תקלה חמורה שגילה סטודנט בטכניון בשנת 2003 אפשרה לו לפצח את ההצפנה של רשת ה-GSM הסלולרית, ונרשמה כפטנט על שמו; 14 שנה מאוחר יותר, התקלה מתגלגלת לפתחן של שתי חברות ישראליות - ורינט ואביליטי - שנתבעות על-ידי הממציא בגין הפרת פטנט.
שתי החברות משווקות מוצרי יירוט לתקשורת סלולרית, כולל ברשתות GSM. ורינט, בניהולו של דן בודנר, מספקת מערכות ושירותים בתחום המודיעין העסקי והביטחוני, ונסחרת בנאסד"ק בשווי 2.5 מיליארד דולר.
אביליטי, שהוקמה ומנוהלת על-ידי אנטולי חורגין, נסחרת בנאסד"ק ובתל-אביב בשווי 20 מיליון דולר, והיא מפתחת טכנולוגיה לגורמי מודיעין. ניסיון של ורינט להביא לביטול הפטנט נכשל, וסגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה, קבעה לפני כשבועיים שבקשת הביטול נדחית.
הסיפור החל כאמור לפני כ-14 שנה. ד"ר אלעד ברקן, שהיה באותם ימים סטודנט למדעי המחשב בטכניון, הצליח - בשיתוף המנחה שלו לעבודת הדוקטורט, פרופ' אלי ביהם - לפצח את ההצפנה של רשת ה-GSM, שעד אז נחשבה בלתי חדירה. ברקן וביהם גילו פרצות משמעותיות באופן יישום פרוטוקול ההצפנה של הרשת, ופיתחו שיטה ליירוט והאזנה בזמן אמת לכל תשדורת סלולרית המועברת ברשת.
לאחר שהשניים הציגו זאת בכנס מקצועי, פורסמו דיווחים רבים בנושא. ברקן רשם פטנט על המצאתו, והפטנט (מספר 671') בישראל ניתן לו ב-2005. הוא פעל למסחר את הטכנולוגיה באמצעות חברה שהקים, קיסי תוכנה.
למעשה, ברקן מספר שבתחילה המטרה שלו הייתה אחרת לגמרי. "קיוויתי שיתקנו את הרשתות", הוא אומר בשיחה עם "גלובס". "לפני שפרסמנו את הנושא, פנינו לגופים העולמיים שמאגדים את כל המפעילים, שלחנו העתקים מהמאמר שלנו והצעות איך לתקן את הרשתות. אבל עובדה שזה עדיין קיים, 14 שנה אחרי".
- כמה זה רלוונטי היום, כשרשתות הסלולר מתקדמות יותר?
ברקן: "זה קצת מורכב, אבל מערכות תקשורת בנויות בשכבות. דור 2, שהוא הדור הישן של פעם, נשאר עם פרוטוקול ההצפנה והבטיחות. כשהוסיפו את דור 3 לא פירקו את דור 2, והמכשירים הקיימים תואמים גם לדור 2. גם היום, במכשיר של דור 4, אפשר לשדר אות מתאים שיחסום לך את דור 4, הטלפון שלך יעבור לדור 2 ואז אפשר לפרוץ אליו. עד היום יש בעולם המון רשתות דור 2".
תביעה ראשונה: נגד ורינט
בינואר הגיש ברקן תביעה נגד ורינט, באמצעות משרד עוה"ד לוטי ושות', המתמחה בתביעות קניין רוחני. על-פי כתב התביעה, ב-2008 נחתם הסכם בין ורינט לקיסי, שאפשר לורינט לייצר ולמכור מוצרים לפי תקן הפטנט. לשם כך רכשה ורינט מוצרי תוכנה שמבצעים את פעולות פענוח ההצפנה מחברת קיסי, ושילבה אותם במוצריה. "במסגרת מערכת יחסים מסחרית זו, נחשפו נציגי הנתבעת לפרטים רבים לגבי הטכנולוגיה שפיתחו התובעים", נכתב בכתב התביעה.
לפי התביעה, ב-2009 חדלה ורינט לרכוש מוצרים ורישיונות מקיסי, אך המשיכה לייצר ולמכור מוצרים המפירים את הפטנט. "מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים מהווים הפרה של פטנט 671', הפרת ההסכם המסחרי, גזל סודות מסחריים ועשיית עושר שלא במשפט על חשבון התובעים", מפרט כתב התביעה.
תביעה שהוגשה נגד ורינט בארה"ב הובילה למו"מ בניסיון להגיע לפשרה, אך ב-2015, ללא כל הודעה על סיום המו"מ, הגישה ורינט (באמצעות החברה הבת רונטל) בקשה לרשם הפטנטים בישראל לבטל את פטנט 671'. בקשה זו, כאמור, נדחתה לפני כשבועיים, בהחלטה מנומקת המפורטת על-פני 46 עמודים. "הרגשתי מצוין", משיב ברקן לשאלה איך הרגיש כשנדחתה הבקשה לביטול הפטנט. "הרשמת עשתה עבודה מאוד רצינית ועמוקה, וקיבלה את כל הטענות שהציגו עורכי הדין שלי, שזו גם האמת".
"לא ניתן לכמת את הפיצוי"
בכתב התביעה נגד ורינט הוערך שווי התביעה, לצורכי אגרה בלבד, בסך של 5 מיליון שקל, וכתב התביעה מבקש שבית המשפט יורה על ורינט למסור דוח מפורט על המוצרים שנמכרו. "בשלב זה, בטרם מתן החשבונות, לא ניתן לכמת באופן סופי את שווי הפיצוי המגיע לתובעים", נכתב.
ברקן מאמין שהסכומים יהיו גבוהים יותר, אך לדבריו בשלב זה הוא אינו יודע מהם. "הקושי בתחום הזה (הביטחוני, ש'ח'ו') מבחינת אכיפת פטנט, זה שהעסקאות הן די נסתרות, וקשה לגלות אותן", הוא אומר. לפי הערכות, הסכום עשוי להגיע עד לעשרות מיליוני דולרים.
"היו כמה נקודות שבהן הבנו שקורים דברים. ורינט רכשה חברה מקפריסין (את U-TX ב-2014, ש'ח'ו'), שמייצרת חלק מהמערכות האלה, תמורת מעל 80 מיליון דולר. נוסף על כך, ורינט יזמה את הליך ביטול הפטנט בישראל - למה לתקוף את הפטנט אם היא לא עוסקת בזה? זה הליך מאוד יקר".
קשה לקבוע מהו היקף ההכנסות השנתי של ורינט מהמוצרים שמפירים לכאורה את הפטנט. כתב התביעה מציין את קו מוצרי "Engage" של ורינט, שמשמש רשויות אכיפת חוק וגופי ביטחון ומודיעין, "ואולם, ייתכן שמוצרים נוספים נמכרים תחת שמות מסחריים אחרים". מדובר על מוצרים שמוכרת החטיבה הביטחונית של ורינט, שלפי הערכות שונות נמצאת "על המדף" כשהחברה מבקשת למכור אותה. ברבעון הראשון הכנסות ורינט מהשוק הביטחוני היו כ-91 מיליון דולר.
תביעה שנייה: נגד אביליטי
ורינט היא כאמור לא החברה היחידה שנתבעת על-ידי ברקן. השנייה היא אביליטי, שמצבה הכללי גם כך אינו מזהיר. לפני מספר ימים פורסמו דוחות שהצביעו על הכנסות כמעט אפסיות ברבעון השני, והעמקת ההפסד הנקי. התביעה נגד אביליטי הוגשה בבית המשפט המחוזי בלוד עוד בסוף 2015 (שבועות ספורים לפני שאביליטי הפכה חברה ציבורית), אך ההליכים עוכבו על רקע הבקשה לביטול הפטנט, וכעת הם עשויים להתחדש.
אביליטי דיווחה על התביעה בדוחותיה, ובדוח המורחב ל-2016 ציינה, כי "אנחנו מאמינים שאין הצדקה לטענות התביעה, ומתכוונים לפעול בתקיפות נגד הטענות". עם זאת הוסיפה החברה, "לאור העובדה שההליך נמצא בשלבים מוקדמים, וכרגע הוא מושהה, אי אפשר לצפות את התזמון ואת התוצאה שלו בשלב זה".
תביעתו של ברקן נגד אביליטי כוללת גם את בעלי השליטה בה, מייסדי החברה אנטולי חורגין ואלכסנדר אאורבסקי, וגם היא מוערכת לצורכי אגרה בלבד ב-5 מיליון שקל.
לפי התביעה, חורגין פנה לברקן ב-2003, לאחר הגשת הבקשה לפטנט, וביקש להיפגש איתו במטרה לבחון אפשרויות מסחור. בין הצדדים נחתם הסכם סודיות, ולאחר שמגעים ביניהם לא הבשילו לעסקה, "הצדדים פנו איש לדרכו". ב-2007 נודע לברקן שאביליטי מציעה לגופי ממשל בטורקיה מערכות פענוח הצפנה המבוססות על המצאתו, אך היקף הפעילות לא היה ברור.
ואולם, לקראת הפיכתה של אביליטי לחברה ציבורית, פורסמו נתונים שונים, ואז "הופתעו התובעים לגלות כי הנתבעים מייצרים, משווקים ומוכרים בהיקפים ניכרים מוצרי יירוט ופענוח", המפירים את הפטנט. התביעה מפרטת שורה של מוצרים, וכותבת כי ב-2014-2015 המוצרים הללו נמכרו בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים לשנה, עם שיעור רווחיות של 50%.
לפי התביעה, שיווק המוצרים מהווה "הפרה של תביעות פטנט 671', כמו גם הפרה של תנאי הסכם לשמירת סודיות שנחתם בינם לבין התובעים (ברקן וקיסי תוכנה), וגזל סודותיהם המסחריים של התובעים".
הפטנט של ברקן: מהגילוי ועד התביעה
2003: החוקרים ד"ר אלעד ברקן ופרופ' אלי ביהם גילו תקלה ברשת ה-GSM, שמאפשרת להאזין בזמן אמת לתשדורות סלולריות
2005: נרשם פטנט בתחום ע"ש ברקן
2008: ורינט החלה לעבוד עם ברקן ורכשה ממנו מוצרים ורישיונות
2009: ורינט הפסיקה לעבוד עם ברקן, אך המשיכה למכור מוצרים בתחום
2015: תביעה שהגיש ברקן נגד ורינט בארה"ב הובילה למו"מ לפשרה; ורינט הגישה בקשה לביטול הפטנט של ברקן בישראל; ברקן תבע את אביליטי על הפרת הפטנט, תביעה שהושהתה עד סיום ההליך על ביטול הפטנט
2017: ברקן תבע את ורינט בישראל על הפרת הפטנט
8/2017: נדחתה בקשתה של ורינט לבטל את הפטנט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
