הסטארט-אפ שמסייע לרשויות להבין מה התושבים רוצים

השלטון המרכזי במדינה מקבל החלטות דרמטיות לגבי חיי האזרחים. הממשלה יכולה לצאת למלחמה, לקבוע את התקציב ולקדם חוקים שישפיעו על כולנו. למרות האמור לעיל, במקרים רבים לראש הרשות המקומית יש השפעה גדולה יותר, בפרמטרים מסוימים, על חיי התושבים.

הביוב עולה על גדותיו? הזבל לא מפונה בזמן? הדיירים סובלים ממצוקת חניה אקוטית? הבעיות "הקטנות" האלה עלולות לפגוע באיכות החיים שלנו וכולן נמצאות בסמכותה של הרשות המקומית. הרשות אחראית גם על המרחב הציבורי, חינוך, תרבות ושלל נושאים נוספים.

טרנד הערים החכמות אשר צובר בשנים האחרונות תאוצה מנסה לאפשר לרשויות מקומיות לנהל טוב יותר את המשאבים שלהן, אבל כיום הוא מתקשה לתת מענה לסוגיה מהותית - האם הלקוחות (התושבים) מרוצים מהשירות שהם מקבלים? חברת הסטארט-אפ הישראלית ZenCity (שם שמבוסס על המילה Citizen - אזרח) מפתחת פתרון טכנולוגי שמיועד לענות בדיוק על הצורך הזה.

זנסיטי הוקמה בתל-אביב לפני כשנתיים על ידי איל פדר-לוי (המנכ"ל) ועידו עברי. "מה שאנחנו עושים בגדול", אומר פדר-לוי בראיון ל"גלובס", "הוא לסייע לרשויות מקומיות לקבל החלטות על בסיס פידבק מהתושבים. בניגוד לחברות מסחריות שבהן הדגש הוא על שורת הרווח, אצל הרשויות המבחן הוא עד כמה התושבים מרוצים. הרשויות השונות מנסות למדוד את שביעות הרצון אבל הן עושות זאת בתנאים מיושנים, למשל סקרים טלפונים שפונים רק למי שיש לו טלפון קווי ומקיפים רק שלוש מאות איש".

- מה אתם מציעים?

"המטרה שלנו היא לשדרג את נושא המדידה. אנחנו אוספים מידע רחב היקף מכמה שיותר תושבים, בזמן אמת, דרך ניתוח אוטומטי של שיחות ברשתות חברתיות, במוקד העירוני ובמקורות נוספים. האלגוריתמים שלנו, המבוססים על למידת מכונה, מסווגים את המידע בזמן אמת לתחומי אחריות השונים של העירייה, מוציאים את המגמות מתוך השיח ומזהים ממה אנשים מרוצים וממה לא. זה יכול לסייע לרשות להתמודד עם בעיה נקודתית - למשל עם פסולת שזרוקה במקום מסוים אבל גם לקבל החלטות לטווח ארוך. אנחנו אוספים מידע שכבר קיים. מדובר בשיחות שמגיעות למוקד העירוני וגם במידע שאנחנו אוספים מדפי פייסבוק ציבוריים או מחשבונות טוויטר, מבלי לפגוע בפרטיות הגולשים. פיתחנו אלגוריתם ובעזרתו אנחנו יכולים לאפשר למקבלי ההחלטות, ראש העירייה, המנכ"ל ומנהלי המחלקות, להבין את העיר דרך עיני התושבים".

החברה מעסיקה שמונה עובדים בתל-אביב. המוצר של זנסיטי מוטמע ביותר מעשר רשויות בישראל בהן תל-אביב, אשדוד, רעננה ועוד. בחו"ל החברה עורכת פיילוט בפריז.

איך זה עובד? זנסיטי היא למעשה חברת בינה מלאכותית שמנטרת אינפורמציה מרשתות חברתיות, מוקדים עירוניים ועוד. החברה פועלת במודל של SaaS - תוכנה כשירות וגובה מכל רשות מקומית סכום של אלפי דולרים בכל חודש, בתור פונקציה של מספר התושבים.

- המוצר שלכם דורש התקנה של סנסורים שיאספו מידע?

"לא. אחת הבעיות של חברות בתחום הערים החכמות הוא הצורך להשקיע סכומים גדולים שיכולים להגיע ל-10 מיליון דולר. כאשר מדובר ברשות בינונית או קטנה, זה בעצם מוציא אותה מהמשחק. לרשות כזאת כנראה לא יהיה תקציב להתקנה של מצלמות תנועה, סנסורים של חניה או מכשירים שבודקים את איכות האוויר".

- עבדתם עם רשות קטנה?

"הייתי בביקור במועצה מקומית בצפון הארץ. הגעתי לשם אחרי שלוש שעות נסיעה והצגתי להם דמו של המוצר. אחת המשתתפות בישיבה אמרה לי 'זה טוב ויפה אבל אני הולכת כל יום שישי לקאנטרי ושומעת את מה שיש לתושבים להגיד, אז אני לא צריכה את המערכת שלך'. אני חושב שרף המינימלי עומד על 10-15 אלף תושבים אבל המוצר שלנו יכול להתאים גם לעיר שגרים בה חצי מיליון תושבים".

- איזה תגובות אתם מקבלים?

"יצא לנו לפגוש אנשים מאוד מחויבים בכל הישובים. הם רוצים לתת מענה טוב יותר, במסגרת התקציב הקיים. התחלנו לשווק את המוצר לפני חצי שנה וכבר היום יש לנו הסכמים עם יותר מעשר רשויות. אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את תהליכי המכירה לגופים כאלה, אבל אנחנו מנצחים את הסטטיסטיקה. בדרך כלל לוקח חצי שנה לחתום על הסכמים ואצלנו זה נמשך חודשיים עד חודשיים וחצי".

- אתם רואים הבדלים בין ערים שונות בישראל?

"כן. יש הבדלים עצומים. אחד החששות שלנו, לפני שעלינו לאוויר, היה שנגלה שכל הערים דומות או שהמידע שנאסוף על כל עיר לא ישתנה מיום ליום. החששות הללו התבדו לחלוטין. אנחנו רואים ערים שבהן יש שיח מאוד שלילי של התושבים ומצד שני מקומות שבהם התושבים מאוהבים בעירייה. אחד הדברים שנפתח בהמשך הוא אפשרות לייצר השוואות. לא בין נתניה לאשדוד, אבל כן נוכל להשוות את נתניה לערים אחרות שיש בהן 200 אלף תושבים בערך ואז ליצור בנצ'מרק שלפיו אפשר לדעת האם העיר מתפקדת טוב".

- יש לכם מתחרים?

"אחד הז'אנרים שלכאורה מתחרים בנו הוא חברות מתחום הסושיאל מדיה מוניטורינג. הן בודקות כמה פעמיים הזכירו שם של מותג מסוים, נניח קוקה קולה והאם מדובר בהקשר חיובי או שלילי. הטכנולוגיה הזאת לא עונה על הצרכים של העיריות, בין השאר בגלל שאין מילת מפתח אחת שאותה ניתן לחפש. אם תחפש למשל את המילה פריז אתה יכול למצוא מידע על חנות באשדוד שנקראת 'פריז אהובתי'. מצד שני אם מישהו מפרסם בפייסבוק על זבל ברחוב הנרקיס - אתה לא תדע מזה. הגישה שלנו לאיסוף מידע היא שונה".

- יכול להיות מצב שבו אתם תדווחו לעירייה על מפגע לפני שהיא תקבל עליו אינפורמציה דרך המקורות שלה?

"כן. יכול להיות מצב שבו מישהו כתב ציוץ בטוויטר ולא התקשר למוקד. מה שיותר מעניין ומלהיב הוא שאם שלושה אנשים יתקשרו כרגע למוקד העירוני, סביר להניח שכל אחד יגיע למוקדן אחר ואף אחד לא יוכל להבין שמדובר במגמה. אנחנו לוקחים מידע קיים ומחברים אותו לפי נושאים. אנחנו יכולים להגיד 'היום יש 50% יותר שיח לגבי רחובות מלוכלכים ביחס לשגרה'".

- איך ניגשים למערכת שלכם?

"ניתן להשתמש במוצר שלנו בשתי דרכים. דרך אחת היא לגשת למידע דרך המחשב או הטלפון בכל שעות היממה. בנוסף אנחנו מפרסמים סיכום יומי ושולחים אותו לבעלי התפקידים הרלוונטיים - מנכ"ל, דוברות ומנהל המוקד העירוני - בכל יום בעשר בבוקר".

- איך הגעתם לעבוד עם פריז?

"עיריית פריז הזמינה בשנה האחרונה סטארט-אפים לעבוד איתה כדי להבין מהם האתגרים הגדולים של העיר. הגשנו את המועמדות שלנו, השתתפנו בתחרות שהשתתפו בה בערך מאה סטארט-אפים, ניצחנו ובחרו בנו לעשות פיילוט, שבימים אלה נמצא בעיצומו".

זנסיטי הודיעה השבוע על השלמת סבב גיוס בהיקף של 1.7 מיליון דולר בהובלת קיינן פרטנרס ישראל ובהשתתפות i3equity שנתמכת על ידי מיקרוסופט ונצ*רס, GE ונצ'רס, Tata, פיטנגו ואחרים.

אהוד לוי מקיינן פרטנרס התייחס לגיוס ואמר כי "תחום הערים החכמות הוא אחד התחומים החשובים והצומחים ביותר של השנים הקרובות, ולפי התחזיות יגלגל יותר מטריליון דולר ב-2020. ZenCity הצליחו, תוך תקופה קצרה, לבנות מוצר שערים רבות בארץ ובעולם כבר משתמשות בו, ואשר משפיע כבר היום על החיים של מיליוני אנשים. המוצר משפר דרמטית את הניהול העירוני ואת הקשר עם התושבים".

הערים הגדולות כבר מטמיעות את המוצר

אחד הגורמים שעשויים לגלות עניין בשירותים של ZenCity הוא פורום ה-15 שמאגד בתוכו נציגים של 15 "העיריות העצמאיות" בישראל, שאינן מקבלות מענקים מהממשלה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 התייחס לתחום הערים החכמות ואמר כי "על פי תחזיות, האוכלוסייה בישראל צפויה להכפיל את עצמה עד לשנת 2050 ואף לשלש את עצמה עד סוף המאה ה-21. הערכה זו מציבה אתגרים לא פשוטים בפני העיריות, שיצטרכו לנהל, לתכנן ולספק שירותים עבור אוכלוסייה שהולכת וגדלה בקצב בלתי נתפס. ביחס לכך, מרכיב יסודי והכרחי ביכולת של עירייה לשפר ולייעל את השירות לאזרח, לחזק את הקשר עם התושב ולקדם עירוניות בת קיימא הוא האופן בו היא מנהלת את הידע והמידע העירוני ומשתמשת בהם בצורה נכונה".

לדברי אטיה, "ניתוח וניהול הידע והמידע יכולים לבוא לידי ביטוי למשל במדידה וחיזוי של שימוש התושבים במתקנים ובשירותים שהעירייה מעמידה לרשותם, ניטור שביעות רצונם של התושבים בזמן אמת, הגברת שקיפות המידע באתר האינטרנט של העירייה או שימור ידע של עובדי עירייה שפרשו.בנוסף, שימוש מושכל ואינטגרטיבי בכלים טכנולוגיים כמו בינה עסקית (Business Intelligence) ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), יכול לסייע בעבודת העירייה ולשפר את יכולתה לקבל החלטות באופן מיטבי. עם זאת צריך לזכור שהחדשנות הטכנולוגית היא לא מטרה בפני עצמה - היא כלי בארגז הכלים של העירייה לקידום העירוניות ואיכות החיים העירונית".

ZenCity

שנת הקמה: 2015

מייסדים: איל פדר-לוי (המנכ"ל) ועידו עברי

תחום פעילות: איסוף מידע על שביעות הרצון של תושבי ערים

מספר עובדים: 8, בתל-אביב

גיוסי הון: 1.7 מ' ד'

משקיעים: קיינן פרטנרס ישראל, i3equity, GE ונצ*רס, Tata, פיטנגו ואחרים