העליון: חברת תעופה תוכל לגבות דמי ביטול לכל כרטיס בנפרד

לידיעת המזמינים טיסות לחו"ל: בעת ביטול הזמנה הכוללת מספר כרטיסי טיסה, רשאיות חברות התעופה לגבות דמי ביטול עבור כל כרטיס בנפרד, ולא דמי ביטול פעם אחת עבור העסקה כולה - כך קבע הבוקר (ג') בית המשפט העליון.

מדובר בפסק דין שניתן במסגרת דיון נוסף שעסק בפרשנותו של סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן - הקובע את שיעור דמי הביטול שעוסק רשאי לגבות מצרכן, אם זה התחרט והחליט לבטל עסקה.

השאלה שעמדה בלב הדיון הייתה - במקרה שבו צרכן הזמין מספר שירותים או מספר נכסים במסגרת הזמנה אחת שבוצעה מרחוק (אינטרנט או טלפון), האם יוכל העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בגין העסקה בכללותה - או שמא בגין כל אחד מהרכיבים שנכללו בה בנפרד? ובפרט - מהו הדין במקרה שבו הוזמנו מספר כרטיסי טיסה באותה ההזמנה?

שאלה זו היוותה את הבסיס לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אל-על ונדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. המבקש הייצוגי - עו"ד ליאור צמח - הזמין באפריל 2011 שני כרטיסי טיסה מישראל לברלין, עבורו ועבור רעייתו, דרך אתר האינטרנט של אל-על. למחרת הסתבר לו כי המועד המתוכנן לטיסה אינו מתאים לו בשל סיבות אישיות, ועל כן הוא פנה טלפונית אל אל-על בניסיון להקדים את מועד הטיסה.

משנודע לו כי המחיר בגין שינוי מועד הטיסה הוא משמעותי, הוא פנה פעם נוספת אל אל-על, הפעם בהודעת דואר אלקטרוני, וביקש כי ההזמנה תבוטל. כמו כן, הוא ביקש כי יונפק לו אישור בכתב בדבר הביטול ובדבר שיעור דמי הביטול שייגבו ממנו. בתגובה הודיעה אל-על לעו"ד צמח כי תגבה ממנו דמי ביטול בנפרד בגין כל אחד מכרטיסי הטיסה שהוזמנו.

בסופו של יום המבקש ביטל את ההזמנה, והמשיבה השיבה לו את כספו, בניכוי דמי ביטול בסך של 27 דולר - כ-92 שקל לפי שער הדולר באותו מועד - עבור כל אחד מהכרטיסים.

בעקבות זאת הגיש עו"ד צמח לבית המשפט המחוזי תביעה נגד אל-על ובקשה לאשר את תביעתו כתובענה ייצוגית. בתביעה הוא טען כי ההפרדה שאותה ערכה אל-על בין שני כרטיסי הטיסה היא מלאכותית, וכי למעשה מדובר בעסקה אחת, אשר במסגרתה נרכשו מספר רכיבים. זאת, בפרט נוכח הסממנים הטכניים של ההזמנה כהזמנה אחת, של צרכן אחד, באמצעי תשלום אחד. לטענתו, שיעור דמי הביטול הקבוע בחוק הגנת הצרכן נגזר משווי העסקה כולה. לפיכך, טען, אל-על הפרה את הוראת הסעיף בכך שגבתה דמי ביטול נפרדים עבור כל אחד מרכיבי העסקה.

בית המשפט המחוזי לא קיבל את פרשנותו של עו"ד צמח ודחה את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בין היתר נקבע כי אל-על הייתה רשאית לגבות דמי ביטול בעבור כל כרטיס טיסה בנפרד - ראשית משום שעשויים להיגרם לאל-על הפסדים נפרדים כתוצאה מביטולו של כל אחד מהכרטיסים, ונתון זה מטה את הכף לכיוון המסקנה לפיה היא רשאית לגבות דמי ביטול בעבור כל כרטיס; וכן משום שכרטיס הטיסה הוא התחייבות לקבלת שירות אישי, ומשכך יש לראות בכל כרטיס טיסה עסקה נפרדת.

עו"ד צמח ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, ואליו הצטרפה גם המועצה הישראלית לצרכנות ותמכה בעמדתו. בטרם ניתנה ההחלטה בתיק זה, ניתנה החלטה נוספת של שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, שדחתה ערעור אחר באותו עניין וקבעה כי יש לפרש את סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן כקובע כי בעת ביצוע הזמנה אחת על-ידי צרכן אחד, ייגבו דמי ביטול פעם אחת עבור ההזמנה כולה.

בהמשך, ולאחר שבחן את החלטת השופטת ארבל, דחה בית המשפט העליון, שדן בתביעתו של עו"ד צמח, את ערעורו על החלטת המחוזי. בפסק הדין נקבע כי תכליתם של דמי הביטול הקבועים בצד זכות הביטול "משלבים בין רכיב הרתעת הצרכן מעסקאות פזיזות ובין פיצוי מסוים לעוסק לעניין ההוצאות המינהליות".

בהכרעתו בסוגיית ביטול כרטיסי הטיסה שעמדה על הפרק, התייחס העליון לכלל לפיו "ככל שניתן לבטל רכיב מסוים בתוך הזמנה אחת באופן נפרד, יש לראות רכיב זה כעסקה נפרדת לצורך גביית דמי ביטול" (מבחן ריבוי הרכיבים); ועל כן נקבע כי בדין נגבו דמי ביטול בגין שני רכיבי העסקה - שהם שני כרטיסי הטיסה.

על החלטה זו ביקש עו"ד צמח לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, ודיון כזה התקיים בהרכב של 7 שופטים. ואולם, התוצאה שהתקבלה הבוקר הייתה זהה. בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה (בדימ') סאלים ג'ובראן ובהסכמת יתר ששת חברות וחברי ההרכב, קבע ביחס לשאלה הפרטנית כי העוסק רשאי לגבות מהצרכן דמי ביטול נפרדים עבור כל כרטיס טיסה.

נקבע כי דמי הביטול המרביים לפי סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן שיכול העוסק לגבות עבור ביטולן של עסקאות צרכניות לשירותי תעופה על-ידי צרכני שירותי תעופה הם 5% משוויו של כל כרטיס טיסה או 100 שקל עבור כל כרטיס הטיסה.

ואולם באשר לשאלה הכללית - האם ניתן לבצע פיצול וגביית דמי ביטול נפרדים בנוגע לכל עסקת רכישת שירותים או מוצרים מרחוק - סבר המשנה לנשיאה (בדימ') ג'ובראן כי אין להתיר גביית דמי ביטול עבור כל רכיב במסגרת אותה פעולת ביטול, בעוד יתר חברות וחברי ההרכב סברו כי יש להותיר שאלה זו להכרעה נפרדת, כאשר זו תעלה בפניהם.