המספרים והמחלוקות בתוכנית "נטו תעשייה" נחשפים

התנגדות של דרגים מקצועיים באוצר מנעה הבוקר (ב') את ההכרזה המתוכננת על תוכנית "נטו תעשייה" של שר האוצר, משה כחלון. גורמים במשרד האוצר אמרו היום ל"גלובס" כי התוכנית שאמורה לסייע לתעשיינים וליצואנים ומבוססת על המלצות הוועדה לבחינת שיפור כושר התחרות של התעשייה הישראלית בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, תוצג בידי כחלון, שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, רק אחרי ראש השנה.

לאחר שאתמול כבר היה נראה כי הושגה הסכמה בין הצדדים, התברר במהלך הלילה כי באגף תקציבים יש התנגדות גורפת לכל הגדלה של ההוצאה התקציבית לטובת התעשיינים. באגף הציגו בפני שר האוצר את מסגרות התקציב, והראו כי כבר כעת - עוד בטרם הובטח לתעשיינים שקל - הממשלה חורגת מתקרת ההוצאה התקציבית המותרת בחוק במאות מיליוני שקלים. משמעות החריגה היא שהממשלה תיאלץ לבצע קיצוץ רוחבי, או לפעול בדרך יצירתית אחרת כמו בקשה מיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, להסכים לדחייה בפעימה האחרונה של העלאת שכר המינימום (תמורת פיצוי הולם כמובן).

גורמים באוצר טענו היום כי במהלך הבוקר הובטח כי "נטו תעשייה" לא תגדיל את ההוצאה התקציבית, בהתאם לדרישת אגף התקציבים. ואולם, בין הצדדים נותרה עדיין מחלוקת בשאלת הטבות המס שיוענקו לתעשיינים. מדובר על חבילת הטבות מס בשווי כולל של מיליארד שקל. לאחר שבאגף התקציבים התנגדו למתן פחת מואץ, הועלו במהלך היום רעיונות להטבות מס אחרות מבלי לשנות את שוויה הכספי הכולל של החבילה. יצוין, כי בנושא הטבות המס יש לאוצר גמישות רבה יותר כיון שהגירעון התקציבי צפוי להיות נמוך משמעותית מהמתוכנן בעקבות עודף של כ-7 מיליארד שקל בהכנסות המדינה ממסים ב-2017.

 המספרים של

"זאת תוכנית חלומות"

גורמים שמעורבים בגיבוש התוכנית נערכו מאז אמש למסיבת עיתונאים שתוכננה להתקיים היום לפני הצהריים, ובה אמורה הייתה להיות מוצגת התוכנית שעליה הצהיר שר האוצר כבר לפני כשלושה חודשים. ההיערכות להצגת התוכנית המלאה ובאופן רשמי, באה בעקבות דיון דחוף שהתקיים אמש במשרד האוצר ובהשתתפות המנכ"ל באב"ד לבין נשיא התאחדות התעשיינים, ברוש ומנכ"ל ההתאחדות, רובי גינל.

במסגרת אותו הדיון הצליחו הצדדים ליישב כמה מחלוקות שהעיבו על קידומה. הדיון הסתיים בסיכום שלפיו היקף התוכנית יהיה כ-1.5 מיליארד שקל, והיא תכלול הקצאה של מאות מיליוני שקלים לרפורמה במכללות הטכנולוגיות להכשרת טכנאים והנדסאים, פיתוח והרחבת החינוך המקצועי והטכנולוגי, הקצאה של עשרות מיליוני שקלים להגדלת כלי הסיוע ליצואנים, וגולת הכותרת שלה - הטבת מס של כמיליארד שקל לתעשיינים, בפחת מואץ למכונות ולציוד שיגדילו את הייצור במפעלים ויעלו את הפריון.

נציגי התעשיינים שנכנסו אתמול אחר הצהריים לדיון אצל באב"ד יצאו ממנו מרוצים, וגם באוצר היו מרוצים. בתום הפגישה בין ברוש, גינל ובאב"ד נכנס לחדר שר האוצר כחלון, לחץ להם ידיים ובירך אותם על ההבנות שהגישו לקראת הצגת התוכנית החדשה לציבור.

הדיון אצל באב"ד, נציין, התקיים על רקע משבר של הרגע האחרון עם התעשיינים בנוגע למבנה התוכנית ואופן חלוקת הכסף. כך, ישיבה מסכמת שתוכננה לאתמול בשעה מוקדמת יותר לא התקיימה בשל החלטת התעשיינים להחרים אותה. משתתפים אחרים שהוזמנו לאותה ישיבה הופתעו להתבשר בעודם בדרך לירושלים כי היא נדחתה למועד אחר.

היום בשעות הצהריים אמרו גורמים באוצר כי חרף הסיכומים שאליהם הגיע באב"ד עם ברוש ועם גינל, התוכנית המדוברת תוצג כאמור רק אחרי ראש השנה, וזאת בנימוק שגורמים בכירים במשק טרם נחשפו לנוסח האחרון שלה. שם הכחישו כי מחלוקות פנים משרדיות מעיבות על הצגת התוכנית והובילו בימים האחרונים להצגתה לציבור. נציין, כי בנק ישראל הסכים לתמוך בדוח הסופי, אך עדיין לא בחן את הצעדים הנוספים שמחוץ לדוח ואת השפעתם התקציבית.

מלבד ההטבות הכספיות שעליה מבוססת "נטו תעשייה", היא כוללת גם הפחתה והקלה ברגולציות רבות - והמרכזיות שבהן בתחום רישוי העסקים, תכנון ובנייה, כיבוי אש ובתחומים שנוגעים להגנת הסביבה. גורמים שמעורבים בנושא טענו כי להקלות הרגולטוריות אין משמעות תקציבית, כך שמשרדי הממשלה מרגישים נוח עם מהלכים אלה. "לתעשיינים יש סיבה טובה להיות מרוצים מהתוכנית המתגבשת, ומבחינתם כל המכשולים הוסרו בפגישה עם באב"ד והם יצאו מחייכים. הם קיבלו חבילה טובה בכל המקומות שחשובים להם - מרגולציות שהעיקו עליהם במשך שנים רבות בתחום איכות הסביבה, רישוי עסקים וכבאות, קרן ייעודית להעלאת הפריון, הטבות מס מרחיקות לכת והרבה מאוד תקציבים לחינוך המקצועי והטכנולוגי. זאת תוכנית חלומות שעליה ראוי שיקיימו מלחמה למען הוצאתה לפועל ככתבה וכלשונה", אמר היום ל"גלובס" גורם שמעורב בגיבוש התוכנית.

פורום קהלת: נטו תעשייה מעבירה כסף ללא הצדקה לקבוצת אינטרסים צרה על חשבון הציבור

כוונת שר האוצר, משה כחלון, להעניק לתעשייה הטבות במיליארד ורבע שקלים במסגרת תוכנית "נטו תעשייה" מעוררת התנגדות בחוגי כלכלנים. בנייר עמדה שהכין פורום קהלת לקראת פרסום התוכנית נאמר כי תהליך הדעיכה של התעשייה בישראל הוא בלתי נמנע, והמדינה אינה צריכה להתערב בו למרות לחצי הלוביסטים כמו התאחדות התעשיינים. בשיחה עם "גלובס", מתחו כלכלנים ביקורת על הכוונה להעניק לתעשיינים הקלות בצורת פחת מואץ וכינו את הרעיון "מהלך מעוות" שמנוגד להיגיון הכלכלי.

לדבריהם, "פחת מואץ הוא צעד שנועד לתת פתרון נקודתי בעת משבר כלכלי. אין סיבה להעניק פחת מואץ כהטבה פרמננטית בזמן שהמשק נמצא בתעסוקת שיא. זה מוביל לעיוות בתהליכי קבלת החלטות על רכישת מכונות וציוד למפעלים שאין הצדקה כלכלית להשקיע בהם. בורג במפעל הוא בדיוק כמו בורג בבניין ולא צריך להפלות ביניהם".

הכלכלנים מציינים כי התעשייה בישראל דועכת למרות שהיא נהנית כבר היום מסבסוד מאסיבי באמצעות חוקים, כמו החוק לעידוד השקעות הון ומענקי מרכז ההשקעות. לדבריהם, "מדובר בתהליך היסטורי בלתי נמנע, ממש כמו שהחקלאות הייתה פעם 70% מהכלכלה והיום היא 2%. גם החלק הצומח ביותר בסקטור - ההיי-טק - איננו מבוסס ייצור, אלא למעשה חלק מענף השירותים".

באשר לטענה כי פגיעה בתעשייה תפגע באופן בלתי מידתי בפריפריה, הכלכלנים טוענים כי המדינה הופכת את עצמה לבת-ערובה בידי התאחדות התעשיינים כשהיא תומכת בהקמת מפעלים גדולים בפריפריה, משום שסגירתם עלולה לפגוע קשות ביישובים שאותם מפעלים מהווים עבורם ספק תעסוקה מרכזי.

לדבריהם, "אם רוצים לעודד את הפריפריה אפשר להקטין את תשלומי הביטוח הלאומי של מעסיקים באזור, ואפשר לתמוך בעסקים כמו Call-centers, או בשירותי תוכנה. לא צריך לעודד מפעלים כושלים שיידרשו אחר כך תשלומי כופר כדי להמשיך ולהתקיים".

בנייר עמדה שהכין פורום קהלת נאמר כי "מדיניות סלקטיבית המעניקה סובסידיות לענפים מועדפים בכלכלה, היא לא הדרך הנכונה לשגשוג כלכלי וחברתי במדינת ישראל. היא דורשת ממקבלי ההחלטות יכולות חיזוי לא אפשריות, מגדילה את התמריצים לשחיתות ומעודדת חברות להתמקד בשתדלנות ובהפעלת לחצים על מקבלי ההחלטות. הדרך הנכונה היא לתמוך בתעשייה על ידי מדיניות מכלילה, אשר תשפר את גמישות שוק העבודה ותקל על השקעות ויזמות. מדיניות כזו יכולה לכלול שיעורי מיסוי אטרקטיביים שיימשכו השקעות זרות, ייעול המערך הבירוקרטי, השקעות בתשתיות ובחינוך ועוד".

לטענת כלכלני הפורום, תוכנית "נטו תעשייה" עתידה לערבב בין מדיניות סלקטיבית למדיניות מכלילה. על כן, היא תאגד צעדים המייצרים תרומה של ממש למשק הישראלי עם צעדים המייצרים העברת כסף שאיננה מוצדקת מכלל הציבור לקבוצת אינטרס צרה. אין שום סיבה לאגד בין שני הדברים - ניתן ליישם את החלקים החיוביים בתוכנית תוך ויתור על קידום החלקים המזיקים.

כותבי נייר העמדה קוראים לחברי הוועדה לקידום התעשייה "לעמוד איתן כנגד לחציהן של קבוצות האינטרס, לא להגדיל במסגרת הוועדה את הסובסידיות המועברות לקבוצות צרות על חשבון כלל הציבור, ולא לעוות עוד יותר את הקצאת המקורות במשק לטובת תחומים שספק אם יש לנו יתרונות יחסיים לגביהם. ממשלת ישראל יכולה לעשות רבות על מנת לתרום לגידול הפריון במשק, אך אין הצדקה למדיניות המפלה לטובה או לרעה סוגים מסוימים של פעילות כלכלית".

המלצה אחת שבפורום קהלת אוהבים היא הקלת הנטל הרגולטורי, אך בהקשר זה מגלים בפורום ספקנות רבה - הן לגבי הרצון והן לגבי היכולת של הממשלה לממש את ההמלצה. בין היתר, מציינים במכון מחקרים קודמים שהראו שהאגף שהוקם לנושא במשרד ראש הממשלה ב-2010 נטול סמכויות, וכי המאמצים להפחתת הנטל הרגולטורי מפוזרים בינו לבין גופים רבים אחרים באופן שאיננו יעיל.

"הפחתת הנטל הרגולטורי היא תהליך סיזיפי וקשה המעורר התנגדויות רבות", כותבים כלכלני הפורום, "השאלה המרכזית המרחפת מעל המלצות הוועדה בנושא זה נוגעת למידת התמיכה הפוליטית, ולמידת הנכונות להשקיע הון פוליטי על מנת לקדם שינוי משמעותי בתהליכי הרגולציה בישראל".

ח״כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני - ויו"ר שדולת התעשייה הישראלית) מסרה בעקבות אי השלמתה של תכנית נטו תעשייה: ״כשפורסמה לראשונה יוזמת שר האוצר ברכתי עליה כי היא הצביעה על הבנה לעומק המשבר בתעשייה. אולם מזה שבועות מפזר אגף התקציבים אמירות מסוכנות שמהן יוצאת עמדתם האמתית ביחס לתעשייה הישראלית.

"העובדה שממשרד האוצר, ליתר דיוק מאגף התקציבים יצאה אמירה בשבוע שעבר שעתיד הכלכלה הישראלית אינו בתעשייה אלא בשירותים, מצביעה על הסתכלות קצרת טווח באופן מדאיג. בשנה שבה נמכרה חברה כמו מובילאיי, תוצר מובהק של החדשנות הישראלית, לא יתכן שאגף התקציבים מסתכל דרך החור של הגרוש מבלי להציץ לעבר העתיד. היעלה על הדעת שאגף התקציבים ישים רגליים לשר האוצר?!

"אגף התקציבים מציג עמדה מסוכנת ובכיה לדורות בעניין התעשייה ושר האוצר מסתתר מאחורי אנשי מקצוע שאינם רואים את העובדים ואת האופק הכלכלי, אלא את הטווח הקצר בלבד. אם כחלון לא יתעשת ויאפס את הפקידות, התעשייה הישראלית תתאפס ונטו תעשייה - תכנית חשובה וחיונית לכל הדעות - תיהפך מבשורה, לתעודת פטירה״.