ביהמ"ש הורה לפנות השוק העירוני בראשל"צ תוך חצי שנה

תם עידן בראשון-לציון: השוק הישן שברחוב יהודה בעיר צפוי להיסגר בתוך חצי שנה. בית משפט השלום בעיר הורה למחזיקי החנויות בשוק לפנות את החנויות, לאחר שעיריית ראשון-לציון ניסתה במשך עשרות שנים לפנות את הסוחרים מהמקום בהסכמה. מדובר בקרקע עירונית המיועדת למגורים ועל פי הערכות העירייה תפרסם מכרז למכירת המגרש.

לפני עשרות שנים, העניקה עיריית ראשון-לציון, שמחזיקה בקרקע, לתושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך חנות בתנאים מיטיבים כדי לאפשר להם פרנסה ולעזור בשיקומם. וזאת, תוך התחייבות מפורשת מהסוחרים לשאת בתשלומי ארנונה, מים, חשמל ודמי השכירות. במהלך השנים התדרדרו התנאים התברואתיים בשוק הישן ובנוסף חוות דעת של מומחים הגדירו את המבנים המאכלסים את החנויות מסוכנים.

העירייה ביקשה לפנות את הסוחרים מהמקום ומינתה בשנת 2012 את סמנכ"ל העירייה, איתן דורון, לגבש הסכם פינוי עם הסוחרים. מול כעשרה סוחרים הגיעה העירייה להסכמות בדבר פיצוי בהתאם לשמאות שנעשתה וכן תשלום חלק מהחוב. עם זאת, שבעה סוחרים אחרים טענו לזכויות במקום וסירבו להיענות להצעת העירייה.

העירייה הגישה תביעה לבית משפט השלום בראשון-לציון נגד הסוחרים, באמצעות עורכי הדין צילי עקיבא-רפפורט ומאור לוי ממשרד שרקון, בן-עמי, אשר & נאמן, קינן ושות'. לטענת העירייה, הסכמי השכירות שהיו בין העירייה לסוחרים הסתיימו באמצע שנות ה-80 ומאז לא הוארכו. בנוסף טענה העירייה, כי הסוחרים לא משלמים את החובות שלהם, שהצטברו לסכומים של מאות אלפי שקלים.

לטענת העירייה, מצב שבו הנתבעים מחזיקים מצד אחד חנויות ובאסטות ומתפרנסים, ומצד שני לא נושאים בכל תשלום שהוא בגין אחזקת המקום או שכירות לכל הפחות ראויה - לא יכול להימשך. העירייה טענה כי במשך השנים היא זו ששילמה את חשבונות המים והחשמל של מתחם השוק.

מנגד טענו הסוחרים כי ניתנה להם "הבטחה שלטונית" - הן בתקופתו של ראש העיר מאיר ניצן והן בתקופת ראש העיר הנוכחי דב צור - כי הם יפונו בתמורה להקצאת חנות חלופית במתחם אחר.

שופטת בית משפט השלום בראשל"צ, יעל בלכר (שבינתיים מונתה לשיפוט בבית המשפט המחוזי בתל אביב), דחתה את טענת הסוחרים זו וציינה כי לא הוכחה כל הבטחה שלטונית של העירייה לסוחרים. לעומת זאת, קיבלה בלכר את טענות העירייה על ניסיונה להגיע להסכמות עם הסוחרים, וכי הסכמי השכירות עמם הסתיימו לפני שנים רבות ומאז לא שילמו הסוחרים דמי שימוש.

בלכר קבעה, כי העירייה זכאית לקבל דמי שימוש וכן החזר הוצאות חשמל לתקופה של 7 שנים אחורה, אבל כפי שנהגה העירייה עם סוחרים אחרים, קבעה השופטת כי החוב יעמוד רק על 30% מהקרן ובסך הכל בשווי של כמה עשות אלפי שקלים עבור כל נתבע.

בנוסף להחלטה על פינוי החנויות בתוך שישה חודשים ממתן פסק הדין, המליצה השופטת לעירייה להתחשב ב"נסיבות האישיות והכלכליות" של הסוחרים ולשקול, לפנים משורת הדין, "להציע לנתבעים תשלום דמי פינוי" - זאת בתנאי שהחנויות יפונו במועד שנקבע.

"העירייה התנהלה על פי העיקרון שכל אחד מהמחזיקים יקבל לעת הפינוי את הפיצוי המגיע לו, ככל שמגיע, בהתאם לזכויותיו בחנות הקיימת", קבעה בלכר. "אין מחלוקת כי אפשרות כזו עמדה גם לנתבעים, אך הם לא עשו לממשה". עוד קבעה בלכר בפסק הדין כי "למרבה הצער, התוצאה כמתחייבת מהדין היא, שהנתבעים יוצאים וידיהם על ראשם. אין הם זכאים לפיצוי והם נדרשים לפנות את החנויות ואף חבים בתשלום לתובעת. אין ספק, כי אילו השכילו לבוא עם העירייה בהסכמות מבעוד מועד, מצבם היה טוב יותר".