תארו לעצמכם, ששלי יחימוביץ מכריזה על תמיכה ללא סייג בנפתלי בנט, או שיאיר נתניהו מצטרף לשוברים שתיקה. את הפלצות הוודאית שתאחז בתומכיהם אפשר להשוות לחלחלה שחשים עתה רפובליקאים, ובעיקר אלה שנמנים עם האגף השמרני של מפלגתם, לנוכח הלוליינות האידיאולוגית של הנשיא הרפובליקאי דונלד טראמפ, שהחל לדבר לפתע כפונקציונר דמוקרטי.
טראמפ החל לחזר במרץ אחרי המפלגה הדמוקרטית והוא משמיע עתה התבטאויות של כפירה בעיקר, שטורפות את קלפי המפלגה הרפובליקאית, ביתו האידיאולוגי לכאורה. מאמציו להתקרב לדמוקרטים - או התרפסותו לפניהם, כהגדרת מבקריו מהימין - אינם נובעים מהארה פנימית פתאומית כמובן. התחבטויות נפש אינן השטיק שלו. אנליסטים משוכנעים שמה שמניע אותו הוא צורך לרשום לפחות הישג תחיקתי אחד בכהונתו, והוא מבין שהישג כזה לא יושג ללא תמיכת הדמוקרטים.
המפלגה הרפובליקאית נהנית אמנם מרוב בשני בתי המחוקקים בקונגרס, אך לא עלה בידה למוטט ולהחליף את אובמה-קר בגלל שסעים פנימיים עמוקים, בעיקר בין טהרנים אידיאולוגיים מהימין הקיצוני לבין רפובליקאים פרגמטיים מהזרם המרכזי. מבחינת טראמפ, זו טראומה קשה. לאחר הכל, קריאות קרב נגד אובמה-קר היו רכיב מרכזי בנאומי הבחירות שלו.
לטראמפ יש אפוא עתה בייבי חדש - רפורמה במערכת המס - והוא חש שהאוניה הזו לא תפליג לשום מקום בלי תמיכה של לפחות חלק מהדמוקרטים. ייתכן שמטרתו היא לכונן קואליציית מתונים משתי המפלגות. גם הרפובליקאים שואפים להעביר רפורמה משמעותית במערכת המיסים, אך הרפורמה שלהם אינה בהכרח הרפורמה של טראמפ.
וכך, לפני אחרי ארוחת ערב חגיגית בבית הלבן, אמש, בהשתתפותם של מתונים משתי המפלגות, לרבות "צ'אק וננסי", כפי שמכנה טראמפ את צ'אק שומר, ראש הסיעה הדמוקרטית בסנט, ואת ננסי פלוסי, ראש הסיעה הדמוקרטית בבית-הנבחרים, אמר הנשיא כך: "אם הם (הדמוקרטים) ירצו להעלות (מיסים על עשירים), אז שיעלו, בכנות".
והוא הוסיף: "העשירים לא ירוויחו הרבה מהתוכנית הזו... אני חושב שהעשירים יישארו פחות או יותר כפי שהם היום". אחר-כך, כתום הסעודה, פרסמו שומר ופלוסי הודעה, שלפיה לא זו בלבד שטראמפ התחייב לא לקצץ במיסי העשירים, אלא שהוא הבטיח לנסות ולהגן על "החולמים" - קבוצת מהגרים נטולי ניירות, שהובאו לארה"ב בילדותם שלא מרצונם - מפני גירושם לארצות שבהן הם נולדו. הזוועה! כך מדבר הרפובליקאי מס' 1? ומה יגידו חברי ה"בייס", גרעין התמיכה החזק של טראמפ?
יתר על כן, רק לפני שבוע הגיע טראמפ לעסקה עם פלוסי ושומר להעלאתה של תקרת החוב ולגיבוש תקציב ביניים לשלושה חודשים, על אפם ועל חמתם של מנהיגי סיעות הרוב הרפובליקאים בסנט ובבית-הנבחרים. הוא אפילו לא עמד על המיקח עם הדמוקרטים וקיבל את הצעתם הראשונה ללא מו"מ, אמר בהשתאות מחוקק רפובליקאי.
"השורה התחתונה - באמת מתגבשת אסטרטגיה חדשה בבית הלבן", אמר ציר בית-הנבחרים הרפובליקאי המתון טום ריד, ל"וושינגטון פוסט".
בכל זאת, טראמפ מוסיף לדבוק בעמדה רפובליקאית אחת ואינו מרפה, למרות שהסיכויים למימושה שואפים לאפס: לקצץ את מס החברות מ-35% ל-15%. לפנות בוקר (שעון ישראל), חזר טראמפ על המנטרה הזו אך אפילו בכירים בממשלו ומחוקקים רפובליקאים מודים עתה שרף המטרה הזה אינו בר השגה.
בציוץ חדש בחשבון הטוויטר שלו, אומר טראמפ: "בסין, רמת המס התאגידי היא 15%. אנו צריכים לעשות כל מה שאפשר כדי להגיע לרמה הזו כדי שהכלכלה שלנו תנצח. עבודה ושכר!"
אך יומיים קודם לכן הכריז שר-האוצר, סטיבן מנוצ'ין, כי לא יהיה אפשר לקצץ את המס התאגידי בארה"ב לרמה נמוכה כל-כך. זו אמנם מטרתו של טראמפ, אך אילוצים תקציביים לא יאפשרו את מימושה, הוא ציין.
בכנס כלכלי בחסות הערוץ הפיננסיCNBC אמר מנוצ'ין כך: "לא ברור לי אם נוכל להשיג זאת (מס חברות בשיעור 15%) בגלל סוגיות תקציביות, אך אנו נוריד (את המס) לרמה שתהיה תחרותית מאוד (עם רמות מס תאגידי במדינות אחרות)".
ומארק שורט, ראש המשרד לענייני חקיקה בבית הלבן, אמר בכנס כלכלי אחר: "בסופו של דבר, תהיה כנראה פשרה כדי להגיע לעסקה הטובה ביותר".
כלכלנים אמרו בעבר, כי רמה שתנוע בין 20% ל-25% היא קו מטרה סביר יותר, אך מנוצ'ין סרב לנקוב מספרים. לדבריו, מספרים מדויקים פחות חשובים מרפורמה במערכת המיסים, שהמס התאגידי יהיה חלק ממנה.
הקהיליה התאגידית קצת יותר פסימית. סטיב שווארצמן, מנכ"ל חברת ההחזקות הענקית בלקסטון, אמר בכנס של CNBC, כי הוא סבור שרמת המס התאגידי תהיה בערך בין 25% ל-28%. "לדעתי, קיים קונצנזוס להגיע לרמה הזו", הוא אמר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.