ניתוח מיוחד: דוחות בזק מלמדים שהתחרות דווקא עובדת

1. מה אומר לכם הביטוי "ביטול ההפרדה המבנית בבזק"? אני בטוח שהרוב חושבים שמדובר בסוג של הטבה לבזק, אבל לא בטוח לגבי פירושו של הביטוי הזה. ובכן, הפרדה מבנית היא סמכות שניתנה לשר התקשורת מכוח החוק להורות על הפרדה חשבונאית בין שירותים שונים שניתנים על-ידי אותה חברה (במקרה הזה בזק) וכן סמכות לדרוש קיום של תאגידים נפרדים לצורך מתן שירותים שונים (במקרה של בזק מדובר בפלאפון, yes ובזק בינלאומי).

ברישיון של בזק נקבע כי על החברה לקיים הפרדה מבנית בינה לבין החברות הבת שלה, ובמסגרת הזו נדרשה בין היתר הפרדה מלאה בין הנהלות החברות. בפשטות ניתן לומר כי נאסר על ההורים לתקשר עם הילדים. מבחינה צרכנית, ואת זה מכיר כל צרכן של בזק, אין יכולת לקבל שירות אחד על מספר שירותים שונים בקבוצת בזק - אם זה טלוויזיה רב-ערוצית, סלולר, אינטרנט וטלפוניה נייחת. כמובן שהפרדה כזו, שניתן אולי היה להבין אותה בעבר עם הדומיננטיות של בזק, היא ארכאית, מיושנת ודינה להתבטל - היא חייבת להתבטל במיוחד למען הצרכנים וממש לא למען בזק. האינטרס של הצרכנים המובהק הוא לקבל סל שירותים תחת כתובת אחת וחשבונית אחת ולא לדלג מחברה לחברה ומשירות לשירות.

בזק היא עדיין חברה דומיננטית מאוד בשוק התקשורת, אבל מגבלות ההפרדה המבנית המיושנות מציבות אותה בעמדת נחיתות תחרותית. האינטרס המובהק של בזק הוא שההפרדה המבנית תבוטל מיד בגלל חיסכון בעלויות, אבל האינטרס הזה מצטלב עם האינטרס הצרכני. לכן, זה היה אך מובן שביטול ההפרדה המבנית הוא כורח המציאות, מה שאכן יצא לדרך בסוף 2016. אבל לקראת סוף 2017 הסיכוי שזה יקרה הוא קלוש, כפי שבזק אכן העריכה בדוחותיה. באה החקירה נגד בזק, באו הקולות הפופוליסטיים בנוגע להפרדה המבנית - ובאווירה כזו שום פקיד ושום רגולטור לא יקבל את ההחלטה הנכונה - לבטל את ההפרדה המבנית רק מפני החשש שיצטייר אוטומטית כמושחת.

וכאן אני מגיע ל"שחיתות" האמיתית: הפחד מלקבל החלטות, המשפטיזציה שהשתלטה על ישראל, העובדה שכל רגולטור חושב קודם לכן איך יצטייר בתקשורת ולפי הרוח התקשורתית מקבל החלטות - הם התשתית שצומחת עליה בירוקרטיה איומה שמתקשה לקבל החלטות למען הצרכן. חקירה או לא, עסקת בעלי עניין שהטיבה עם בעל השליטה בבזק כן או לא - זה יתברר בבתי המשפט, אם בכלל. אבל מה שלא יתברר בבתי המשפט, זה פקק של רגולטורים שתוקעים תהליכים רק בגלל שהם חושבים על תדמיתם אבל הרבה פחות על הצרכנים.

2. יואילו בבקשה הרגולטורים לנתח את הדוחות האחרונים של בזק, ואת המגמות בהם. אמנם, מדובר בדוחות רבעוניים וחייבים להתבונן על מגמות שנתיות, אבל לאחר מעבר על הדוחות, בהחלט אפשר לומר שהם הוכחה די חותכת לרגולטורים להתקדם עם ביטול ההפרדה המבנית. הכותרת לדוחות, ותיכף אסביר אותה, היא שבזק מתחילה להרגיש את התחרות ביהלום שלה - החטיבה הנייחת והאינטרנט שלה, מנוע הרווחים הבולט שלה שהתבטא עד עתה בשליטה די מוחלטת בשווקים שלה, אבל הרבעונים האחרונים מתחילים להצביע על שינוי במגמה. נכון, זה טפטוף, שחיקה קלה ברווחיות, אבל בהחלט רואים שהכלכלה עובדת: הרפורמה בשוק הסיטונאי עובדת, השירותים שמציבים סלקום ופרטנר בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית ובתחום הטלפוניה הנייחת מתחילים לעשות את שלהם. עושים לאט, אבל עושים.

 מספר מנויי yes

3. בתחום הטלפוניה הנייחת, למשל, המגמה היא מובהקת: ירידת ביקושים אשר באה לביטוי בירידה בשיעור הבעלות על קו טלפון נייח ובשחיקה הדרגתית בכמות השיחות שמקורן ברשתות נייחות. כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת המגמה הזו הואצה ב-2017 ובזק איבדה בשני הרבעונים הראשונים 42 אלף קווים פעילים. כמובן שהמגמה הזו נובעת בעיקר מהעלייה בשימוש בטלפונים הסלולריים לאור ירידת מחירים בתחום. על-פי הערכת בזק עצמה, כ-80% מכלל השיחות מקורן ברשת הסלולרית והדבר מתבטא היטב גם בהכנסה החודשית הממוצעת לקו, שירד ברבעון האחרון לשפל של 55 שקלים בממוצע לחודש (ראו טבלה).

4. הסיפור היותר גדול הוא בתחום הגישה לאינטרנט, מנוע הצמיחה הבולט של בזק בשנים האחרונות וממקורות הרווח הבולטים שלה. בשוק הזה נרשמה בשנים האחרונות צמיחה במספר הלקוחות, הוא מתאפיין בעלייה בקצבי הגלישה ובאימוץ שירותים מתקדמים. אפשר לראות היטב את הצמיחה בהיקף מנויי האינטרנט הקווי בישראל, אבל במקביל אפשר לראות את הצלחת הרפורמה בשוק הסיטונאי. כן, הצלחה. למרות הניסיונות של בזק לעכב אותה, למרות אין ספור תלונות על החברה, למרות שהצטייר בתקשורת שהרפורמה הזו לא ממש עובדת, המספרים והעובדות הנחשפים בדוחות בזק מדברים בעד עצמם: יש כיום לא פחות מ-444 אלף קווי אינטרנט סיטונאיים - כלומר, קווי אינטרנט באמצעות שירות סיטונאי לספקי תקשורת אחרים, מתוך כ-1.59 מיליון מנויים. כלומר, כ-28% ממנוי האינטרנט של בזק הם סיטונאיים, עדות להצלחת הרפורמה וממש לא לכישלונה. כמובן שבזק משלמת את המחיר ברווחיות (קלה אמנם בינתיים) לאורך כל הקו. וזה אך טבעי: בעוד ההכנסה מקו מקורי (קווי אינטרנט ישירים של החברה) עומדת על 91 שקל בממוצע, לעומת הכנסה של כ-40-50 שקלים על קו סיטונאי (על-פי הערכות, בזק אינה חושפת זאת בדוחותיה).

המגמה היא ברורה: בזק מאבדת אט-אט מנויים מקוריים לטובת מנויים סיטונאיים על-אף שעוגת המנויים גדלה. גם המשמעות הפיננסית די ברורה - שחיקה ברווחיות שסימניה הקלים ניכרים ברבעון השני. לא צריך לטעות: אין צורך לרחם על בזק, הרווחיות שלה היא עדיין משהו שהרבה חברות יכולות לחלום עליה, אבל החברה תצטרך להתאמץ בשביל לשמר רמת רווחיות כזו. הדרך היא התייעלות, כלומר גם פיטורי עובדים.

 סימני שחיקה קלים במכונת המזומנים האדירה של בזק

5. אי ביטול ההפרדה המבנית ועסקת בעלי העניין ב-yes באות לבזק בעיתוי הכי גרוע. ההצטרפות של סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית והגברת התחרות עושות את שלהן. מצד שני, אי היכולת של בזק להציע חבילות שירות מגוונות, כמו הטריפל של הוט למשל, קושרות את ידיה. גם פה אפשר לראות זאת היטב במספרים של yes: "טפטופים" של נטישה, 11 אלף מתחילת השנה וכ-32 אלף מסוף 2015, 5% מהמנויים. בניסיון לעצור את הטפטוף הודיעה yes בחודש שעבר על השקתו הצפויה של שירות טלוויזיה על גבי האינטרנט (STING TV). האם זה יעצור את הנטישה הזוחלת של מנויים? את זה נראה ברבעונים הבאים, אבל גם לזה יהיה מחיר: השירות יהיה כמובן יותר זול ופחות רווחי. כן, תתפלאו: הכלכלה והתחרות עובדים.

eli@globes.co.il

 תחרות