הגאדג'ט שיעזור לגלות אם תיק היוקרה שלכם מקורי

להבדיל בין תיק לואי ויטון אותנטי לבין חיקוי מעולה זה סוג של אמנות שמצריכה ספירת תפרים, מישוש מרקם העור ובחינה דקדקנית של הדוגמה. חברת סטארט-אפ ניו-יורקית טוענת כי פיתחה טכנולוגיה שמסוגלת לזהות זיופים ללא צורך לנחש.

הפתרון של אנטרופי (Entrupy) הוא מצלמה מיקרוסקופית נישאת שמאפשרת לכל מי שיש לו סמארטפון לבדוק אקססוריז יוקרתיים תוך כמה דקות. החברה אומרת כי מאז הושק השירות לפני שנה, שופר דיוקו לרמה של יותר מ-98% בבדיקת 11 מותגים, כולל לואי ויטון, שאנל וגוצ'י. תגים הולוגרפיים ואפילו משדרי רדיו שימשו את יצרניות מותגי האופנה במשך שנים לבדיקת האותנטיות של מוצריהן. ב-2017 יוציאו יצרניות הבגדים 6.15 מיליארד דולר על טכנולוגיות נגד זיופים, לדברי חברת המחקר הלונדונית Visionagain, אך האנונימיות של קניות מקוונות והפופולריות הגוברת של סוחרי יד שנייה הופכות את המלחמה בזיופים לקשה עוד יותר.

"אפילו לפני 10 שנים, אישה שהולכת לקנות תיק יד שנייה ידעה טוב מאוד שמוצרי שאנל, גוצ'י ופראדה אינם נמכרים בפינת הרחוב", אמרה סוזן דקפידי, מנהלת מכון חוק האופנה (Fashion Law Institute) באוניברסיטת פורדהאם בניו-יורק. "אבל כעת, כשכל כך הרבה עסקאות סחר לגיטימיות ובלתי לגיטימיות מתבצעות באינטרנט, קשה מאוד ללקוחות לזהות את ההבדל".

הבעיה זכתה לכיסוי בולט אשתקד, כשהקואליציה הבינלאומית נגד זיוף (International AntiCounterfeiting Coalition) השעתה את חברותה של הקמעונאית הסינית המקוונת הגדולה ביותר, עליבאבא גרופ, בעקבות טענות כי עליבאבא - וגם זירות מסחר מקוונות אחרות - אינה עושה די כדי לבער מוצרים מזויפים. מייסד עליבאבא, ג'ק מא, לא שיפר את המצב כשטען כי המוצרים המזויפים תוצרת סין של ימינו איכותיים יותר מהמקור.

תהליך מדוקדק

חנויות יד שנייה מקוונות כמו RealReal ו-Vestiaire Collective משתמשות בשירותיהם של מומחים בעלי ניסיון כדי לקבוע את האותנטיות של המוצרים שהן קונות ומוכרות. מדובר בתהליך שאינו מניב תוצאות מדויקות במאת האחוזים, על פי כמה מהסקירות שהעלו לאינטרנט לקוחות שמתלוננים כי מכרו להם חיקויים.

אנטרופי אומרת כי המצלמה שלה מגדילה עצמים פי 260, באופן שמאפיינים שאינם נראים לעין האנושית הופכים לסימנים שמספקים מידע על המוצר: סימני חותמת מעוותים, חורים קטנים במרקם העור וחריגות של צבע מהשטח המיועד לו.

את המכשיר, שנראה כמו פנס מסורבל עם מחבר אלחוטי, ניתן להשאיל תמורת סכום ראשוני של 299 דולר כאשר השימוש עבור כל חודש של פעילות מתחיל מ-99 דולר. עד כה חתמו על חוזי שכירות כ-160 עסקים, כולל חנויות משכון, סיטונאים וקמעונאיות מקוונות.

"היום הכול נעשה בידי אנשים", אמר בריאיון אחד ממייסדי אנטרופי, וידיות סריניואסאן. "עבור עסקים בצמיחה, זה לא פתרון מתאים. סריניואסאן ושני חוקרים מאוניברסיטת ניו-יורק, אשלש שרמה ו-לקשמינריאנאן סוברמניאן, הקימו את אנטרופי ב-2012, שנה שהיתה נקודת מפנה בחזון המחשוב.

פריצת דרך באלגוריתמים בתחרות המדע ImageNet שיפרה משמעותית את יכולתן של מכונות לזהות עצמים בצילומים באמצעות שימוש בביג דאטה. היה זה רגע מכונן בתחום טכנולוגיות הלמידה העמוקה שעליהן מתבססות גם המכוניות האוטונומיות ותוכנות זיהוי הדיבור המשופרות.

באמצעות סיוע מיאן לה-קון, מנהל חקר הבינה המלאכותית בפייסבוק ומשקיע אנג'ל באנטרופי, יצאו סריניואסאן ושותפיו לדרך על בסיס תחושתם כי ניתן יהיה לאמן מחשבים לבחון תמונות של מוצרי מותרות ולהפיק סוג של "גנום" של תיק פנדי או תיק הרמס.

הבעיה היתה כי למידה עמוקה מצריכה כמות של נתונים שבאותה העת לא עמדה לרשותם של מייסדי אנטרופי. לאף אחד מהם לא היה ארון מלא בתיקי מעצבים - בין אם מזויפים ובין אם אותנטיים.

לאחר כמה גיחות ריגול למחלקות הנשים בחנויות כלבו, שכנעו השלושה כמה חנויות תיקים יד שנייה בניו-יורק להעניק להם גישה למלאים שלהן. להשיג את המוצרים המזויפים היה הרבה יותר קל: אחד המייסדים הביא מזוודה מלאה מנסיעה לסין. במסד הנתונים של אנטרופי נאספו צילומים של כ-30 אלף תיקים וארנקים שונים. התוכנה לומדת במקביל מתמונות חדשות שמעלות הלקוחות.

סריניואסאן אומר שלחברה אין שום קשרים עם אף אחת מיצרניות מותגי האופנה שאת האותנטיות של מוצריהן היא מוודאת. יצרניות מוצרי מותרות מעדיפות שלא להודות בקיומו של שוק יד שנייה למוצריהן.

ביולי גייסה אנטרופי 2.6 מיליון דולר ממשקיעים בהובלת מיזם משותף של Digital Garage הפועלת מטוקיו ו-Daiwa Securities Group. הכסף ישמש לעיצוב מצלמה מהירה וניידת יותר, וכן לצירוף מותגים נוספים, לדברי סריניואסאן, שציין כי החברה מחפשת גם שימושים אחרים לתוכנה שלה.

"הטכנולוגיה עובדת באופן טוב למדי על כל דבר, למעט יהלומים ופורצלן, מכיוון שיהלומים ופורצלן שוברים קרני אור ואנו משתמשים בניתוח אופטי", אמר סריניואסאן. "כבר בדקנו את הטכנולוגיה על חלקי רכב, מכשירי טלפונים, מטענים, אוזניות, מעילים, נעליים ואפילו נפט גולמי".