1. הקונספציה, התפיסה השלטת של מדינת ישראל ערב מלחמת יום הכיפורים, הייתה שמצרים לא תצא למלחמה נגד ישראל ללא עליונות אווירית (שלא הייתה לה) ושסוריה לא תצא למלחמה ללא מצרים. ישראל הייתה שבויה בקונספציה והתעלמה מכל הסימנים לכך שמלחמה תפרוץ בכל זאת. לאחר המלחמה, וכחלק מהפקת הלקחים מההפתעה שתפסה את צה"ל, הוקמה בחטיבת המחקר של חיל המודיעין מחלקת בקרה.
התפקיד המרכזי שלה הוא לבחון באופן ביקורתי הערכות מודיעין, לבדוק אפשרויות שנראות בנקודת זמן מסוימת בלתי סבירות בעליל ולהציע נרטיבים שהם נוגדים לנרטיב המקובל. שיטת העבודה הזו מכונה "איפכא מסתברא" (מסתבר ההיפך).
התפיסה השלטת שתפסה לה לאחרונה אחיזה במקומותינו היא שהחקירה הפלילית שמתנהלת נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו תביא, במוקדם או במאוחר, להעמדתו לדין של נתניהו וכפועל יוצא מכך לפרישתו מראשות הממשלה.
הדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים. למשל, גם אם עדיין לא התקבלו החלטות סופיות בנוגע לחקירת ראש הממשלה, בכירים בפרקליטות ובמשטרה כבר הגיעו למסקנה שנתניהו עבר על החוק והם מעבירים את המסר הזה לעיתונאים שעמם הם נמצאים במגע. גם התקשורת ברובה (ואני בתוכה) מעריכה כי נתניהו לא יוכל לצאת בשלום מתיקים 1000 ו-2000 ואם הוא לא יואשם בשוחד ובקבלת דבר במרמה, אז לכל הפחות הוא יואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים. גם חלק גדול מהציבור סבור שנתניהו עבר על החוק וניתן ללמוד על כך, בין היתר, מההפגנות שנערכות בסביבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, או סתם משיחות רחוב.
ההערכה השלטת הזאת, הנרטיב לפיו נתניהו יואשם במוקדם או במאוחר בפלילים ויודח, שאני שותף לה, ראויים לבחינה ולביקורת עצמית. דווקא בגלל שנתניהו משתלח בתקשורת בציניות ובנבזיות, פעם אחר פעם, ומסמן רבים מהעיתונאים כאויבים, עלינו לעשות הכול כדי לנתח את הסיטואציה המשפטית באופן אובייקטיבי שאינו מונע מהסלידה שלנו מהתנהגותו של נתניהו, או מהתפיסות הפוליטיות שלו.
כאשר מנסים לבחון את תיק 1000, תיק המתנות, שבו חשוד נתניהו בקבלת שוחד וטובות הנאה ובעבירה על חוק המתנות, בשיטת ה"איפכא מסתברא" אפשר לציין לטובתו של נתניהו מספר טיעונים טובים. האחד, כדי להעמיד לדין את נתניהו בגין עבירה על חוק המתנות, צריך יהיה להוכיח כי את הסיגרים, השמפניות, ושאר המתנות וטובות ההנאה הוא קיבל בשל תפקידו הציבורי הרם. ואולם, אין חולק שנתניהו וארנון מילצ'ן הם חברים ותיקים ודי קרובים ומילצ'ן נתן לנתניהו מתנות לאורך תקופה ארוכה. למה שהדין הפלילי ייכנס בכלל למערכות יחסים בין חברים?
כדי להוכיח שנתניהו עבר עבירה חמורה יותר של שוחד במסגרת יחסיו עם מילצ'ן, יש להוכיח שנתן למילצ'ן תמורה למתנות שהמיליארדר הרעיף עליו. כאן לא פשוט לקשור בין מהלכים שעשה נתניהו לכאורה לטובת אינטרסים של מילצ'ן, למשל בנוגע לעסקת מכירת ערוץ 10, או הסיוע של נתניהו למילצ'ן בעניין הויזה לארה"ב, לבין המתנות וטובות ההנאה. זאת, גם לאור מערכת היחסים החברית לכאורה בין השניים, וגם כי נתניהו טוען שפעל ממניעים לגיטימיים ולמען אינטרסים של המדינה. למשל, לפי הפרסומים, נתניהו שוחח ב-2014 כמה פעמים עם מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, כדי שיסייע להסדיר את אשרת השהייה של מילצ'ן בארה"ב.
זאת, לאחר שארה"ב החלה להקשות בנושא על מילצ'ן כשהתברר שהוא פעל בשירות המוסד. אבל ההתערבות הייתה אינטרס מובהק של המדינה שצריכה, מוסרית ועניינית, לעזור למי שנפגע בשל העובדה שפעל בשליחותה.
במסגרת תיק 2000 חשוד כידוע נתניהו שקיבל שוחד ממו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס, בדמות סיקור אוהד לנתניהו ב"עיתון של המדינה", בתמורה לכך שנתניהו פעל לצמצום עוצמתו של עיתון "ישראל היום", המתחרה בידיעות. אבל ב"שטח" לא נראה שהתוכנית יצאה לפועל ובמציאות נתניהו פעל לא אחת נגד האינטרסים של מוזס. "אין מי שנלחם נגד חוק ישראל היום יותר ממני ועשיתי זאת מטעמים של חופש הביטוי, של גיוון, של פלורליזם.. ואותי חוקרים? אותי מאשימים? זו בדיחה גרועה. לפני שחוקרים אותי צריכים לחקור את כל 43 הח"כים שהצביעו בעד החוק וקיבלו עיתונות מלטפת מנוני מוזס ולא מתקפות חוזרות ונשנות מעל דפי העיתון כפי שאני קיבלתי", אמר נתניהו כבר בינואר והדברים הללו מתמצתים היטב את קו ההגנה שלו.
ואחרי שאמרנו את כל זה יש לחזור לנקודת ההתחלה ולתהות, האם החברה הישראלית יכולה להשלים עם מצב שבו ראש ממשלה דרש וקיבל מתנות וטובות הנאה בשווי עתק מאנשי עסקים שהוא פעל לא אחת למען האינטרסים שלהם, והדבר לא יהיה מנוגד לחוק? האם ייתכן שראש ממשלה יישב במחשכים עם מו"ל של העיתון הנפוץ במדינה (או השני הכי נפוץ) ויזמום אתו מזימות לקידום אינטרסים של שניהם, ייצור אתו מערכת יחסים מושחתת של "תן וקח" הרחק מעיני הציבור ועל גב הציבור, והדבר לא ייחשב פלילי? התשובה היא בכל זאת, לא. גם כשמסתמכים רק על מה שידוע לנו עד עתה, המסקנה היא שצריך להעמיד את נתניהו לדין. אין דרך אחרת במדינה מתוקנת. והעמדה הזאת לא התגבשה בגלל המתקפות של נתניהו על התקשורת, אלא למרות המתקפות. וכל זה לפני שדיברנו על תיק הצוללות, החמור מכל התיקים הנחקרים היום, ושבו אין חשד נגד נתניהו. לפחות בינתיים.
מפת הקשרים וההצטלבויות בין נחקרי פרשיות השחיתות
2. די מדהים, גם די עצוב, לגלות איך החשודים בפרשות השחיתות שנחקרות היום וקשורות בממסד הפוליטי והביטחוני בארץ, פרשות 1000, 2000, 3000, פרשת בזק, 242 ותיק המעונות, קשורים זה בזה.
דוד שרן, ראש סגל משרד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשעבר שנעצר השבוע בחשד כי קיבל שוחד בתיק פרשת הצוללות, החליף בתפקיד ראש הסגל של נתניהו את ארי הרו שמשמש עד מדינה בתיקים 1000 ו-2000 שבהן חשוד נתניהו במירמה והפרת אמונים ובשוחד. רמי טייב, היועץ הפוליטי של השר יובל שטייניץ, שנעצר השבוע נחקר בעבר באזהרה גם במסגרת פרשה 242 ("ישראל ביתנו") שהחשודים המרכזיים בה הם סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, ושר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב. אחד החשודים המרכזיים בתיק בזק הנחקר על ידי רשות ניירות ערך, הוא בעל השליטה בחברה, שאול אלוביץ', מקורבו של נתניהו.
לפי מידע שנחשף בעבר ב"גלובס", ארי הרו, אותו עד מדינה מתיקים 1000 ו-2000 נשאל על-ידי המשטרה גם על היחסים של נתניהו ואלוביץ'. ובינתיים בתיק הצוללות נחקר באזהרה גם דוד שמרון, פרקליטו וקרוב משפחתו של נתניהו שייצג גם את עד המדינה מיקי גנור.
בתוך כך, עומד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להמליץ על העמדתה לדין פלילי של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, בתיק המעונות.
וזהו רק קצה הקרחון של מפת הקשרים וההצטלבויות בין הדמויות בפרשות הללו. כעומק הקשרים, כך עומק השחיתות.
בכדורגל, אליקים רובינשטיין לא מבין גדול כנראה
3. הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ אסר אתמול (ד') על הכנסת לכונן בעתיד תקציב דו-שנתי במסגרת הוראת שעה - כפי שנעשה בשנים האחרונות.
זאת, לאור העובדה שהדבר עומד בניגוד להוראת חוק היסוד משק המדינה המחייבת אישור התקציב מדי שנה בנפרד.
עם זאת, השופטים קבעו כי ההחלטה היא צופה פני עתיד ולא תחול על הוראת השעה הנוכחית, ועל התקציב הדו-שנתי הנוכחי.
את פסק הדין המרכזי כתב השופט אליקים רובינשטיין שכינה את ההחלטה "הוצאת כרטיס אדום" (לממשלה ולכנסת). "מבקשים אנו להוציא "כרטיס אדום"; יהא בחינת נורית אזהרה מהבהבת, בשעה שהמערכת תשקול דרכיה בסוף הוראת השעה הנוכחית", כתב השופט.
רובינשטיין שפרש לאחרונה לגמלאות הוא שופט חכם וידען ורגיש, ובכלל, גדול במשפט.
אתמול התברר שבכדורגל הוא לא מבין גדול - כאשר נשלף בכדורגל כרטיס אדום לשחקן, המשמעות היא שהוא מסולק מהמגרש ולא יכול להמשיך לקחת בו חלק.
צבע הכרטיס שמשמש ל"נורית אזהרה" בכדורגל הוא דווקא צהוב. ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט (חובב כדורגל גדול), זה לא היה קורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.