הממשלה תאשר היום (א') בישיבתה השבועית הקמת מאגר רשמי של פרויקטים בתחום התשתיות שאמורים להיכנס לשלב הביצוע בשנים 2021-2017. הרעיון ליוזמה נולד בעקבות פגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי בלקרוק, חברת ניהול התיקים הגדולה בעולם, שבה הביעו הבכירים עניין רב בהשקעה ארוכת-טווח בפרויקטים בתחום התשתיות, גם כאלה שמניבים תשואות שנתיות חד-ספרתיות נמוכות.
בבלקרוק הסבירו כי סביבת הריביות האפסית בעולם, שאינה צפויה להשתנות בשנים הקרובות, יוצרת מציאות שבה השקעה בפרויקט תשתיות המניב תשואה חד-ספרתית נמוכה, עדיפה על-פני החזקת הכסף במזומן. כשנתניהו ביקש להפנות את המשקיעים לרשימת הפרויקטים "בצנרת" - התברר שלממשלה אין צנרת של פרויקטים שניתן לעניין בהם גופי השקעה גדולים בינלאומיים ומקומיים.
להקמת המאגר שתי מטרות נוספות: הראשונה, להגביר את המודעות והציפיות בציבור בישראל לפרויקטים העתידיים, ובכך להקשות על האוצר לקצץ בהם בכל פעם שיש צורך בקיצוץ רוחבי. השנייה היא להטמיע בקרב משרדי הממשלה את השימוש במסלול השותפות בין המגזר הציבורי לפרטי (PPP). בעת הכנת הרשימה התברר כי כיום רק כ-20% מהפרויקטים מקודמים במסלול ה-PPP, שיתרונו העיקרי הוא מימון חיצוני וחוץ-תקציבי שאינו כפוף למגבלת ההוצאה התקציבית.
מדובר במאגר שאמור לכלול את כלל הפרויקטים הפיזיים המתוכננים - בביצוע, בתקצוב או באישור משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
תנאי סף: פרויקט ביותר מ-100 מיליון שקל
ברשימה שתוצג לממשלה נכללים 147 פרויקטים בהיקף כספי כולל של 116 מיליארד שקל. הרשימה הנוכחית של הפרויקטים הורכבה על-ידי אנשי משרד ראש הממשלה בראשות המנכ"ל אלי גרונר וסמנכ"ל כלכלה ותשתיות אמיר ברקן. תנאי הסף להכנסת פרויקט לרשימה היו: עלות הפרויקט מעל 100 מיליון שקל, התקיימה עבורו בדיקת כדאיות כלכלית, קיימת לגביו החלטת ממשלה או סיכום תקציבי. ההיקף הכספי הכולל של הפרויקטים שלא עמדו בתנאי הסף מגיע לכ-40 מיליארד שקל נוספים.
בהכנת המאגר השתתפו משרדי התחבורה, האנרגיה, הבריאות, הגנת הסביבה והחקלאות - אך משרדים מרכזיים אחרים כמו משרד הביטחון ומשרד החינוך לא שיתפו פעולה ולא העבירו פרויקטים הנמצאים בטיפולם. במשרד הביטחון תירצו את אי-העברת הפרויקטים בנימוקים של סיווג ביטחוני בעוד שבמשרד החינוך טענו כי אין להם פרויקטים שעומדים בתנאי הסף של השקעה מינימלית של 100 מיליון שקל - למרות שתקציב הפיתוח של המשרד לחומש הקרוב עומד על כ-11 מיליארד שקל.
ברשימת הפרויקטים שמקדם משרד התחבורה אפשר למצוא את קווי הרכבת הקלה בגוש דן (ירוק, סגול), בירושלים (ירוק) ואת קו הרכבת הקלה חיפה-נצרת; מסילת הרכבת הכבדה לאורך כביש 6 (המסילה המזרחית), הקמת נתיב תחבורה ציבורית בכביש 4, ורשת נת"צים מטרופולינית, נתיבים מהירים בכניסות לתל-אביב, כביש כניסה חדש לירושלים (כביש 16), חיזוק התחבורה הציבורית בחיפה ויישובי הסביבה ושדרוג רשת הכבישים הארצית בדגש על הפריפריה.
ברשימת משרד האנרגיה אפשר למצוא את כל תחנות הכוח הפרטיות שאמורות להיבנות בשנים הקרובות כולל תחנות המופעלות ממקורות אנרגיה מתחדשת, מערכות קווי מים וביוב, קווי דלק, חוות מכלים, מתקני טיהור שפכים. משרד הבריאות העביר למאגר הקמת אגף שיקום בבית החולים פוריה ובית חולים חדש בבאר שבע (בעלות לא ידועה). המשרד להגנת הסביבה העביר שני מתקני טיפול בפסולת ופרויקט הגנה מפני התמוטטות המצוק החופי. משרד החקלאות העביר פרויקט הקמת שוק סיטונאי בצריפין.
עבור כל פרויקט מפרטת הרשימה מיקום, מועד לפרסום מכרז, מועד משוער לתחילת ההקמה ולסיומה, עלות שיטת הביצוע, האם נבחנה התאמת הפרויקט לשיטת PPP (שותפות ציבורית פרטית), שיטת הביצוע, הבעלות וצורת המימון. ברבים מהפרויקטים חסר עדיין מידע בסיסי בעיקר ברובריקות של לוחות הזמנים והתקציב.
לצד התוכנית, תעלה בישיבת הממשלה הקרובה החלטה על מינוי צוות ליווי ובקרה, בהשתתפות מנכ"ל משרד רה"מ, החשב הכללי, הממונה על התקציבים והיועץ המשפטי של משרד האוצר. הצוות יעקוב אחר ביצוע התוכניות וירחיב את בחינת ההתאמה של כל הפרויקטים לביצוע ולמימון, בשילוב המגזר הפרטי (PPP). כמו כן, הצוות ידאג לטיוב מבנה המכרזים, וכן להגברת השקיפות בתחום התשתיות בפני הממשלה, הציבור והמשקיעים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "התוכנית תאפשר לממשלה להעניק שירות טוב יותר לאזרחים בתחבורה, באנרגיה, בבריאות ובתחומים רבים נוספים". מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, אמר כי: "מיפוי הפרויקטים מהווה צעד ראשון וחשוב בתהליכי גיוס השקעות זרות בתשתיות, בהגדלת היקף ההשקעות ובפיתוח הכלכלה הישראלית".
ניסיון מועט בשיתוף עם המגזר הפרטי
לממשלה עדיין אין ניסיון רב בביצוע פרויקטים בשיתוף עם המגזר הפרטי (PPP). עד היום הושקעו בשיטה זו כ-30-40 מיליארד בלבד, חלקם מוצלחים וחלקם פחות. לצד הצלחות רבות שנרשמו בזכות שיטת ה-PPP (כביש 6 וכביש 431) היו גם לא מעט כישלונות, הבולט ביניהם הוא פרויקט הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל-אביב, כביש 531 ובמידה מסוימת גם בפרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים - שהשלמתו מתעכבת זה ארבע שנים. רצף הכישלונות שאירע בשנים 2011-2010 הביא לעצירה כמעט מוחלטת של פרויקטים חדשים בשיתוף עם המגזר הפרטי ולחזרה לביצוע ממשלתי.
שני המשרדים שהתנסו בעבר בשיטת שותפות פרטית-ציבורית הם משרדי התחבורה והביטחון, שקידם את עיר הבה"דים, קריית התקשוב וקריית המודיעין בשיטה זו. שיתוף פעולה בין משרדי יכול לתרום להצלחה ביישום השיטה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
