"במשבר עמוק הבנקים המרכזיים יתערבו להצלת המשקיעים"

כעשור לאחר פרוץ המשבר הכלכלי הגלובלי, פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, סבור כי אחד הנושאים המרכזיים שעמם נדרשים להתמודד בשווקים כיום, הוא מצב שהוא מגדיר כסוג של התמכרות לכספים שמזרימים הבנקים המרכזיים לשווקים הפיננסיים.

הזרמות אלה, יחד עם הריביות הנמוכות והנזילות הגדולה של מזומנים, מנתבות את המשקיעים, לדברי ליידרמן, לשוקי המניות ולנדל"ן. הוא מציין כי מדד מחירי הבתים הגלובלי של קרן המטבע הבינלאומית נמצא כיום ברמה דומה לזו שבה שהה לפני המשבר, וכך גם מדד מחירי הדירות בארה"ב של קייס-שילר.

בשיחה עם עורך שוק ההון של "גלובס", שי שלו, אמר היום (ב') ליידרמן, במסגרת אירוע "הפודיום" של "גלובס" ו"קסם מדדים", כי הדבר שהפתיע אותו יותר מכל עם פרוץ המשבר, היה "עד כמה מעט מהסיכונים האמיתיים אז היו מגולמים בשווקים, ועד כמה מעט ידע, הקשור לארכיטקטורה הפיננסית שהתפתחה והשתכללה בעקבות הליברליזציה בארה"ב, היה בידי הרגולטורים והבנק המרכזי האמריקאי. עם כל הנגזרים והמוצרים הפיננסיים ששווקו אז, כיום אפשר להבין עד כמה כולנו לא הבנו שייצרו מוצרים שאף אחד לא הבין את הסיכון האמיתי שלהם.

"גם פשיטת הרגל של בנק ההשקעות ליהמן בררדס היתה מבחינתי הפתעה, כי בשווקים הניחו שהוא גדול מכדי ליפול. לאחר שבאותה שנה הצילו גם את בר סטרנס וגם את חברת הביטוח איי.אי.ג'י, בשוק ציפו שגם את ליהמן ברדרס יצילו".

 נתוני האבטלה

"ההתאוששות הייתה מהירה"

- חלפו 10 שנים, ושוקי המניות והנדל"ן שוב שוברים שיאים. אתה מופתע?

"לא. אני מאמין גדול בכוחה של הריבית, שהיא משקפת את מחיר הכסף. אנחנו במצב שבו כל זמן שהריבית נמוכה ורואים צמיחה, הכסף ממשיך לעבור לכיוונים האלה, אם כי יכול להיות שיהיו נקודות תיקון נוספות, כי כשטסים גבוה למעלה, יש תנודתיות ואף פעם לא ידוע מה הטריגר לכך. עוד דבר חשוב, שתומך ברמות הגבוהות בשווקים, הוא רווחיות החברות, שהיא טובה גם בארץ וגם באירופה ובארה"ב".

- עד מתי, לדעתך, יימשך השוק השורי?

"קשה להתנבא לגבי שווקים, ולכלכלנים קשה לראות תפניות שיתרחשו. אמנם הריבית האפסית היא גורם בסיסי מספיק חזק, אבל מספיק 'שיעול חזק' שיגיע מכיוונה של יו"ר הפד, ג'נט ילן, כדי לזעזע את השווקים. אני חושש מתהליך שבו ככל שהבנקים המרכזיים מאריכים את תקופת הריבית הנמוכה, כך הכסף הזול מעודד מינופים ועלייה במחירי נכסים - מה שמוביל למצב שבו הסיכונים עולים כמעט בצורה של חזקה".

- יש, להערכתך, חשש למשבר נוסף כמו זה שהתרחש ב-2008?

"אחד הסיכונים במצב הנוכחי, שהכלכלנים לא יודעים מתי עלול להתרחש, אם יתרחש - גלום בעלייה המהירה מאוד בשוקי המניות והנדל"ן, והירידה הדרמטית של מרווחי הריבית שמתדלקת אותם. יש עוד הטוענים שהשוק הקונצרני לא מתמחר את הסיכונים האמיתיים של החברות ואת יכולתן להחזיר הלוואות. אבל קשה למצוא כיום כלכלן בוול סטריט, שיחשוב שהשנה או בשנה הבאה צפוי משבר כזה. עם זאת, גם בסופת ההוריקן בפלורידה, עם כל מערכות המחשוב והחיזוי, גם שם טעו. יש משברים שאפשר לצפות מראש, כמו משבר מניות הבנקים ב-1983. אבל במצב הנוכחי, קשה מאוד לחזות".

ובחזרה למשבר של 2008. לדברי ליידרמן, "אחד הדברים המשמעותיים בניתוח המשבר הוא העובדה שההתאוששות ממנו היתה מהירה מאוד, והצמיחה חזרה כמעט בכל העולם כבר ב-2009. כחלק מההתאוששות, בארה"ב וגם בישראל הירידה בשיעורי האבטלה היתה מהירה. בפרמטר זה ראינו פיגור מסוים באירופה, אבל צריך לזכור שבאירופה יש קשיחות די משמעותית בשוקי העבודה והרבה בעיות מבניות. לכן, טוב שבאחרונה אנו רואים שם שיפור מסוים בהקשר זה".

לגבי תגובת השווקים למה שהתרחש במשבר לפני כעשור, אמר ליידרמן כי "שוקי המניות הגיבו בצורה משמעותית למשבר, אבל כיום, עשור לאחר מכן, אנחנו פוגשים רמות מחירים ששוברות שיאים. התנודתיות, כפי שהיא נמדדת על ידי מדד ה-VIX, נמוכה מאוד, וכסף חוזר ובגדול לשווקים המתעוררים - ברזיל, סין וגם קוריאה הדרומית".

הוא סבור כי "הגורם העיקרי להתאוששות המהירה ולהבדל הגדול מהשפל הגדול בארה"ב ב-1929 הוא ההתגייסות הכמעט מלאה של הבנקים המרכזיים לטיפול במצב".

ליידרמן המשיל את מצב הכלכלה לרפואה, והסביר כי "הפציינט היה במצב של סכנת חיים, והבנקים הפעילו כל מה שצריך כדי להוציא אותו מטיפול נמרץ - הורידו ריבית והדפיסו כסף. תגובה כזו לא היתה ב-1929, משום שאז היתה גישה של פחות התערבות בשווקים".

 נתוני האבטלה

יציבים "למרות האזור התנודתי"

- העובדה שישראל כמעט לא הושפעה מהמשבר, קשורה להתנהלות נכונה של ראשי האוצר כאן?

"ברחבי העולם כמעט לא ראינו את שרי האוצר. הנטל היה בעיקר על כתפי הבנקים המרכזיים. היה היעדר מנהיגות מצד משרדי האוצר, שחששו להגדיל גירעון, אז נתנו לו לגדול. בישראל, לעומת זאת, המשבר תפס אותנו עם רגליים על הקרקע, ואחרי רפורמות שנעשו באופן הדרגתי.

"אנחנו מדינה קטנה, בנק ישראל אפקטיבי מאוד בפיקוח שלו, ולכן לא התפתחו פה המכשירים הפיננסיים המתוחכמים, ולא לקחו פה משכנתאות כמו בארה"ב. העובדה שהיתה משמעת במשרד האוצר, עזרה למצב, ואפשר לראות שיחס החוב שלנו לתוצר ירד עם השנים, שיש פיקוח יעיל על הבנקים, ושפיתחנו מערכת יציבה למרות האזור התנודתי".

- עד מתי תימשך, לדעתך, סביבת הריבית הנמוכה?

"אנחנו נמצאים ברמות ריבית נמוכות, שלא היו כמותן בהיסטוריה. ריבית הפד 1.25%, הריבית באירופה בין 0.4% לריבית שלילית, ובישראל 0.1%. כנראה המצב הזה יימשך, כי התפיסה כיום של הבנקים המרכזיים היא להגיב להתפתחויות באינפלציה ומדד המחירים לצרכן, אבל כרגע לא רואים אינפלציה. בישראל נסגור שנה רביעית של דפלציה, וגם בארה"ב ובאירופה האינפלציה לא מרימה ראש. לכן, אנחנו נשארים ברמת הריביות הנמוכות.

"דבר נוסף שקורה במצב של ריבית נמוכה, זה הגדלת המינופים, וכיום העולם הוא עולם של מינופים אדירים, גם של פרטיים וגם של חברות". להערכת ליידרמן, "סביר כי השפעת ההוריקן בפלורידה תדחה עוד יותר את העלאות הריבית של הפד, כי כשצריך לתמוך בדרום ארה"ב, וחלק מאותה תמיכה היא בעבודות שיקום, יהיה קצת קשה בסיטואציה הזו להעלות את הריבית".

- איזה לקחים יכולים המשקיעים בבורסות להפיק מהמשבר?

"בדיעבד כולנו חכמים, ויודעים שמי שרץ ומכר - הפסיד. אבל צריך לדעת שבהיסטוריה היו אפיזודות שבהן מדד הדאו ג'ונס היה 10-15 שנים באותה רמה. לכן, אחד הדברים שצריך להדגיש, הוא שבסיטואציה של היום, משיקולים כלכליים וגם פוליטיים, ככל שהמשבר בשווקים יהיה עמוק, כך גם תהיה התערבות הבנקים המרכזיים כדי להציל אותנו מהמשבר. זה משהו שצריך להפנים אותו: כגודל האיומים, כך גודל האתגר לבנקים המרכזיים וקובעי המדיניות".

 נתוני האבטלה