ביהמ"ש העליון: ניתן לקיים הופעות בכיכר המוזיקה בירושלים

בשורה לתושבי ירושלים: כיכר המוזיקה תוכל לארח הופעות - כך קבע לאחרונה בית המשפט העליון, שקיבל ערעור שהגישה עיריית ירושלים על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקבע כי לא ניתן לקיים הופעות בכיכר. שופטי העליון יורם דנציגר, אורי שהם ונעם סולברג, קיבלו את הערעור של העירייה והוועדה המקומית, וקבעו כי ניתן להוציא היתר בנייה לבמת הופעות בכיכר.

לדברי עו"ד שחר בן עמי, שייצג את העירייה, כמו במקרה של ההפגנות מול בית היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה - בית המשפט העליון ביקש לאזן בין שני ערכים שהתנגשו. "במקרה בפתח תקווה, התנגש ערך רווחת השכנים לבין הזכות להפגין. במקרה של כיכר המוזיקה בירושלים, התנגשה זכותם של תושבי העיר ליהנות מהופעות במרחב הציבורי לבין רווחת השכנים".

תחילת הפרשה במארס 2013, אז ביצע היזם לורנט לוי, שמחזיק בנכסים רבים סמוך לכיכר, עבודות בכיכר ללא היתר בנייה. וזאת, במטרה להפוך את הכיכר ל"כיכר המוזיקה", שבה יתקיימו הופעות ואירועים מוזיקליים מדי יום. העבודות גרמו נזק לכיכר והעירייה הגישה כתב אישום נגד היזם. במהלך ההליך הפלילי שהתנהל נגדו הגיעו היזם ועיריית ירושלים להסדר טיעון, שבמסגרתו התחייב היזם לשקם את הכיכר. העירייה הגישה בקשה להיתר בנייה להקמת במה, שתשמש להופעות, וההיתר אושר על ידי הוועדה המקומית בתחילת שנת 2014.

על החלטה זו לאישור היתר הבנייה הוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, על ידי חברי מועצת העיר פפה אללו (שמאז פרש מתפקידו הציבורי) ולורה ורטון, שהתנגדו למהלך. ועדת הערר המחוזית דחתה את הערר וקבעה כי ניתן לקיים הופעות בכיכר, אך יש להגביל אותן לסוגים שונים של הופעות וכן כי יש להגביל הבמה שתוקם לרוחב מקסימלי של מטר וחצי.

על החלטה זו הגישה עיריית ירושלים עתירה לבית המשפט המחוזי, שביטל את החלטת ועדת הערר והחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הערר, על מנת שזו תקבל החלטה חדשה בהתאם להתאמות חדשות שנקבעו על ידי בית המשפט. בהתאם לכך, ועדת הערר דנה פעם נוספת בעניין וקבעה כי יש ליצור מגבלות בינוי על הבמה, שכללו בין היתר מבנה ללא מערכת הגברה.

גם הפעם העירייה לא אהבה את החלטת ועדת הערר והגישה עתירה נוספת לבית המשפט המחוזי, כאשר בהמשך גם המתנגדים ורטון ואללו הגישו עתירה משלהם. בית המשפט שלל את הפתרון שקבעה ועדת הערר לביצוע בינוי ללא מערכת הגברה וקבע כי פתרון זה אינו תואם את התוכנית החלה על הכיכר ולכן לא ניתן במתווה הזה לקיים הופעות.

על פסק דין זה הגישה עיריית ירושלים ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עורכי הדין הדס יצחקי וכן עורכי הדין שחר בן עמי ורועי בראונר ממשרד שרקון, בן עמי, אשר & נאמן, קינן ושות'. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את שני פסקי הדין של בית המשפט המחוזי. העליון קבע כי עצם הרעיון להכשיר את הכיכר לקיום הופעות, כחלק מיעוד של "שטח ציבורי פתוח" החל על הכיכר, הוא פתרון ראוי מבחינה תכנונית ומשרת את האינטרס הציבורי. לדעת השופטים, ניתן לקיים הופעות בכיכר, כיוון שיעודה הוא "שטח ציבורי פתוח".

עוד קבע העליון כי בסמכותו של מוסד תכנון, לרבות ועדת הערר, לקבוע תנאים בהיתר בנייה העוסקים בהיקף השימוש, וכי הדיון יוחזר לוועדת הערר, שתהיה רשאית לקבוע תנאי שימוש פרטניים במסגרת היתר הבנייה להופעות בכיכר, ובלבד שתנאים אלה ייקבעו תוך הפעלת שיקול דעת זהיר ומדוד ותוך איזון בין טובתם של תושבי העיר והמבקרים בה, לבין טובתם של הדיירים המתגוררים בסמיכות לכיכר.