הפעילות האינטנסיבית, המאפיינת כבר זמן רב את שוק האג"ח הקונצרני המקומי, הובילה לנתוני שיא בסיכום שנת תשע"ז, עם סכום גיוס כולל של כ-74 מיליארד שקל שהנפיקו החברות בבורסה - סכום שלא נרשם זה כעשור (מאז שנת 2007). במקביל לכך מדווחת הבורסה גם על עדנה יחסית בשוק המניות, והיא מסכמת נתונים המצביעים על התאוששות ביחס לשנים הקשות בכל הקשור להנפקות ראשוניות (IPO) של חברות שבחרו להפוך ציבוריות, וזאת לאחר שנים של מיעוט חברות שכאלה, למול ריבוי בחברות שבחרו להימחק מהמסחר בתל אביב.
נתחיל עם שוק החוב בבורסה בתל אביב, שבשנים האחרונות היו שהתייחסו אליו כאל "כמעט כל השוק בתל אביב". מנתוני חברת מידרוג לסיכום השנה העברית, המסתיימת כעת, עולה כי היקף החוב הקונצרני שהונפק בה גדול ב-31% לעומת זה שהונפק בתשע"ו, בהובלת סקטור הנדל"ן, שהיה אחראי על יותר מ-40% מסכום הגיוסים הכולל, וכן סקטור האנרגיה.
גיוסי האג"ח שביצעו חברות הנדל"ן בשוק המקומי בסיכום שנתי הצטברו לסכום של 31 מיליארד שקל - עלייה של 60% ביחס להיקף פעילותן בתשע"ו, שהסתכם אז ב-19 מיליארד שקל.
במידרוג מציינים כי צמיחת פעילות חברות הנדל"ן נמשכת מאז 2014, ונתמכת בין היתר גם בהצטרפות חברות הענף האמריקאיות לשוק המקומי. אלו יותר מהכפילו בסיכום שנתי את סכומי האג"ח שהנפיקו בתל-אביב, המתקרבים ל-8 מיליארד שקל ומהווים כרבע מסך גיוסי החוב של סקטור הנדל"ן, אחרי שבשנה שעברה גייסו כ-3.5 מיליארד שקל.
במידרוג מציינים, כי בנטרול פעילות החברות האמריקאיות, "היקף הגיוסים של חברות הנדל"ן הרשומות בישראל עלה בכ-45%". על הגיוסים הגדולים בענף הנדל"ן השנה היו אחראיות כמה חברות מקומיות, וחמש מהן היו אחראיות יחד על כרבע מסך הנפקות החוב בענף - מליסרון (כ-2.5 מיליארד שקל), מבני תעשיה (כ-1.5 מיליארד שקל), עזריאלי (כ-1.4 מיליארד שקל), שיכון ובינוי (כ-1.2 מיליארד שקל) וכלכלית ירושלים (כ-1.2 מיליארד שקל), שיחד גייסו השנה קרוב ל-8 מיליארד שקל.
בבחינת כלל ההנפקות, רק מליסרון נכנסת לחמשת המנפיקים הגדולים, לצדן של תמר פטרוליום, אי.די.בי פתוח ובי קומיוניקיישנס, שגייסו כל אחת כ-2-2.5 מיליארד שקל. את תואר המנפיק הגדול ביותר לתשע"ז לוקח בנק מזרחי-טפחות, שהיה אחראי על גיוס בסכום כולל של 5.7 מיליארד שקל. סכום זה מהווה את עיקר הסכום שגייסו השנה הבנקים, המצטבר בסך הכול לכ-8 מיליארד שקל. זאת בעיקר בהשפעת פועלים ולאומי, שלפי מידרוג "נעדרו משוק ההנפקות בשנה החולפת, אולם בשנים 2015-2016 ריכזו היקפי הנפקות גבוהים יחסית".
ענף הנדלן ממשיך לבלוט.
בסך הכל גייס השנה המגזר הפיננסי, הכולל יחד עם הבנקים את חברות הביטוח, פחות מ-11 מיליארד שקל - ירידה של 40% ביחס לגיוסים בהיקף של כ-17 מיליארד שקל בתשע"ו. במידרוג הסבירו כי "היקף ההנפקות של המגזר הפיננסי תנודתי יחסית לאורך השנים ונגזר מניהול ההון הרגולטורי, מח"מ הנכסים וההתחייבויות, וכן המח"מ הארוך של הסדרות".
עוד בפיננסים, מי שהצטרפו לגיוסי החוב הקונצרניים השנה הן חברות המימון החוץ-בנקאיות, שסיכמו את השנה עם גיוסים של 1.4 מיליארד שקל, לעומת סכום זניח בתשע"ו, וזאת בהובלת החברה הבולטת בענף - אחים נאוי - שלאחר מאבק מול בנק ישראל, שהתנגד להנפקת אג"ח שביקשה לבצע, הייתה אחראית לכמחצית מסכום הגיוס של חברות הענף.
עוד בסיכום שנתי, כאמור, בלטה פעילות מגזר האנרגיה, שגייס כ-8 מיליארד שקל - עיקר הסכום (כ-6 מיליארד שקל) עבור פעילות של חברות הקשורות למאגרי הגז הטבעי "תמר" וכן "לווייתן".
גם ב-S&P מעלות סיכמו את הפעילות בשנה העברית האחרונה, שם ציינו בין היתר כי ניכרת המשך המגמה "בירידת מרווחי הסיכון של אג"ח חברות בקבוצת הדירוג AA, וכן בקטגוריית הדירוג A, שבה מרוכזים דירוגים רבים".
במעלות מסבירים, כי "החברות המדורגות בדירוגים אלה ניצלו את המרווחים הנמוכים לשיפור מבנה החוב, באמצעות החלפת חובות ישנים בריביות יקרות והארכת מח"מ החוב".
לעומת זאת, לפי מעלות "המרווח הממוצע בקבוצת החברות המדורגות BBB עלה מעט במהלך השנה", וההערכה של חברת הדירוג היא כי עניין זה הושפע "מגיוסים בתשואות גבוהות של חברות אמריקאיות חדשות בדירוגים נמוכים".
הנדלן התחזק והאמריקאיות בולטות
14 חברות חדשות בבורסה
במעלות מייחסים את המשך ירידת המרווחים בין היתר לנזילות הגבוהה של המשקיעים המוסדיים, "והצבירה נטו החיובית בקרנות נאמנות מתמחות באג"ח חברות". עוד הוסיפו שם, כי "מרווחי הסיכון בארה"ב הראו מגמת ירידה דומה, אך עדיין נותרו ברמה גבוהה מבישראל".
רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, ציינה כי "נתוני הבסיס בשוק, הנזילות הגבוהה וסביבת הריבית הנמוכה בישראל צפויים להמשיך ולתמוך בפעילות בשוק האג"ח בישראל. אנו לא צופים עליית ריבית משמעותית בשוק המקומי בטווח הקרוב".
עוד היא הוסיפה, כי "עליית הריבית, אם וכאשר תקרה, עשויה להוביל להעדפה של נכסים ברמת סיכון נמוכה, כלומר באג"ח ממשלתיות או באג"ח בדירוג גבוה, על חשבון נכסי סיכון כגון אג"ח קונצרניות בסיכון גבוה ומניות, כך שהנגישות של חברות מסוימות לשוקי ההון עלולה להיפגע בטווח הבינוני".
ועתה לשוק האקוויטי: לצד גיוסי החוב, תשע"ז הייתה גם שנת פעילות אינטנסיבית יחסית בכל הנוגע לגיוסי ההון בבורסה המקומית, וזאת בתמיכת גל ההנפקות הראשוניות (IPO) שנעשו בה. מנתוני הבורסה עולה, כי הסכום שגויס בה השנה בהנפקות ובהקצאות של מניות הצטבר ל-9.9 מיליארד שקל - גבוה ב-29% מ-7.7 מיליארד שקל שגויסו בה בתשע"ו.
כאמור, הצטרפותן של 14 חברות חדשות למסחר עשתה את ההבדל, ואלה היו אחראיות על 2.85 מיליארד שקל, לעומת פחות מ-80 מיליון שקל שגייסו שתי חברות בתשע"ו.
עוד עולה מנתוני הבורסה, כי גם פה בולט סקטור הנדל"ן, שהיה אחראי על כ-30% מהסכום שגויס, אחרי שבתשע"ו היווה כ-40% מסך הגיוסים שנעשו בה באמצעות הנפקות והקצאות של מניות.
עוד בסיכום תשע"ז, הבורסה מציגה נתונים חיוביים גם לגבי מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, שעלה (כולל תעודות סל על מדדי מניות) ב-10%, ל-1.45 מיליארד שקל, ובנטרול תעודות סל עלה ב-14% ל-1.1 מיליארד שקל.
במהלך תשע"ז (בחודש פברואר) יצאה לפועל רפורמת המדדים של הבורסה, שעיקריה כללו הפחתת משקל מניות במדדים, הגדלת שיעור החזקות הציבור, שינוי תנאי סף להיכללות במדדים והשקת מדדים חדשים.
מדד הדגל של הבורסה, ת"א 35 (שהחליף את ת"א 25), מסכם את תשע"ז עם ירידה של 2% בשוויו, בעיקר בהשפעת קריסת מניית טבע (כ-61%) וכן של מניות צמד עמיתותיה מיילן (כ-18%) ופריגו (כ-13%). בבורסה מציינים, כי הורדת המשקל המקסימלי למניות, "יצרה מדד מאוזן יותר, ולכן לירידות השערים החדות במניות הפארמה הייתה השפעה מתונה יחסית". לעומת ת"א 35 בלט מדד ת"א 90, שזינק ב-21%, וזאת לפי הבורסה "בהשפעת מניות הנדל"ן, שממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה במשק, והמניות הדואליות, הנסחרות גם בארה"ב".
בין המדדים הסקטוריאליים בולט מדד הבנקים, שקפץ ב-26%, ולפי הבורסה "הגיע בסוף תשע"ז לשיא כל הזמנים, בין היתר בזכות עלייה ברווחיות הבנקים". עוד בצד החיובי, מדד הנדל"ן התחזק ב-12% ומדד טק-עילית עלה ב-10%. מנגד, מדד הנפט והגז נחלש ב-9% ומדד SME60 נחלש ב-8%.
הביצועים הבולטים של המדדים בתא בסיכום תשע?ז
בחזרה לשוק הקונצרני, למרות הטענות על בועה המתפתחת בשוק אג"ח החברות, המדדים הבולטים סיכמו שנת פעילות חיובית נוספת, בדומה למגמה שהציגו בתשע"ו. כך, האפיק הצמוד למדד עלה ב-4.5%, והמדד השקלי טיפס ב-6.5%. מדד תל-בונד תשואות עלה ב-5.5% ואג"ח חברות צמוד מט"ח התחזק ב-4%.
בבורסה מסבירים, כי "לנוכח הריבית הנמוכה, ועל-מנת להשיג תשואות גבוהות יותר, ממשיכים המשקיעים להעדיף השקעה באג"ח חברות על פני השקעה באג"ח ממשלתיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.