"תיק גדול פעם היה תיק בסדר גודל של 100 ארגזים, כשבכל ארז נכנסים 5 קלסרים עם 200 מסמכים בכל אחד - שזה כ-100 אלף מסמכים בתיק. זה בערך מה שנכנס לפלאפון של כל אחד היום - 100 אלף פריטים. היום המכפלות כפול עשרות, ולעתים יותר מזה בפריטי מחשב. יש עשרות מיליוני פריטים בכל תיק - תיקים גדולים ותיקים קטנים. מדובר בעשרות מיליוני מסמכים בכל תיק" - כך תיאר הבוקר (א') ראש יחידת המודיעין במחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד עתניאל אפק, את האתגר בניהול חקירה בעידן המידע, המיחשוב והאינטרנט.
אפק הופיע בכנס האכיפה שקיימה רשות ניירות ערך היום לראשונה, וחשף מעט את מאחורי הקלעים של חלק מהחקירות המורכבות ביותר שנערכות במדינת ישראל - חקירות נגד עברייני שוק ההון. בין החקירות שמנהלת וניהלה המחלקה בראשותו בשנים האחרונות ניתן למנות את חקירתו של איש העסקים שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, בפרשה המכונה "פרשת בזק", במסגרתה מנהלת רשות ניירות ערך הכוללות חשדות בנוגע להוצאת מסמכים וחומרים מסווגים מישיבות בזק; חשדות בנוגע להתנהלות של בכירים ונושאי משרה סביב עסקאות בזק-yes ו-yes-חלל; ובנוגע לעבירות דיווח וטוהר המידות של מנכ"ל משרד התקשורת.
גם שר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, נחקר בימים אלה על-ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, בחשד לפיו קיבל טובות הנאה תמורת קידום נושאים הקשורים לקבוצה אקויטל שבשליטת המיליארדר קובי מימון וכן חשד לגריפת רווחים תוך שימוש אסור במידע פנים. לאחרונה הצהירה הרשות כי החקירה לקראת סיום.
פרשה נוספת שנחקרה במחלקה בראשותו הנה פרשת הרצת המניות בא.די.בי שבעקבותיה הורשע איש העסקים נוחי דנקנר בהרצת מניות ובעבירות דיווח והלבנת הון, ונשלח לשנתיים מאסר בפועל ותשלום קנס בסך 800 אלף שקל. יחד עמו הורשע איש שוק ההון איתי שטרום, עליו נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל. השניים ערעור לעליון.
גם אמיר ברמלי, בעלי קבוצת רוביקון-קרן קלע, נקלע לחקירה במחלקה וכנגדו הוגש ביוני אשתקד כתב האישום בטענה להונאת משקיעים בהיקף 400 מיליון שקל;
עו"ד אפק תיאר חלק מהאתגרים שמציבים תיקי הענק הללו, ובהם כמות חומרי המחשב שנתפסים. "אנחנו עושים מאמץ להעתיק כל מה שניתן בשטח במהלך החיפטש, מתוך כוונה לא לקחת בחינם לידינו חומרים. אצלנו זה מגיע לשרת מרכזי ומכאן מתחיל ניתוח המידע על-ידי החוקרים", סיפר.
לדבריו, "הקונספט של המחלקה ב-15 השנים האחרונות הוא שמי שמכיר את החומר הכי טוב ואת ההתפתחויות הכי טוב זה החוקרים, ולכן הם יעשו את החיפושים בחומר ולא אנשי המחשבים. אלה יעשו את ההעתקות של החומר כדי שלא נפגע בחומר וכדי שנקבל את זה הכי טוב בהיבט הפורנזי ,אחר כך יש להם שחזורי חומר יותר בעייתיים, של חומר שנמחק וכדומה, אבל מי שצריך לעבור על כל חומרי החקירה מההתחלה ועד הסוף אלה החוקרים. וזה מיליוני מסמכים".
לדברי אפק, "כל אחד מהרכיבים של החקירה מזין ומוזן ממרכיב אחר - התשאול, החומר הכתוב, העיבוד של החומר, החיפוש במחשב והצווים שמתבקשים. זה מצריך דינמיות. מי שמכיר את זה הכי טוב זה החוקר ומי שישה את חיפושי המחשב זה החוקרים. מדובר בסוגיות מאוד מורכבות שהופכות מורכבות יותר מיום ליום. אנחנו יכולים להעתיק כל דבר היום. יש מיליוני פריטים וצריך לדעת לתכלל את הכול. לחוקרים צריכה להיות נגישות לכל החומר לאורך כל חיי התיק מרגע שהחומר הגיע ועד למסירת התיק לפרקליטות. כל הזמן יש חיפושים אינטנסיביים ודינמיים כל הזמן בחומרי המחשב".
אפק התייחס עוד לאתגרים שמציב החיפוש בסמארטפונים. "המורכבות הגבוה בחיפוש בפלאפונים נובעת קודם כל מהמגוון של המכשירים. יש מגוון רחב של ניידים וזה לא נגמר במכשיר, זה נמשך בתוכנות ובאפליקציות שהורידו אליהם. המכשירים הזהים הם שונים גם בגלל גרסאות ועדכוני תכנה שונים, וגם בכל אפליקציה צריך לדעת איך לטפל".
אבל ההעתקה של החומר היא רק השלב הראשון. "בשלב פענוח המידע צריך להבין מה כתוב במה שהועתק. יכול להיות מצב שתעתיק את הטלפון היום ותבין את החומר רק בעוד 3 שבועות", אמר אפק.
לדבריו, "איסוף חומרים מהניידים זה משחק של 'חתול ועכבר'. כל גרסה חדשה שאנחנו מפתחים מזהה את הפרצות שהיו בגרסה הקודמת, ואז יש כבר פרצות חדשות. לכן, יש מורכבות בהחזרת המכשירים לנחקרים. הרבה פעמים הדבר הזה מייצר הרבה מאוד זמן בטיפול במכשירים. יש מכשירים שייקח לנו הרבה מאוד זמן להחזיר, ויש מכשירים שנשמור אצלנו עד המשפט".
עוד הוסיף אפק כי כאשר מתמודדים עם מיליוני מסמכים שהועתקו ממחשבים וטלפונים ניידים, אחד האתגרים המרכזיים הוא ההצלבות שיעשו כדי לאתר את החומר הרלוונטי לחקירה. "כשיש לך הרבה חומרים זה נחמד שאתה יודע לעשות חיפושים מורכבים במחשבים, אבל זה לא מספיק. אתה צריך לדעת לעשות הצלבות מאוד מורכבות בחומר. הכול הופך לגרפי ועיצובי, שלפעמים מרוב עצים לפעמים לא רואים את היער.אנחנו עושים יותר ויותר שימוש בבינה מלאכותית היום. זה שימוש שנעשה מספר שנים ואת התוצאות אפשר לראות בכל התיקים כמעט".
האתגר הבא של מחלקת החקירות ברשות, לדברי אפק, הוא ה"עננים" בהם מגובה מידע רב. "כמעט כולם עושים היום שימש בענן לגיבוי הטלפון או הג'ימייל ולדבר הזה יש לא מעט סוגיות טכניות. אם לקחתי את הטלפונים המידע אצלי אבל המידע בענן נדיף. ברגע שהוא יוצא מהחקירה הנחקר יכול באמצעות כל מחשב קיים לשבש את המידע בענן, כל עוד לא שמתי עליו את היד. ויש גם סוגיות משפטיות שנובעות מהעננים של טריטוריה - מי הבעלים האמיתי של הענן? ומי המדינה שצריך להפנות אליה את הצו - מה שמקשה עלינו את החיים עוד יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
