המטרה הנוחה של ההאקרים - מחפשי עבודה צעירים

חוואר לטיף חשד מההתחלה שמדובר בהונאה. לטיף, בן 25, תושב סיאלקוט שבפקיסטן, שהקים עסק לרישום דומיינים באינטרנט, קיבל במאי הזמנה לשיחה על עבודה ממישהו שטען שהוא מייצג את רשות הפיקוח על התעשייה הפיננסית בארה"ב.

"רואה את האתר שלך, ומעוניין לשוחח איתך על משרה חדשה שלנו אם אתה זמין", היה נוסח ההודעה שלטיף קיבל בשירות סקייפ של מיקרוסופט. השולח צירף גם קובץ לפתיחה. לטיף פנה לרשות הפיקוח על וול סטריט מוושינגטון, וזו אישרה במהירות שאותו אדם לא עובד אצלה, ואין לה חשבונות סקייפ חיצוניים.

האקרים מנסים ללכוד עשרות אלפי אנשים כמו לטיף באמצעות הצעות עבודה פיקטיביות מדי שנה, לפי נתוני נציבות המסחר הפדרלית בארה"ב. המטרה היא לגרום להם לחשוף מידע אישי או רגיש, או לקבל גישה לרשתות תאגידיות שלהם.

"הונאת תעסוקה" אינה תופעה חדשה, אך כאשר יותר חברות עוברות למערכת מיון מועמדים דיגיטלית לחלוטין, האיום על מבקשי העבודה הולך וגדל, אומרת קתרין האט, דוברת Better Business Bureau, עמותה לקידום התנהגות עסקית נאותה. מעסיקים מבקשים להרחיב את מאגר הפונים אליהם ולשפר את בדיקות ההתאמה של מועמדים למשרה בתחילת הקריירה, ודורשים מהם למלא טופסי בקשה ולהשלים מבדקים וראיונות באמצעות הטלפונים החכמים שלהם.

צעירים הם מטרה פופולרית של האקרים. בין 3,800 התלונות שהעמותה קיבלה מצרכנים אמריקאים על הונאות כאלה בשנתיים האחרונות, אנשים בני פחות מ-34 היו המטרות השכיחות ביותר. השיטה המקובלת היא להציע עבודה ללא צורך בניסיון מוקדם, אומרת האט.

סידני וונג מקליפורניה קנתה ציוד משרדי בשווי קרוב ל-30,000 דולר למשרה פיקטיבית שנענתה אליה בינואר השנה. הצעירה בת ה-27 קנתה את הציוד עבור המעסיק העתידי שלה כביכול, חברה בשם S.M.L. Digital Agency, ונציגי החברה כביכול שהיו איתה בקשר במשך כמה שבועות נעלמו לפתע, היא סיפרה. "הייתי נואשת להשיג עבודה, חשבתי שעשיתי את בדיקות הרקע, אבל הם הערימו עליי", אמרה וונג, ששיגרה קורות חיים והתראיינה לכל מיני מעסיקים פוטנציאליים בשבעת החודשים שקדמו להונאה שלה. כעת היא עובדת כפקידת קבלה.

חקירת מקור הונאת התעסוקה עשויה להימשך שנים רבות ודורשת תיאום בין כמה סוכנויות של אכיפת חוק, חברות טכנולוגיה ומוסדות פיננסיים. חוקרת בכירה בחברת מחקרי בטיחות הסייבר Dell SecureWorks נותנת דוגמה לחקירה שהסתיימה בהצלחה. לדבריה, ב-2015 החברה חשפה רשת של עשרות פרופילים מזויפים בלינקדאין, שבה השמשו כנראה האקרים מאיראן לבניית יחסים עם קורבנות בכוח ברחבי העולם. ההאקרים התחזו למגייסי עובדים, והם שיגרו טופס בקשות למשרות שהכילו גם תוכנות זדוניות.