מי נהנה מהפשרות בייצוגיות: הצרכן, הנתבעת או עורכי הדין?

הסדר הפשרה שהוצע בתביעה ייצוגית נגד סופר-פארם יכול אולי ללמד עד כמה פועלים הסדרים כאלה לטובת הצרכנים באמת. במסגרת התביעה, נטען שהרשת מייקרת את מחירי המוצרים לפני מבצע כדי לייצר מצג של הנחה אטרקטיבית לכאורה, ולפי הצעת הפשרה סופר-פארם תתחייב להציג בכל מבצע את המחיר לפני הנחה לתקופה של 7 ימים לפני המבצע ותפצה את הצרכנים ב-10 שקלים באמצעות קופון הנחה לחברי מועדון לייף סטייל שירכשו מוצרי טואליטיקה וטיפול בסכום של 100 שקל. סך הפיצוי יעמוד על 300 אלף שקל. לפי ההצעה, התובע יקבל 4,000 שקל ושכר-הטרחה לפרקליטיו יהיה 76 אלף שקל.

המועצה לצרכנות יצאה אתמול (א') נגד הסדר הפשרה וטענה כי מדובר ב"הסדר מגוחך ומביש המהווה ניסיון לקידום מכירות של הרשת במקום פיצוי ראוי לצרכנים". התביעה המקורית דרשה פיצוי של כ-19 מיליון שקל לצרכנים.

ביקורת המועצה התייחסה לכמה היבטים בהצעת הפשרה. ראשית, היא התייחסה להתחייבות של הרשת להציג את המחיר המלא לתקופה של שבעה ימים. "זו תקופה קצרה מדי בהשוואה לחוקים במדינות אחרות הקובעים הצגת מחיר מלא לפני מבצע לתקופה שנעה בין 4 שבועות ל-3 חודשים", טוענים במועצה. "הצעת חוק של משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן, שנמצאת בהליך גיבוש, תבקש לקבוע כי המחיר הקודם למבצע יוגדר כמחיר מלא רק אם היה תקף ל-30 יום לפחות".

לגבי ההנחה לחברי המועדון, נטען: "ההסדר מיטיב בעיקר עם סופר-פארם, כך שמדובר בקידום מכירות".

לדברי ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה לצרכנות, "הסדר הפשרה המגוחך והמביש שהוצע אינו ראוי ואינו מהווה פיצוי הולם לצרכנים שהוטעו ושילמו מחירים מנופחים". עם זאת, יצוין כי הסדר הפשרה הועבר לחוות-דעת המועצה לצרכנות ולחוות-דעת היועץ המשפטי, שלא הביע התנגדות להסדר.

 פשרה

היה נפוץ בשנות ה-90 בארה"ב

פשרה מעין זו שהוצעה במקרה של סופר-פארם, המכונה "פשרת קופונים", נפוצה בשורה של תביעות ייצוגיות. דוגמה טובה לכך היא המקרה של טבע נאות. בפשרה שהתקבלה לאחרונה בתביעה ייצוגית נגדה, נקבע כי החברה תעניק הנחה של 50 שקל בקניית נעלי המותג בשלוש השנים הקרובות (בהצגת הוכחת קנייה), ושווי ההטבה יעמוד על כ-6 מיליון שקל. במסגרת אותה פשרה, נקבע גם כי החברה תתרום נעליים לעמותות התומכות בנזקקים, בהיקף של 750 אלף שקל וכי התובעת תקבל 135 אלף שקל ובא-כוחה (שהוא בן זוגה) יקבל תגמול של 12.5% משווי ההטבה, כלומר 810 אלף שקל.

דוגמה אחרת היא הסדר פשרה שהתקבל לפני כשנה בתביעה ייצוגית נגד הרשתות אפריל והמשביר לצרכן, הדומה במתווה שלו לפשרה המוצעת במקרה של סופר-פארם. לפי ההסדר, הרשתות יפצו את לקוחותיהן בהטבות בסך של 625 אלף שקל (225 אלף ו-400 אלף בהתאמה) במסגרת הנחה של 10 שקלים בקנייה ב-100 שקל בכל אחת מהרשתות. כלומר, כדי לקבל את הפיצוי נדרשים הצרכנים לקנות בסכום של פי עשרה מסכום הפיצוי.

"בשנות ה-90 פשרות אלו היו נפוצות בארה"ב, והן גררו התנגדויות מצד גופים צרכניים לאור העובדה שמי שיוצא נשכר מהפשרה הם עורכי הדין והרשת הנתבעת, ופחות הצרכנים שעל גבם נעשה העוול הצרכני משום שבפועל מדובר בשיטה לעידוד מכירות", אומר עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות, שהעדיף לדבר בעילום שם.

לדבריו, "פשרות הקופונים הן פתרון נוח לצדדים ולבית המשפט בעיקר כשמדובר בסכומים קטנים יחסית ובמקרים שבהם קיים קושי לאתר את קבוצת הצרכנים הנפגעת. הפשרות הללו אינן מיטיבות עם הצרכנים משום שקשה לדעת אם הרשת מעניקה הנחה שממילא תכננה לתת במסגרת מבצע ומהו שיעור הרווחיות שלה בעסקה הזאת. עם יד הלב, גם לנו התובעים מדובר בפתרון נוח שמיטיב עם עורכי הדין ועם התובע המייצג".

"צריכה להיות ביקורת קפדנית"

"אני לא חושב שכל פשרה שהתוצאה שלה היא הנחה על מוצר או מתן הטבה כספית צריכה להיפסל על הסף", אומר עו"ד אסף פינק, המתמחה בתביעות ייצוגיות. "צריך לבחון אם מדובר בהנחה משמעותית, כלומר 30%-40%, והאם היא מוענקת על מוצרים שמישים. במקרים מסוימים צריך לאפשר פשרות כאלה אבל צריכה ביקורת מאוד קפדנית. לא תמיד המשמעות היא ש'הצרכנים נדפקים', כי בפועל אנחנו לא יודעים תמיד להצביע על הנזק הישיר שנגרם מההטעיה והגורם ההרתעתי נשאר לאור העובדה שהרשת שנתבעה מוציאה סכומים נכבדים על ייצוג משפטי".

ובכל זאת, הדבר צורם. צרכנים צריכים להוציא כסף כדי לקבל פיצוי שמגיע להם.

"אני מסכים שלכאורה עדיף לתת הנחה על כל סכום קנייה ולא להגביל לקנייה בסכום מסוים. חברי מועדון לייף סטייל במקרה הזה קונים בהרבה יותר מ-100 שקל בחודש כך שכאן הטענה פחות תקפה. לפעמים שופטים מוותרים לחברות ונותנים יותר מדי אמון בטענה שלא מסוגלים לאתר את קבוצת הצרכנים. אם מדובר בחברי מועדון, אני מניח שקל יותר לאתר צרכנים ולשלוח להם פיצוי מוסכם, גם אם מדובר בפיצוי של שקלים בודדים".

לדברי פינק, יש גם בעיה בהסכמה על תרומה לעמותות במסגרת הפשרה. "את לא יכולה לדעת אם אותה עמותה ממילא אמורה הייתה לקבל תרומה מהרשת. בסופו של דבר המטרה היא שעל כל תקלה או הפרת חוק שמבצעת רשת היא תצטרך להוציא מכיסה. זה גורם ליתר זהירות ומודעות".

לדברי פינק, תיקון לחוק שנכנס לתוקף לאחרונה קובע שבמקרים שבהם הוחלט על השבה כספית ואי אפשר לאתר את הצרכנים - הכסף יעבור לקרן במשרד המשפטים ושם ייקבע לאן יוקצה הכסף באוריינטציה שתשמור על המטרות שלשמן הוגשה הייצוגית.