לא פורמלית עם כמה יחידות, "להמתין בסבלנות עד שנחזור למצב שבו אזרחים יחזרו לכבד זה את זה".

הביקורות של קוהן וטילרסון לא היו חריפות כמו גינויים נגד הנשיא שהשמיעו מתנגדים מחוץ לממשל בעקבות שארלוטסוויל. אבל בכירים בממשל לא אמורים למתוח ביקורת פומבית על נשיאם, ובוודאי לא לחלוק על דברים שהנשיא אמר באזני האומה כולה. זה פשוט מעשה שלא ייעשה בוושינגטון. בעל הטור הימני ריץ' לאורי, עורך "נשנל ריוויו" השמרני, אמר: "בזמנים כתיקונם, שר-חוץ היה מפוטר בתוך שעה לאחר שהשמיע ביקורת כמו זו שהשמיע טילרסון".

על פי דיווחים במדיה, רתח טראמפ מזעם על דברי קוהן וטילרסון, ודיבר על כך בשיחות פרטיות. בפומבי הוא לא אמר דבר, אך מקורביו מחוץ לממשל שימשו לו לפה. הם רואים בהתבטאויות האלה "מרד" של עוזרים שאמורים להיות נאמנים לו, דיווח "וושינגטון פוסט".

"אסור לכבס את הכביסה המלוכלכת (של הנשיא) בפומבי", אמר רוג'ר סטון, יועץ ותיק של טראמפ. "ברמה האישית, אם הוא חש עצמו נבגד זה מפני שהוא באמת נבגד".

אנשי הפלג הפופוליסטי-ימני קיצוני בצוות הנשיא בבית הלבן, שבראשם עמד סטיבן בנון לפני שהודח, התייחסו מאז ומתמיד בחשד לקוהן. הא לא היה בשר מבשרם אלא בנקאי ניו-יורקי, בשר מבשרו של הממסד, ונאמנותו לנשיא הייתה ועודה נתונה בספק. האנקדוטה הבאה, שהובאה בסוף השבוע שעבר ב"פוסט", לא חיזקה את מעמדו של היועץ הכלכלי. על פי הדיווח, הוא קבל על טראמפ באזני ידידים, במהלך סעודה במסעדה בלונג-איילנד, וקולו היה רם במידה מספקת כדי שסועדים אחרים במסעדה ישמעו כל מילה.

קוהן התלונן, שהוא תמיד צריך להיזהר לא לדווח לנשיא על רעיונות חדשים זמן רב מדי לפני ישומם מפני שטראמפ מסוגל לפלוט את המידע החוצה לפני המועד המתוכנן וכך לפגוע בתהליך התכנון והיישום. בדיונים פנימיים בבית הלבן, תמך קוהן בעמדות של איוונקה טראמפ וג'ארד קושנר, במאמץ לסכל יזמות של בנון, כאשר הוא עדיין עבד שם, למורת רוחם של פקידי הפלג הפופוליסטי.

אויביו של קוהן בקרב נאמני הנשיא חגגו כאשר ביקורתו על טראמפ פורסמה ב"פייננשל טיימס". הם קיוו - ומוסיפים לקוות - שהביקורת תערער את מעמדו של קוהן בעיני טראמפ שלא שוכח ולא סולח. בעל ברית של טראמפ אמר ל"וושינגטון פוסט": "נראה שקוהן פוצץ את עצמו, כך שאנו לא צריכים לפוצץ אותו". "ברייטבארט", אתר האלט-רייט, שאליו חזר בנון לאחר הדחתו, יצא עם הכותרת הבאה: "גארי (קוהן) מקדם נראטיב כוזב של הממסד".

ובכל זאת, קוהן וטילרסון מוסיפים לכהן בתפקידיהם כאילו לא קרה דבר. הכיצד? הסיבה העיקרית לכך היא, שטראמפ זקוק להם יותר משהם זקוקים לו. הקצב התזזיתי של פיטורים והתפטרויות בצוות הבית הלבן פוגע בתפקוד הממשל ומציג את טראמפ כנשיא שאיבד שליטה. התפטרות אנשי מפתח כקוהן וטילרסון תציג את ממשלו כספינה טובעת שספניה נוטשים אותה. יתר על כן, קוהן הוא המוח והרוח מאחורי יזמת הרפורמה / קיצוצים במערכת המיסים, שנמצאת בראש סולם העדיפויות של טראמפ. הסתלקות קוהן תעמיד בסכנה את היזמה הזו.

מעבר לזה, לטילרסון ולקוהן פשוט לא אכפת. שר-החוץ אמר למקורביו שאין לו תוכניות לפרוש מהממשל "מיד". קוהן מספר לידידיו, שבשיחותיו עם טראמפ הוא לא שמע שום ביטוי של זעם מהנשיא ושהוא, קוהן, אינו מתחרט על אף מילה בביקורתו.

ראיין וויליאמס, אסטרטג רפובליקאי שעבד במטה הבחירות של מיט רומני, אמר ל"פוליטיקו": "זה אכן חריג שבכירים בבית הלבן או שרים בקבינט יבקרו בגלוי את הנשיא. במידה מסוימת, לקוהן ולטילרסון פשוט נמאס מהמצב הקיים והם אינם חוששים מתוצאות התבטאויותיהם. מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות? טראמפ יפטר אותם".