מאז ומתמיד זכה יובל שטייניץ ליחס סלחני מהתקשורת והציבור. ניקיון השפה בעולם הליכוד המתלהם והוולגרי; הוא נראה שלא במקומו ליד דוד ביטן, מירי רגב, אמיר אוחנה, נאוה בוקר ושאר חברי כנסת מהליכוד הפרוע והמתלהם. אחרי הכול, הוא דוקטור לפילוסופיה, וזה בהחלט לא עניין של מה בכך, בטח לא בליכוד.
שר האנרגיה שטייניץ מודע היטב לתדמית החיוורת, והוא נלחם נגדה באמצעות הופעות רבות ככל האפשר בכלי התקשורת, האלקטרוניים והאחרים. כל מי שעוסק בתחום זה, בעיקר בתפקידי ניהול ועריכה, זוכר אותו כ"נודניק" שאינו מתבייש לבקש, בעצמו או באמצעות עוזרים, שיזמינו אותו אל המיקרופון, ורצוי שתהיה גם מצלמה.
האמת היא שכולם עושים זאת. והוא די הצליח בדרך זו. מכיוון שהיה לו לא קל להגיע אל המיקרופון, היה גם קשה לנתק אותו ממנו. אבל בסך-הכול, כאמור - לא הזיק. וזה כבר לא מעט.
רוח של סלחנות
אפשר להיווכח ביחס המיוחד ששטייניץ מקבל בפרשה האחרונה. האנשים סביבו נחשדים בעבירות כאלה ואחרות בפרשיות שראש הממשלה בנימין נתניהו קשור אליהן בצורה כזאת ואחרת. הם מוזמנים חדשות לבקרים לחקירות ונמצאים, בחלקם, במעצרים. אבל כמעט בכל הדיווחים העיתונאיים מורגשת רוח של סלחנות, מדגישים חזור והדגש שהוא לא בחזקת חשוד. כשמדובר בנתניהו, שואלים איך יכול להיות שהוא לא ידע מה הולך סביבו. לשטייניץ מוותרים בעניין זה. בינתיים.
לא צריך לטעות
אבל צריך להיזהר בגישה זו. הוא לא פראייר. הוא מחזיק מעמד בליכוד כבר הרבה שנים. הוא קיבל כיסא ליד שולחן הממשלה. אי-אפשר להיות צדיק כדי להגיע להישגים כאלה, במיוחד במפלגה כמו הליכוד. מעמדו במפלגה פרועה זו מלמד שהוא רחוק מלהיות נעבעך. יותר סביר שהוא יודע להציג עצמו בתור כזה. למעשה הוא אדם עם ראש טוב על הכתפיים, והוא יודע לתמרן בהצלחה את דרכו בעולם פוליטי קשה ואכזרי.
בקיצור, לא צריך לטעות. אני לא אומר ששטייניץ היה בסוד העניינים המלוכלכים הנחקרים עכשיו. אבל לא הייתי רוצה שיתייחסו לכך כאל אקסיומה שאינה זקוקה לראיה. אני חושב שהיא כן זקוקה.
מי יתנדף?
"בסוף נשאר רק הסיפור ההזוי והשקרי של החמגשיות שאת רובן המכריע הזמין מני נפתלי. גם זה יתנדף בשימוע", דברי ראש הממשלה נתניהו. ייתכן. אבל אולי זה דווקא ראש הממשלה שלא יהיה בתפקיד.
כתבות
ני"ע
