להחליף את סיסמאות העבר

1. הרמטכ"ל מסתכל באומץ על המציאות ומסמן את העתיד. צבא ההגנה וההכרעה החדש לא יקום בקדנציה שלו, אפשר שגם לא אצל מי שיחליף אותו, את שר הביטחון ואת ראש הממשלה בקדנציה הבאה והבאה אחריה. רב-אלוף איזנקוט עושה עוד צעד לדרך הצפויה הברורה והבהירה.

2. המציאות: נגמרו, מזמן, ימי "צבא העם". ככל הנראה אף פעם לא באמת היו, רק היה נוח ונעים לומר את זה. הסיסמה "גיוס חובה לכל" לא מתקיימת מזמן, גם לא התקיימה, אפילו לא בשנות החמישים והששים הכאילו-הרואיות וחלוציות.

הצבא לא אמור להוביל "משימות התיישבות לאומיות" כמו הקמת גרעיני נח"ל. צה"ל גם לא יכול להמשיך להחליף את המדינה ומשרדי הממשלה ולהיות אחראי על "ביעור הבערות והנחלת השפה העברית" - מה שהיה פעם "נערי רפול" וממשיך היום בצורת גיוס, חינוך והדרכת צעירים ועולים שמתקשים להשתלב בחברה או שלא הגיעו להשכלת מינימום. המשימה הזו חשובה וקריטית - אבל לא תפקיד הצבא לבצע אותה. בשביל זה יש ממשלה.

עוד דבר: גם היום אין לצבא מה לעשות עם המוני חיילים וחיילות בסדיר, הוא מבצע שחרורים של גיוסים ולפעמים עושה בהם שימוש בעבודות יזומות ומיותרות.

3. המציאות: אחוז המתייצבים לשירות חובה סדיר הולך ופוחת, ועומד היום על כ-60% משנתוני הגיוס. עשרות אלפי אזרחי ישראל צעירים, חרדים וחרדיות, דתיים ודתיות, ערבים וערביות, מתחזים ומתחזות, דוגמנים ודוגמניות, אמנים, ספורטאים, רקדנים, אנשי הטיעונים הנפשיים-רגשיים, וגם מנצלי האפיק הנוח של "שירות לאומי" - לא מתגייסים. משתמטים בהמוניהם. בחסות החוק, בחסות הצבא שלא רוצה להתקשקש בכגון אלה, או בחסות הפוליטיקאים שעושים חישובי בחירות.

4. המציאות: חלקם של הלא-מתגייסים ילך ויגדל. הצבא לא אמור לשחק בשוטרים וגנבים ולשלוח חוקרים לבדוק אם הנערה נוסעת בשבת או אם "החרד" באמת חרד ולא רק לעצמו. הצבא גם לא צריך להעסיק כוח אדם כבד כדי לבדוק מתחזים, אלה שמביאים "פתק מרופא", או מצהירים על קושי נפשי. צבא זה לא עובדים סוציאליים. צבא הוא מגן, לוחם ומכריע. אגב, מאז מלחמת יום הכיפורים, שכחנו כולנו, גם מובילי הצבא שכחו, מהמילה "מכריע". כמה עשרות שנים שלא מדברים כאן על הכרעת מלחמה אלא רק על "המבצע יביא שקט לכמה שנים". גם התודעה הזו חייבת להשתנות.

5. המציאות הנוכחית יקרה מאוד. היא מביאה לבזבוז מיליארדים רבים של שקלים בכל שנה על טיפול, תשלום, החזקה ואימון אלפים רבים מאוד של אלה שאין מה לעשות איתם, שלעולם לא יהיה להם תפקיד במשימות המרכזיות. הוצאה שגם היא גורמת לכך שהצבא מצמצם את נתח התקציב המיועד ל"התעצמות" - שירד בשנים האחרונות אל מתחת ל-15% מתקציב הביטחון, הכולל גם את מט"ח הסיוע האמריקאי. היא גורמת להתנפחות הצבא לממדים בלתי נסבלים - שמכבידים עליו. ועיקר העיקרים: להתגברות תחושת הניצול והמרירות אצל המתגייסים הטובים. למה אנחנו הולכים להשקיע בעם ובמדינה 3 שנים קשות - והאחרים פונים בינתיים לאוניברסיטאות, לישיבות, לעבודה, בילויים, נסיעות, צבירת חסכונות או צבירת ותק. מה שמגדיל את אי ההתייצבות.

6. הגיע הזמן לשינוי הגדול. להתבגרות. לתעוזה לראות את העתיד, במקום לשמר את סיסמאות העבר. להביא להעדפה לאומית ברורה של המשרתים בצה"ל. של הראויים לשרת בצה"ל.

כך זה ייראה: כל המגיעים לגיל גיוס יהיו מחויבים להתייצב. הצבא יבחר את מי שהוא צריך ורוצה לגייס - ואת מי לפטור. על פי צרכיו המגוונים, המקצועיים, על פי המוטיבציה, מבחנים כאלה ואחרים. לוחמים, תומכי לחימה, מקצועות משרד, תחזוקה, רפואה, הנדסה, טבחות, שמירה, מזכירות, טיפול בפרט ועוד ועוד ועוד. הצבא יבחן את צרכיו ויגייס על פי צרכיו. חלק מהאנשים יתבקשו להתגייס למשטרה הכחולה, או הירוקה, כמו שמתקיים כבר שנים. כל מי שמערכת הביטחון תוותר על שירותו - יקבל הודעת שחרור.

כל מי שהצבא יבחר בו לשירות סדיר יקבל שכר, משכורת חודשית, או למי שזקוק למילים יפות - מענק, בונוס או צ'ופר. השכר יהיה לפי חודשי השירות ומדרגות שכר שייקבעו. דוגמה: שכר לוחמים יהיה מעל השכר הממוצע במשק. תומכי לחימה שכר ממוצע, ג'ובניקים שכר מינימום. מובן שלוחם שעובר לשמש בתפקיד משרדי יקבל שכר כעובד משרדי. מדובר רק בצבא סדיר, שכן לקבע יש קריטריונים משלהם. השכר יהיה לכל חודש שירות - כלומר לא התחייבות לאורך שנות הסדיר.

7. מאיפה יבוא הכסף? "הרי מדובר במיליארדים", זועקים המתנגדים. התשובה היא: הכסף הזה ישנו. מונח. אבל מחולק באופן בזבזני, לא יעיל ולא ראוי.

המקורות: קודם כל כספי ההוצאה המיותרת בעבור המוני מגויסים אוטומטיים שאין מה לעשות איתם, ההוצאה המכבידה על משחקי חתול ועכבר עם המשתמטים לפני ובמהלך השירות, גם עבור תקנים מיותרים שחוששים היום לחסל - כי אז לקצין הקבע לא תהיה עבודה.

חיסכון בהוצאות הנוכחיות על אימונים, נשק, מדים, אוכל, דמי כיס, רפואה, נשק, תחבורה ציבורית, קורסים, מגורים, חופשות ועוד ועוד.

מקור שני: ביטול כל ההטבות והמענקים, הישירים והעקיפים שמקבלים יוצאי צבא. כולם. לכולם. לא רק לאלה שנהנים היום מסדרת הטבות למרות שהם משרתים כמה חודשים ספורים, גם לא סדרת ההטבות המפליגה שממנה נהנים ונהנות אנשי "השירות הלאומי" שמשמשים שנה או שנתיים בלבד. לא עוד מענקי שחרור, לא מסלול חינם לפסיכומטרי, לא הטבות ברכישת מגרש או דירה, לא הטבות ללימודים באוניברסיטאות אחרי השחרור. בקיצור: ביטול כל ההטבות מכל משרדי הממשלה ונספחיהם באשר הם.

8. חיילי סדיר יקבלו שכר. מלא. הוגן. מכבד. מעריך. המוטיבציה תעלה כי הרי רק הטובים ייכנסו, תחושת ה"פראיירים" תיעלם. המשק ירוויח, החברה תרוויח ומערכת הביטחון תיכנס לתחשיבים כלכליים אמיתיים.