הכותרת המרכזית של תערוכת הרכב הבינ"ל של פרנקפורט, שנפתחה השבוע, היא "אובדן דרך". תעשיית הרכב, שבמשך שנים התנהלה בנתיב קבוע וצפוי כמו מטוס ג'מבו, מנסה כיום להפגין כושר הסתגלות ותמרון של מטוס קרב כדי לשרוד בסביבה משתנה. כתוצאה, לא מעט יבואני רכב גדולים נעדרו השנה מהתערוכה ואלה שהגיעו העדיפו להתמקד בגאדג'טים ובמכוניות תצוגה עתידניות, שהותירו לא מעט חובבי רכב ולקוחות בפוטנציה מבולבלים והלומי טכנולוגיה.
קחו, למשל, את יגואר, סמל למסורת ארוכה ואצילית של טיפוח הנהג והנהיגה. עיקר התצוגה שלה בפרנקפורט כללה השנה חלליות כביש עם "חזון לשנת 2040" וטכנולוגיות אקזוטיות שמייתרות את הנהג. החברה גם הצהירה כי בכוונתה "לחשמל" את כל ליין הדגמים שלה בתוך שלוש שנים.
נתנחם בכך, שעד - ואם - זה יקרה, המותג הבריטי ממשיך להציע דגמים, ששמים את הנהג במרכז. החשוב שבהם מסחרית הוא ללא ספק רכב הפנאי F-Pace, שהיה התורם המרכזי לזינוק של כמעט 83% שנרשם במכירות הגלובליות של יגואר בשנה שעברה.
בישראל נקטע המומנטום של השקת הדגם בתחילתו עקב החלפת הבעלות על סוכנות היבוא והיעדר מנוע בנזין בסיסי. ואולם כעת ה-F-Pace שוב יוצא לדרך והפעם באמתחתו מנוע 2 ליטר טורבו-בנזין, שהושק השנה לראשונה.
חיצונית זה עדיין דגם נאה, מאוזן ודינמי, עם פרופורציות רחבות ונמוכות יחסית למקובל בפלח. החרטום, בעל השבכה דמויית הכוורת, בולט במיוחד לטובה אם כי החלק האחורי דומה קצת יותר מדי לשלל דגמים אחרים בשוק. הדגם התקני מגיע לארץ עם חישוקים די פשוטים שעליהם צמיגים בחתך 60'', שמתאימים יותר לטנדר איסוזו. אם היבואן רוצה להעניק לרכב את הדימוי הראוי, כדאי שיכלול בחבילת הבסיס את חישוקי וצמיגי הספורט הנאים של המותג.
תא הנוסעים עדיין מצליח להרשים עם מרחב פנימי מכובד לחמישה נוסעים וניחוח אריסטוקרטי בריטי, שכולל עור איכותי עם תפירה קפדנית, דיפון יוקרתי ומתגי שליטה איכותיים.
גובה סף הכניסה נוח מאוד, התחושה בתא אוורירית, בידוד הרעשים טוב, מערכת הקול משובחת והנדסת האנוש מתוכננת היטב. יגואר הייתה אחת החלוצות בשימוש בלוח מחוונים וירטואלי מבוסס LCD, אבל האבזור התקני בישראל כולל לוח אנלוגי סתמי למדי ומסך מולטימדיה קטן ודל. לדעתנו, רכב יוקרה כזה ראוי למיטב הטכנולוגיה שיש ליצרן להציע.
מנועי טורבו-בנזין בנפח 2 ליטר הופכים פופולריים מאוד בפלח הזה בישראל והמנוע החדש של יגואר בהחלט תחרותי, עם הספק של 250 כ"ס ומומנט בריא של 37 קג"מ. במצב ברירת המחדל המנוע מרגיש מעט עצל, אבל מצב הספורט משחרר את הסוסים ומעביר דחף בריא ל-4 הגלגלים, בליווי העברות הילוכים נמרצות. למנוע הבריטי אין צליל כריזמטי, אבל הוא דוחף את הרכב מאפס ל-100 בפחות מ-7 שניות, טוחן עליות בקלילות מרגיש נינוח במהירויות אוסטוסטרדה אירופיות.
אי אפשר גם שלא להתרשם מהתקשורת הישירה בין הנהג לשלדת האלומיניום ולהיגוי תחת עומס של פניות, וזה עדיין אחד הכלים הספורטיביים בפלח. עם זאת, הרגשנו מידה די בולטת של נטיית גוף בפניות הדוקות, כנראה בגלל הצמיגים הגבוהים. חישוקים עם צמיגי ספורט ישפרו זאת משמעותית (ע"ע).
נוחות הנסיעה סבירה בהחלט לדגם ללא מתלי אוויר. הנעה כפולה יעילה ומרווח גחון סביר מאפשרים צליחה נוחה של דרכי עפר ובורות כל עוד הנסיעה מתונה. שטחים טכניים הם כמובן מחוץ לתחום.
יגואר F-Pace 2 ליטר בנזין עולה בישראל 459 אלף שקל, אם כי כמקובל בפלח, תוספות "אישיות" יכולות להוסיף עוד אחוזים רבים למחיר. לרכב מחכה תחרות לא קלה מול דגמי הפלאג-אין הגדולים של הגרמניות, שנהנים מהטבת מס, וגם מול האח לנדרובר דיסקברי, שקצת פולש לתחום המחיה שלו. אבל בצבעים וברמת האבזור הנכונה, זה עדיין כלי שיעניק לבעליו סטטוס כביש משודרג תחושה ייחודית על הכביש ובחנייה. ופסיכולוגיה היא לא עניין של מה בכך בפלח הזה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
