בעקבות הגידול בקניות באינטרנט: חברת דואר ישראל משיקה היום (ג') את מרכז הסחר המקוון לחבילות בהשקעה של כ-100 מיליון שקל (עד 2020).
ההבטחה של דני גולדשטיין, מנכ"ל דואר ישראל, היא ש"חבילות מחו"ל יגיעו לנקודות החלוקה תוך 48 שעות מנחיתתן".
גולדשטיין, שתומך בהעלאת תקרת הפטור ממכס לקונים באינטרנט, העריך כי "העלאת תקרת הפטור מ-75 דולר ל-200 דולר תגדיל את קצב ההזמנות ל-300 מיליון חבילות בשנת 2025".
מרכז הסחר המקוון לחבילות, שהוקם במודיעין על שטח של 18 דונם, ערוך לקלוט ולמיין יותר מ-100 מיליון חבילות בשנה (עשרות אלפי פריטים בשעה), כשעיקר ההליך יבוצע דיגיטלית, במקום ההליך הידני כיום. כ-250 עובדי הדואר מועסקים במרכז, המוגדר כ"פרויקט הדגל של דואר ישראל".
חברת דואר ישראל משיקה את מרכז הסחר המקוון לחבילות- בהשקעה של 100 מיליון ש"ח
צעדי התייעלות
מגמת הקניות המקוונות מהווה מנוע צמיחה לכל חברות הדואר בעולם, שהיו מי שכבר הספידו אותן לאור הצניחה במספר המכתבים. ב-2016 הסתכמו הכנסות הדואר ב-1.8 מיליארד שקל, כשהרווח הנקי עמד על 48 מיליון שקל.
בסוף 2015 יצאה לדרכה רפורמת הדואר, שאמורה הייתה לעורר תחרות. כחלק ממודל ההתייעלות נסגרו סניפים, פוטרו מאות עובדים, וצומצמו שעות חלוקה. עם הגידול בצורך בשירותי הדואר חלה תפנית, ושעות החלוקה והפעילות של הסניפים הותאמה לצרכים.
ההתייעלות להפחתת העומסים בסניפים כללה גם את האפשרות להזמנת תור מראש, לצד נקודות חלוקה מחוץ לסניפי הדואר. בין היתר מדווח הדואר כי מתנהלים מגעים עם חברת פז לשימוש בתשתית הלוקרים שפרסה לאחרונה בכ-100 תחנות דלק ברחבי הארץ - שיתוף-פעולה שיאפשר איסוף חבילות בתיבות הללו. עוד מציע הדואר שירות שליחים בשיתוף עם חברת GETT.
תהליך מקוצר
כיצד יקוצר התהליך עם המעבר למרכז החדש? עד כה, חבילה שהגיעה ארצה הייתה עוברת למיון ראשוני ביחידת המיון של הדואר ישראל בנתב"ג - ומשם למיון באחד מבתי המיון של דואר ישראל בתל-אביב, בירושלים או בחיפה. לאחר מכן הפריט היה נשלח לבית הדואר בעיר של הנמען, ושם היה ממוין לפי יחידת המסירה ללקוח (סניף, סוכנות, מרכז מסירה, דואר נע וכו'). כך עמד משך מסירת הפריט מרגע נחיתתו בארץ על 7-5 ימים בממוצע.
בתהליך החדש, אחרי נחיתת החבילה בנתב"ג, היא תגיע במכולה למרכז המיון החדש. שם יעבור הפריט תהליך שיקוף ביטחוני, מכס, צילום מדבקת הפריט ופיענוח נתוני הנמען ותכולת הפריט. לאחר מכן יאותרו פרטי הנמען על-פי נתונים מוקדמים, המגיעים מאתרי הסחר, ותופק מדבקת מיון ליחידה הסופית אליה יגיע הלקוח. משם יעבור הפריט ליחידה הסופית, והלקוח יקבל מסרון או הודעה כתובה על הגעת הפריט. לפי הדואר, כאמור, התהליך מקצר את משך מסירת הפריט ל-48 שעות בממוצע משלב הנחיתה.
"מעצמת קניות באינטרנט"
שר התקשורת, איוב קרא, אמר היום: "דואר ישראל הוא תשתית לאומית וגורם משמעותי בהורדת יוקר המחיה. הדואר הוא אחד הגופים המשמעותיים במדינת ישראל שמספק שירות אוניברסלי ונוגע ב-8 מיליון תושבים, מדן ועד אילת. החברה עברה בשנתיים האחרונות מהפכה עצומה בכל מה שקשור בשיפור השירות ללקוח - מחברה שקפאה על שמריה במשך עשור - לחברה שמציגה שיפור בתוצאות העסקיות, צמיחה בכל מדדי השירות וגם קידמה טכנולוגית בתחום העברת החבילות לציבור".
עוד אמר קרא כי "ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל היא מעצמת קניות באינטרנט, וחובתה של ממשלת ישראל להוריד את יוקר המחיה ולאפשר ליותר לקוחות מהשכבות החלשות לקנות בזול מוצרים".
חזי צאיג, יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, התייחס למנועי צמיחה אחרים של הדואר ואמר כי בשנים הקרובות יפעל הדואר בתחום השירותים הפיננסיים באמצעות בנק הדואר ושירותים לוגיסטיים שונים. לדבריו, "אני מאמין כי הפרטה של החברה, בהתאם לתוכנית הרפורמה, עשויה לסייע מאוד לצמיחה וההתרחבות של החברה כגורם עסקי מוביל במדינת ישראל, ואנו נבצע את המהלכים הנדרשים כדי לקדם זאת".
אחת הסוגיות עמן מתמודד הדואר מתייחסת לשירות הלקוחות ולריבוי התלונות של הציבור, למשל באשר להמתנה ממושכת לקבלת חבילות, אובדן חבילות ועוד. גולדשטיין התייחס לעניין זה ואמר כי "אחד האתגרים המרכזיים שלי ושל הנהלת החברה בשנתיים האחרונות היה להחזיר את אמון הציבור בדואר ישראל ולפתח את מנועי הצמיחה של החברה".
מנוע צמיחה
עוד אמר גולדשטיין כי "הסחר המקוון הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלנו, אשר יפצה בעתיד על הירידה בתחום המכתבים. בתוך עשור ירדה כמות דברי הדואר לנפש ב-54%. אם בשנת 2006 כל תושב בישראל קיבל 112 מכתבים בממוצע בשנה - הרי שב-2016 הוא קיבל בממוצע 52 מכתבים בשנה. השנה נחלק כ-60 מיליון חבילות, כאשר הקצב רק הולך וגדל משנה לשנה ויגיע לכ-100 מיליון חבילות בשנת 2020".
עוד הוא הוסיף כי "דואר ישראל הוא גוף הריטייל הגדול בישראל כיום עם מעל ל-1,000 נקודות מסירה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
