האוזר מקים ועדה לבחינת הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים

רשות ניירות ערך מעוניינת להסדיר את תחום הנפקת מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור (ICOs). היום הודיע יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, כי יקים ועדה שתבחן את נושא הסדרת הפעילות ויכולת אכיפת דיני ניירות ערך על התחום.

הוועדה תציג את מסקנותיה בדוח ביניים עד סוף השנה, והיא תהיה מורכבת מאנשי הרשות - בראשה יעמדו מנהל מחלקת תאגידים, עו"ד מוטי ימין והכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גתית גור-גרשגורן.

הוועדה תאפיין את המיזמים הללו, תשווה בין הרגולציה והדין בתחום במדינות מפותחות ותמליץ על מתווה מדיניות רגולטורית ביחס אליהם, בעיקר בתחומים הנוגעים לרשות ניירות ערך. מטרת הוועדה תהיה למצוא את האיזון בין הכנסת חדשנות טכנולוגית לשוק המקומי לבין הצורך להגן על הציבור ממיזמים שכאלה.

נציין כי המשמעות הרחבה יותר של הקמת ועדה שכזו היא שבראשונה רגולטור מחליט לעשות צעד אקטיבי בישראל לטיפול בנושא עולם המטבעות הוירטואלי. הציפייה היא שלאחר פעילות הוועדה תואץ הרגולציה גם ביתר תחומי הפעילות של המטבעות הווירטואלים.

לפני קצת יותר משלוש שנים פרסמו הרגולטורים בישראל מכתב משותף המזהיר מפעילות במטבעות וירטואליים. "בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר, רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות הווירטואלים להבין את המאפיינים שלהם, להיות מודע לסיכונים ולגלות ערנות וזהירות מוגברת", כתבו אז הרגולטורים במכתב. מאז גם הוקמה ועדה משותפת של נציגי הרגולטורים במטרה לנסות או להסדיר את התחום, אלא שמאז לא יצאו הנחיות אופרטיביות, וככל הידוע הנושא נמצא עדיין בשלב ה"בחינה".

הסיבה לכך היא שמדובר בתחום מורכב, המטבע הדיגיטלי הוא גם אמצעי תשלום, גם כולל מערכת סליקה והנפקה, ולא ברורה המשמעות הכלכלית שלו לעומקה. סביר כי גם בוועדה ממתינים לראות כיצד תתפתח הרגולציה של התחום בעולם, מה שיהווה בנצ'מרק לקביעת רגולציה דומה בישראל.

היקף שוק של 150 מיליארד דולר

בינתיים התוצאה היא שהפעילות של המטבעות הווירטואלים בישראל מאד מוגבלת. הבנקים בישראל לא מאפשרים ביצוע עסקאות במטבע הללו, במיוחד לאור המכתב משנת 2014 של הרגולטורים. תחום המטבעות הווירטואלים נחשב למורכב. מצד אחד לא ניתן להתעלם ממנו - השימוש במטבעות וירטואליים הולך וגובר. כיום היקף השוק הזה מוערך בכ-150 מיליארד דולר.

לשימוש במטבע הווירטואלי יש יתרונות שונים, בין היתר העובדה כי אינו חשוף לאינפלציה שכן ישנה כמות מוגבלת ממנו, וכן אינו חשוף למדיניות בנקים מרכזיים. יחד עם זאת, קיים חשש שהוא משמש להלבנת הון ולשימושים שליליים אחרים. כך למשל האקרים משתמשים לא אחת במטבעות הווירטואלים לצורך סחיטה וקבלת כופר. בנוסף מטבעות אלה מתאפיינים בתנודתיות גבוהה מאוד.

גם הרגולטורים בעולם מתקשים להתמודד עם המטבע, ועם זאת נעשות פעולות במדינות שונות בכדי ליצור הסדרה מסוימת. ההנחה בעולם היא כי תחום המטבעות הוירטואלים ימשיך לתפוס תאוצה, כך שלא ניתן יהיה להתעלם ממנו. כמו כן, הרגולטורים מבינים שהסדרה של התחום תאפשר גם הטלת מס, שיהווה מקור הכנסה נוסף למדינה.

באשר לפעולות הרגולטורים השונים, נציין למשל כי הרגולטור בבריטניה הקים "ארגז חול" - שדה ניסוי בתחום המטבעות הוירטואלים; ברוסיה הודיעו כי בכוונתם לפעול לכך שהביטקוין (המטבע הוירטואלי הפופולרי ביותר) ייהפך לחוקי בשנה הבאה; גם באוסטרליה נעשים צעדים להפיכת הביטקוין למטבע רשמי.

ההערכות הן שבסופו של דבר יווצרו כללים אחידים בעולם שיאפשרו פיקוח והפעלת המטבע הווירטואלי, וישראל תאמץ את הכללים הללו. בבנקים בישראל ישמחו לאמץ את עולם המטבעות הוירטואלים, שיכול להוות מקור הכנסה נאה, בין אם בתחום הפיקדונות, המרת המטבעות או המסחר. אלא שכאמור, לאור אזהרת הרגולטורים, הם נמנעים מפעילות זו.

תעשייה חדשנית עם פוטנציאל מס

בינתיים הפתיע האוזר את השוק כשהחליט שלא להמתין להתפתחות הרגולציה בעולם, אלא לקדם בעצמו מסגרת רגולטורית לעולם הנפקות המטבע הוירטואלי. עסקאות ה-ICO מהוות למעשה אלטרנטיבה לתחום ההנפקות המסורתי.

ביצועי הגיוס הללו מתבצעים בטכנולוגיית בלוקצ'יין - בלוקים טכנולוגיים המאפשרים פעילות עסקית כגון מסחר במטבעות ללא התערבות אדם, כך שגיוס הכסף נעשה בתהליך מהיר ופשוט לעומת הנפקה רגילה.

במסגרת עסקאות אלה, מיזם מסוים מגייס הון ממשקיעים באמצעות הנפקת מטבע וירטואלי, תמורתו מקבלים המשקיעים זכויות במיזם (סוג של מניות). ישנם סוגים שונים של מיזמים שגייסו בדרך זו. מדובר בעיקר במיזמים טכנולוגיים כמו פלטפורמות מסחר בתחום הפרסום, או הקמת קרן השקעות.

ברשות ני"ע מציינים כי שיטת גיוס זו תפסה תאוצה, ובמחצית הראשונה של 2017 גויסו בדרך זו מעל למיליארד דולר, כאשר היקף הגיוסים צפוי להתגבר בשנים הקרובות. הערכות הן שכבר היום ישנם ישראלים שמשתתפים בהנפקות שכאלה.

"הנפקה לציבור של מטבע דיגיטלי מאפשרת למיזמים טכנולוגיים חדשניים בתחילת דרכם לגייס כספים בזמן קצר יחסית תוך צמצום ההסתמכות על גורמים מסורתיים כגון קרנות הון סיכון. מדובר בתעשייה חדשנית עם פוטנציאל לשנות ולייעל את העולם הפיננסי כפי שאנו מכירים אותו בארץ ובעולם", אומרים היום ברשות ני"ע. "מאפייניה של ישראל ומעמדה העולמי בתעשייה הזו יכולים להביא לכך שתהיה לה תרומה משמעותית לצמיחת המשק הישראלי", מוסיפים ברשות.

לצד זאת מזהירים ברשות גם מהפן השלילי של התחום. "בחלק מההנפקות התגלו מקרים של תרמיות ומניפולציות במסחר שפגעו במשקיעים שהתפתו להשקיע בהן, ואף התגלו פרצות אבטחה שהובילו לאובדן כספי משקיעים ויזמים. בנוסף יש הסבורים כי תחום זה מצוי בשלבי בועה פיננסית וכי ההשתתפות מהווה פעולה ספקולטיבית נטולת הגיון כלכלי, וכי מדובר בדרך לעקוף את הרגולציה הקיימת על גיוס הון מהציבור", מוסיפים ברשות.

בין היתר אמורה הוועדה לבחון את הרגולציה על תחום המטבעות הדיגיטליים בעולם. הוועדה גם תבחן האם ניתן להכיל את דיני ני"ע על ההנפקות הללו, וכן לגבש מתווה להסדרת התחום בו מצד אחד יוכל תחום ה-ICO להתקיים, ובמקביל תתבצע הגנה על כספי המשקיעים, ויימנעו מקרי הונאה.

עיקרי פעילות הועדה

■ בחינת המהות הכלכלית של עסקאות אלה והאם יש להכפיפן לדיני ניירות ערך בישראל

■ סקירה השוואתית של רגולציה על מטבעות דיגיטליים ובמיוחד על מעמדו החוקי של הביטקוין

■ בחינת החלת דיני ניירות ערך על הנפקת מטבעות דיגיטליים לציבור, ועל המסחר בהם

■ גיבוש המלצות למתווה הסדרה, תוך איזון בין עידוד אמצעים חדשניים והגנה על משקיעים מפני השקעות לא מפוקחות

■ בחינת שיתופי פעולה עם רגולטורים נוספים ועם תעשיית הבלוקצ'יין בישראל

ביטקוין ועוד קצת

■ קריפטו-קוינס (crypto coins) שם כולל למטבעות הווירטואליים. מדובר במטבעות הנבנים באמצעות קידודים, והם אינם תלויים או מנוהלים ע"י בנק מרכזי כלשהו. היקף השוק של המטבעות הללו מוערך ב-150 מיליארד דולר.

■ ביטקוין (bitcoin) המטבע הווירטואלי השכיח ביותר. המטבע החל לפעול לפני כ-9 שנים, והיקפו עומד כיום על כ-75 מיליארד דולר.

■  ICO (Initial Coin Offering) הנפקות לציבור של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, בתמורה לזכויות במיזם מסוים (סוג של מניות). ה-ICO מהווה אלטרנטיבה לחברות לגיוס הון בבורסה. רשות ני"ע בוחנת הסדרה של הפעילות לצורך הכנסה מסודרת שלה לישראל.

■ בלוקצ'יין (blockchain) תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים. תשתיות אלה מתבססות לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מידע מקוון של עסקאות (טרנזקציות).

■ טוקן (Token) הבסיס לשימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. מטבע דיגיטלי בו נעשות עסקאות, מועברים נתונים, מוגדרות ומועברות זכויות. הטוקן מהווה אמצעי מימון חלופי למטבעות המסורתיים.

 המטבעות הוירטואליים המובילים בעולם (נפח שוק)